שמחתני מאוד מאוד בזה שאתה נוסע אל ציון רבנו:
מה אומר לך! שמחתני מאוד מאוד בזה שאתה נוסע אל ציון רבנו. אשר אין למעלה מזה. איה איפה עוד היה דבר כזה, שצדיק יבטיח עם שני עדים צדיקים, שמי שיבוא אל ציונו אחר הסתלקותו, ויתן פרוטה לצדקה בעבורו, ויאמר את העשרה מזמורי תהילים, אפילו אם עצמו וגבהו חטאיו ופשעיו, יעשה לו טובה נצחית, ויוציאו מהשאול תחתית.
לכן אני שמח מאוד מאוד, שאחר כל מה שעבר עליך – מרירות וצרות משונות ומניעות כאלו, ואתה זוכה לדלג על הכול, זו שמחה גדולה עד מאוד.
בעניין הציון הקדוש:
יש הרבה לדבר, ואין ספור סיפורים רשומים אצלי, ואקווה במשך הזמן להדפיסם.
סיפורים ששמעתי מאנשי שלומנו הזקנים, שהיו עוד באומן בשנות תר"ע, ששמעו אז מאנשי שלומנו. וכן מה ששמעתי הרבה מאוד מהרב החסיד רבי לוי יצחק, וכן מהרבה אנשי שלומנו, שקרו אצלם:
הרב החסיד רבי געצי, כשזכה להיות אצל ציון רבנו, היה רגיל לומר: "היום הרשה לי רבנו לגשת אליו". כל כך תמים היה, עד שהרגיש עצמו, שאינו ראוי אפילו לגשת אל ציון רבנו, ואם כבר זכה, היה אומר: "היום, הרשה לי רבנו לגשת אליו".
הרב הקדוש רבי נחמן מטשהרין, היה איש גבוה ובעל בשר. עם כל זאת כשבא אל ציון רבנו, הוציא מכיסו מטפחת, והתיישב על הארץ, והחל לומר את ה'תיקון הכללי', כאשר זולגות מעיניו דמעות כמים.
הרב הקדוש רבי אברהם ברבי נחמן, כשהיה נכנס אצל ציון רבנו, דיבר עם רבנו בלשון נוכח, ובכה שם הרבה מאוד. והרבה שמעו הבחורים הצעירים שרצו אחריו, איך מדבר אל רבנו כאשר ידבר איש אל רעהו.
היה נהוג אצל אנשי שלומנו, כאשר הייתה מקשה לילד, שתיכף ומיד רצו אל ציון רבנו. וראו מופת חותך, שמיד שהזכירו את היולדת – ילדה. וזה היה פלא גדול, ומופת גלוי.
שמעתי מרבי לוי יצחק, שאצל ציון רבנו ראו דבר פלא, ככל שאדם היה יותר תמים, וסילק את שכלו, ראה ישועה גדולה. כי אצל רבנו מאוד מאוד חשוב עניין התמימות והפשיטות, ולסלק את שכלו המדומה.
הרב החסיד רבי ישראל קארדונער, הייתה דרכו לקרב אנשים אל דעת רבנו, ואחר כך השתדל מאוד שייסעו אל ציון רבנו. הרבה פעמים הוא לקחם עמו, כיוון שהגיעו אל ציון רבנו, היה אומר:
"עד כאן, מעכשיו שרבנו יטפל בכם, ולא רצה לדבר עמהם יותר".
סיפר לי אחד מאנשי שלומנו, שבהיותו רווק מבוגר בגיל שלושים, ולא אסתייע לו שידוך. נסע אל ציון רבנו, והתעקש שם בתפילה. לא לקח הרבה זמן, והנה הציעו לו שידוך, ותוך זמן קצר התארס, ותיכף אחר זה התחתן, והיה פלא אצלו, איך הלך כל כך בנקל.
כשאמרתי לו, הרי מובא בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן פט) "שהצדיק הוא השדכן", לא רצה להאמין לי, עד שהראיתי לו. וכל כך התפעל מזה, ואמר לי: "שהוא עשה זאת מדעת עצמו".
"הלכתי כבר אל כל כך הרבה שדכנים ושדכניות" – אמר, "ומאומה לא עזר לי, רק צער ועוגמת נפש, בושות וחרפות, שברון לב וחלישות הדעת".
והנה אך ניגש אל ציון רבנו, ובכה הרבה והתעקש: "רבי, אני בחור מבוגר, אני רוצה להתחתן". והנה כשחזר, תיכף ומיד בדרך פלא נפגש עם מישהי, וכבר מצאו חן זה לזה, ונגמר השידוך.
והלך כל כך מהר, עד שנעשתה התעוררות ממנה כבר להתחתן, בלי לחכות ובלי להתעקש על נדוניה או על דירה וכו', וכך נגמר הכול במהירות גדולה.
הרבה פעמים ספרו לי אנשי שלומנו, שאצלם קרה דבר מוזר, שהיו בנסיעה, והיה מתוכנן אצלם לנסוע למקום פלוני, ופתאום טעו בדרך, ובאו בדרך לא דרך אל ציון רבנו, שלא כמתוכנן כלל.
והיו רגילים לומר על זה: "מסתמא רבנו קורא אותי אצלו".
הכלל, אהובי, ידידי היקר לי! ראה מאוד מאוד לשמוח על הזכות הזו שנפלה בחלקך, וכבר אמר מוהרנ"ת:
"עונש הגלגול הוא עונש גדול מאוד, אבל אם הייתי יודע, שכשאתגלגל אהיה עוד פעם אצל ציון רבנו, כדאי להתגלגל".
עמוד וראה והשתומם – מה זה להיות אצל ציון רבנו. העיקר רק ליתן פרוטה לצדקה, ולומר את העשרה מזמורים, שהם ה'תיקון הכללי', ולהתוודות על כל מה שרק זוכר וכו'.
(אשר בנחל, כרך מה, מכתב ח' קנא, שנת תשמ"ו)