בתשעה באב נחרבו בית המקדש הראשון והשני, ואירעו אסונות נוספים לעם ישראל, על כן קבעו חז"ל תענית ליום זה. 'ברסלב סיטי' מגיש את הלכות היום, ואת המנהגים המקובלים בחסידות ברסלב בתשעה באב – מה אסור ומה מותר? מדריך מקוצר ז' באב תשע"ה, 23/07/2015 | 19:45 |
||
|
||
איור של חורבן בית המקדש שייבנה במהרה בימינו אמן | ||
תשעה באב הוא יום אסון ואבל לעם ישראל מפני שנחרבו בתאריך זה שני בתי המקדש – הראשון והשני. חורבן הבית החל בז' באב ונגמר בי' באב, אבל מפני שאי אפשר לצום ארבעה ימים רצופים, קבעו את התענית ליום העיקרי – ט' באב.
אסונות נוספים אירעו לעם ישראל בט' באב: נגזר על ישראל כשהיו במדבר שלא יכנסו לארץ המובטחת בגלל חטא המרגלים, הייתה הגזרה של מתי מדבר שהיו מתים בכל שנה בתאריך זה, נחרבה העיר ביתר, הרומאים בראשות טורנוסרופוס חרשו את ההיכל שבבית המקדש, ואירועים מצערים נוספים שהתרחשו בתאריך זה גם לאחר שנקבע היום לצום, כמו למשל גירוש יהודי ספרד. דיני ומנהגי תשעה באב בקצרה
נדגיש קודם, כי הדינים רבים, ובכל מקום שמתעוררת שאלה חריגה יש לשאול רב. מכיוון שהמנהגים רבים ומגוונים, ואי אפשר להביא הכל, הבאנו את המקובל בחסידות ברסלב.
לאישה בהריון, מינקת או אדם חולה יש דין שונה, ולכן ישאלו רב.
אסורה אכילה ושתיה בתשעה באב.
אסורה הרחיצה – אפילו להושיט סתם אצבע במים קרים. נטילת ידיים נוטלים רק עד פרקי האצבעות, ובבוקר אסור לשטוף פנים אלא אם יש לכלוך על עיניו – אז מותר לרחוץ את המקום המלוכלך. כלה שנמצאת בתוך 30 יום מחתונתה, מותרת לרחוץ את פניה במים, כדי שלא תתגנה על בעלה.
אסור למרוח שמן על הגוף, ואסור לנעול נעלי עור. דין האשה בתשעה באב כדין נדה.
אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, בגלל שמשמחת את הלב, אך התירו ללמוד בדברים המצערים השייכים לחורבן או בספרי מוסר המעוררים את האדם לשוב בתשובה.
אסור לעשות מלאכה ולא משא ומתן, ואחרי חצות אפשר להקל בדברים מסויימים.
עד חצות היום אין לשבת על כסא גבוה, אלא כאבלים על הרצפה.
נוהגים עד חצות לא לומר שלום או בוקר טוב איש לרעהו, ואם אמר לו אדם יענהו בשפה רפה.
בליל תשעה באב קוראים את מגילת איכה וחוזרים עליה בבוקר, כמנהג הגר"א. מי שרוצה להוסיף קינות, ינהג כמנהג אבותיו.
בלילה ראוי לכל אדם שיעשה מעשה כדי שירגיש את החורבן, שאם רגיל לשכב עם כרית – ישכב בלי, ואם רגיל לשכב על שתי כריות – ישכב רק על אחת. ויש נוהגים לשכב על הארץ ממש.
אין מניחים תפילין בתפילת שחרית, אלא רק במנחה לאחר חצות היום.
מנחה מתפללים על פי רוב משעה 15:00 ואילך, כי צריכים להתעטף בטלית ותפילין.
אחרי שעה 15:00 ואחרי מנחה, יש שלומדים את השיעורים שלהם שרגילים ללמוד בכל יום חוק ולא יעבור, כמו חומש ורש"י עם התרגום, ומשניות, ודף היומי.
בצאת הצום יכולים לאכול כבר בזמן הראשון כשיטת הגאונים, כיוון שזו תענית דרבנן.
|