זִכָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
לְהִתְאַסֵּף יַחַד, כְּדֵי לְדַבֵּר מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רַבִּי
נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע, אֲשֶׁר הַדִּבּוּר מִמֶּנּוּ וּמִתּוֹרָתוֹ
הַקְּדוֹשָׁה – הִיא זְכוּת גְּדוֹלָה לַנְּשָׁמָה. כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל
מַכְנִיס בָּאָדָם תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה וְהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה לְהִתְקָרֵב
לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמֵאִיר בָּאָדָם עֵצוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת אֵיךְ
לְהִתְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל אַף גֹּדֶל הַצָּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת
עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּכָל יוֹם. כִּי אֵין לְךָ אָדָם שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ
עָלָיו מַשְׁבֵּרִים וְגַלִּים בְּחַיָּיו. וְהוּא מַדְרִיכֵנוּ בַּדֶּרֶךְ
הַיָּשָׁר, אֵיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד וְלִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי הַחַיִּים. לְזֹאת
אָמַרְנוּ לְדַבֵּר הַיּוֹם מֵהַתּוֹרָה בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ לִקּוּטֵי
מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ב', אֲשֶׁר גִּלָּה לְעַם סְגֻלָּה. וּכְדַאי
לָכֶם לָשִׂים לִבְּכֶם הֵיטֵב וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרֵינוּ אֵלּוּ הַכְּלוּלִים
מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל. וְהוּא
זַ"ל מַתְחִיל לְדַבֵּר בְּתוֹרָה זוֹ מֵעִנְיַן הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ. בִּתְקוּפָתֵנוּ,
כָּל אֶחָד מְדַבֵּר מִמָּשִׁיחַ, כָּל אֶחָד שׁוֹאֵל: 'מָתַי יָבוֹא מָשִׁיחַ'?
'מַה יִּהְיֶה כְּשֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא'?, וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ מַאֲמָר נִפְלָא
שֶׁבּוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל מְגַלֶּה לָנוּ מַה וּמִי יִהְיֶה מָשִׁיחַ, וְאֵיךְ
יִכְבֹּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם, וּמַה יִּהְיֶה הַלִּמּוּד שֶׁיִּלְמַד עִם כָּל
בְּנֵי הָעוֹלָם.
תְּפִלָּה – הַנֶּשֶׁק שֶׁל מָשִׁיחַ
רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר: עִקַּר
כְּלֵי זֵינוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הוּא הַתְּפִלָּה – כְּלוֹמַר, שֶׁמָּשִׁיחַ יִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם רַק עִם תְּפִלָּה
לְלֹא שׁוּם נֶשֶׁק אַחֵר, כִּי מָשִׁיחַ יְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בְּגִלּוּי גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יִרְאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא בְּעֵינֵי הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ. כִּי כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ תִּהְיֶה
הִתְפַּשְּׁטוּת הַדַּעַת בְּהִתְגַּלּוּת נִפְלָאָה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה
יא, ט):
"כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'", וְעַל יְדֵי רִבּוּי
הִתְפַּשְּׁטוּת הַדַּעַת, שֶׁכָּל אֶחָד יַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
הוּא, וְיֵדַע וְיָבִין שֶׁהוּא נִמְצָא אִתּוֹ עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ – יִפָּתַח פִּיו
וִידַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פָּנִים אֶל פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (צְפַנְיָה
ג, ט):
"כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם
ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד". וְדָבָר זֶה יַכְנִיס רַק מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם,
כִּי מָשִׁיחַ יְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְרַק זֶה יִהְיֶה כָּל
הָעִנְיָן שֶׁל מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיַּחְדִּיר בְּכָל בַּר יִשְׂרָאֵל אֶת
אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבָרֶגַע שֶׁהָאָדָם יַחְדִּיר אֶת זֶה
בְּתוֹךְ דַּעְתּוֹ – אָז יִתְוַדַּע לוֹ שֶׁאֵין שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם
שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲזֹר לוֹ, אוֹ שֶׁיְּכוֹלָה לְקַלְקֵל לוֹ, כִּי הוּא תָּלוּי רַק
בְּיָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ
אַף אֶחָד אַחֵר, רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַכְנִיס
בְּעַצְמוֹ אֶת הָאֱמוּנָה הַחֲזָקָה הַזּוֹ, מִיָּד יִפְתַּח אֶת פִּיו וִידַבֵּר
עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר דָּבָר זֶה נִקְרָא
אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל הִתְבּוֹדְדוּת, כְּלוֹמַר תְּפִלָּה שֶׁאָדָם מְחַדֵּשׁ
וּמַמְצִיא מִדַּעְתּוֹ, וּמְדַבֵּר בִּשְׂפָתוֹ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
וְכָל זֶה מֵרֹב אֱמוּנָתוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוֹדֵעַ וּמַאֲמִין שֶׁאֵין
שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל תָּלוּי רַק בּוֹ.
|
|
'הַבְּעָיָה הִיא, שֶׁאֵין לוֹ אֶל מִי לְסַפֵּר אֶת כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו' |
לְמִי לְסַפֵּר אֶת הַצָּרוֹת?
כִּי כְּשֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם אֵלּוּ
צַעַר וְיִסּוּרִים – הוּא רוֹצֶה מְאֹד בְּדֶרֶךְ כְּלָל לְסַפֵּר אֶת מַה שֶּׁעוֹבֵר
עָלָיו לְמִישֶׁהוּ, אֲבָל הַבְּעָיָה הִיא, שֶׁאֵין לוֹ אֶל מִי לְסַפֵּר אֶת
כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, הֱיוֹת שֶׁאֵין אַף אֶחָד שֶׁמֵּבִין אוֹתוֹ, וְדָבָר
זֶה שׁוֹבֵר אוֹתוֹ וּמַכְנִיס בּוֹ עַצְבוּת וְיֵאוּשׁ, עַד שֶׁהוּא חוֹשֵׁב
שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ שׁוּם תִּקְוָה בְּחַיָּיו, וְהוֹלֵךְ וּמִסְתּוֹבֵב
וּמְחַפֵּשׂ חֲבֵרִים כְּדֵי לְסַפֵּר לָהֶם אֶת מַה שֶּׁמֵּעִיק לוֹ, אַךְ
כְּשֶׁלֹּא מוֹצֵא חָבֵר כָּזֶה – נִשְׁבַּר לְגַמְרֵי, עַד שֶׁרֹב רֻבָּם שֶׁל
אַנְשֵׁי הָעוֹלָם שֶׁהֵם שְׁבוּרִים וְנָפְלוּ בְּיֵאוּשׁ, וְחוֹשְׁבִים שֶׁאֵין
לָהֶם שׁוּם שַׁיָּכוּת אֶל רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וְאֵין לָהֶם שׁוּם שַׁיָּכוּת
אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶה בָּא רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם אֶת הַקֶּשֶׁר
הַזֶּה בֵּינָם לְבֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים
שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא עִמָּם לְיָדָם מַמָּשׁ, וְשׁוֹמֵעַ כָּל
דִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם, וְהֵם יְכוֹלִים לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ
פָּנִים אֶל פָּנִים וּלְסַפֵּר וְלִשְׁפֹּךְ לְפָנָיו אֶת כָּל לִבָּם. וְהִנֵּה
בָּא רַבֵּנוּ זַ"ל וּמְגַלֶּה לָנוּ, שֶׁהַתְּפִלָּה תִּהְיֶה הַנֶּשֶׁק
שֶׁל מָשִׁיחַ, כְּלוֹמַר שֶׁיַּכְנִיס בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֶת
הַיְּדִיעָה שֶׁאֵין לוֹ אַף אֶחָד אַחֵר בָּעוֹלָם שֶׁמֵּבִין אוֹתוֹ – רַק
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. וּבָרֶגַע שֶׁיֵּדַע שֶׁאֵין לוֹ אַף אֶחָד
אַחֵר, רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ זֹאת, מִיָּד
יַתְחִיל לְדַבֵּר אִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, כְּלוֹמַר
שֶׁיַּתְחִיל לָלֶכֶת לְמָקוֹם פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם בֶּן אָדָם וְיַתְחִיל
לְדַבֵּר אִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים אֶל אַבָּא אוֹ אֶל חָבֵר
טוֹב, וּלְאַט לְאַט כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא בְּצוּרָה כָּזוֹ – הוּא מוֹרִיד מֵעַצְמוֹ כָּל מִינֵי קְלִפּוֹת.
הַחֵטְא מַסְתִּיר אֶת הָאוֹר
וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ לְהָבִין, הֲרֵי
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא גַּם עַכְשָׁו לְיַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד,
וּמַדּוּעַ אֵין בְּנֵי הָאָדָם עוֹסְקִים בִּתְפִלָּה? אַךְ הַסִּבָּה לְכָךְ
הִיא, כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם חוֹטֵא, וַאֲפִלּוּ חֵטְא אֶחָד בִּלְבַד,
וַאֲפִלּוּ אִם רַק מְהַרְהֵר הִרְהוּר עֲבֵרָה אֶחָד – כְּבָר נִטַמְטֵם
שִׂכְלוֹ, וְנִסְגָּרוֹת וְנֶחְשָׁכוֹת עֵינֵי הַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ, וּמִכָּל
שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא שְׁנֵי חֲטָאִים, אוֹ מְהַרְהֵר שְׁנֵי הִרְהוּרִים,
חַס וְחָלִילָה – נִטַּמְטֵם לִבּוֹ יוֹתֵר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן
כְּשֶׁאָדָם מָלֵא חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים – כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד
יוֹדֵעַ וּמַכִּיר אֶת עַצְמוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁעֲדַיִן לֹא
הִתְחִיל לָצֵאת מֵהָרַע וְהַטֻּמְאָה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה – בְּוַדַּאי
הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ סָתוּם, הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ עִוְרוֹת, הָאָזְנַיִם שֶׁלּוֹ
אֲטוּמוֹת, וְהוּא מָלֵא קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי
אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא לְיָדוֹ,
וּמִמֵּילָא אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל אֵלָיו, וּכְכָל שֶׁאָדָם חוֹטֵא וְנוֹפֵל,
נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר, עַד שֶׁיֵּשׁ
בְּנֵי אָדָם שֶׁשּׁוֹאֲלִים: 'אֵיפֹה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא'? 'הַאִם יֵשׁ
דָּבָר כָּזֶה'?! אֲשֶׁר כָּל זֶה בָּא מֵהַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת שֶׁלּוֹ
שֶׁסָּתְמוּ וְסִמְּאוּ אֶת עֵינָיו וְשִׂכְלוֹ.
דַּרְכֵי הַמִּלְחָמָה הַנְּכוֹנוֹת עַל יְדֵי נֶשֶׁק הַתְּפִלָּה
וְלִכְאוֹרָה אִם הַדָּבָר הוּא כָּךְ, אִם
אָכֵן כָּל מִי שֶׁחָטָא וּפָשַׁע אֵינוֹ זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא, מַה נַּעֲשֶׂה אֲנַחְנוּ? הַאִם אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה
מֵאִתָּנוּ? אַךְ בֶּאֱמֶת, אִם נִזְכֶּה לְצַיֵּת אֶת רַבֵּנוּ זַ"ל
וְנֵלֵךְ לְמָקוֹם פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי אָדָם, וְנַתְחִיל לְדַבֵּר עִם
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, סוֹף כָּל סוֹף נִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ.
בְּוַדַּאי בַּתְּחִלָּה יִהְיֶה נִדְמֶה לָנוּ שֶׁאַף אֶחָד לֹא מִסְתַּכֵּל
עָלֵינוּ וְאַף אֶחָד לֹא שׁוֹמֵעַ אוֹתָנוּ וּכְאִלּוּ אָנוּ מְדַבְּרִים אֶל
הַקִּיר וְאֵין שׁוּם תּוֹעֶלֶת לַדִּבּוּרִים שֶׁלָּנוּ, אֲבָל אָנוּ צְרִיכִים
לָדַעַת שֶׁהַתְּפִלָּה נִמְשֶׁלֶת לִכְלִי זַיִן, לְנֶשֶׁק, וּכְמוֹ
שֶׁבְּמִלְחָמָה בְּוַדַּאי עִם הַיְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה עֲדַיִן לֹא מְנַצְּחִים
אֶת הָאוֹיֵב, אֶלָּא מַפְגִיזִים עִם תּוֹתָחִים לְאַלְפֵי אֲלָפִים פְּצָצוֹת
וְכַדּוּרִים עַד שֶׁמִּתְקַדְּמִים לְאַט לְאַט וְהָאוֹיֵב מַתְחִיל לִבְרֹחַ. כָּךְ
הוּא עִנְיַן הַתְּפִלָּה, שֶׁנִּקְרֵאת 'כְּלֵי זֵינוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ',
כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְסַפֵּר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל
מַה שֶּׁמֵּעִיק לוֹ, וּמַאֲמִין שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר
לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – אֵינוֹ הוֹלֵךְ לָרִיק, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר
יְנַצַּח בַּמִּלְחָמָה וְיִכְבֹּשׁ אֶת הָאוֹיֵב, וְזֶהוּ הַכְּלִי זַיִן
שֶׁמָּשִׁיחַ יַכְנִיס וְיִתֵּן לְעַם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ
הַקְּדוֹשִׁים (שׁוֹחֵר טוֹב תְּהִלִּים קמט): 'פִּיהֶם שֶׁל
יִשְׂרָאֵל – חַרְבָּם'.
|
|
'מַפְגִיזִים עִם תּוֹתָחִים לְאַלְפֵי אֲלָפִים פְּצָצוֹת וְכַדּוּרִים עַד שֶׁמִּתְקַדְּמִים לְאַט לְאַט' |
מַתְּנַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ
מַתָּנָה, וְהוּא הַפֶּה, שֶׁעִמּוֹ אָנוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ,
אַךְ כֵּיוָן שֶׁמֹּחוֹ שֶׁל הָאָדָם מְאֹד מְבֻלְבָּל מֵרֹב חֲטָאָיו – הוּא
אֵינוֹ מְנַצֵּל זֹאת וְהַפֶּה לֹא מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
וְלַמְרוֹת שֶׁהוּא מְסֻגָּל לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ כָּל מִינֵי שְׁטֻיּוֹת,
שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת, וְיָכוֹל לְפַטְפֵּט כָּל מִינֵי פִּטְפּוּטֵי
דִּבּוּרִים בְּטֵלִים, אֲבָל לָבוֹא וּלְדַבֵּר חָמֵשׁ דַּקּוֹת אֶל הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא וּלְסַפֵּר לוֹ מַה מֵּעִיק לוֹ, מַה כּוֹאֵב לוֹ, וּמַה הוּא
רוֹצֶה, לָזֶה הוּא כְּבָר אֵינוֹ מְסֻגָּל. וְדָבָר זֶה בָּא מֵחֲמַת טִמְטוּם
הַמֹּחַ וְהַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אָדָם, הַנּוֹבֵעַ מִכְּפִירוּת
וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כְּמוֹ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (סֵפֶר
הַמִּדּוֹת אוֹת אֱמוּנָה סִימָן כב): 'הַפֶּשַׁע שֶׁל הָאָדָם מַכְנִיס כְּפִירָה בָּאָדָם', וּבְוַדַּאי אִם
הָאָדָם הָיָה זוֹכֶה לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו אֵיךְ שֶׁהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּתוֹ
יִתְבָּרַךְ, כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה, כָּל מַה שֶּׁהוּא שׁוֹמֵעַ, וְאֵיפֹה
שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, הַכֹּל הוּא אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין שׁוּם מְצִיאוּת
בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ, אָז תָּמִיד הָיָה מְטַיֵּל עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
הוּא וְהָיָה מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא לֹא
זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת זֶה – לָכֵן קָשֶׁה לוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
הוּא. וְזוֹ תִּהְיֶה עֲבוֹדַת מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ לְהַכְנִיס בְּעַם יִשְׂרָאֵל
גִּלּוּי אֱלֹקוּת כָּזֶה, עַד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא אִתּוֹ עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לְדַבֵּר
אִתּוֹ. וּכְמוֹ שֶׁבְּמִלְחָמָה גַּשְׁמִית, צְרִיכִים לְהַפְצִיץ וּלְהַפְגִּין
בְּכָל מִינֵי כְּלֵי נֶשֶׁק עַד שֶׁכּוֹבְשִׁים אֶת הָאוֹיֵב, כְּמוֹ כֵן הוּא
בְּרוּחָנִיּוּת, אִם אָדָם יִהְיֶה עַקְשָׁן, וִידַבֵּר בְּכָל יוֹם אֶל
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וִיסַפֵּר לְפָנָיו אֶת כָּל לִבּוֹ, אָז אֲפִלּוּ אִם
הוּא נִמְצָא בְּצָרָה גְּדוֹלָה, יִרְאֶה לְפָנָיו יְשׁוּעָה נִפְלָאָה מְאֹד,
כִּי יָדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶל מִי לִפְנוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּוַדַּאי
יַעֲזֹר לוֹ.
עִנְיַן הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת שֶׁתִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת
הַגְּדוֹלָה
וּבֶאֱמֶת אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה
תִּקְנוּ לָנוּ אֶת הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת, שַׁחֲרִית בַּבֹּקֶר, מִנְחָה
אַחַר הַצָּהֳרַיִם, מַעֲרִיב בִּתְחִלַּת הָעֶרֶב, וַחֲצוֹת שֶׁהִיא קִינָה עַל
חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַגָּלוּת בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה,שֶׁאָז הוּא עֵת
רָצוֹן לְקוֹנֵן עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל. אַךְ הָרַמְבַּ"ם מַסְבִּיר,
שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיָה עִקַּר הַתְּפִלָּה בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁל הָאָדָם,
דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם הָיָה צָרִיךְ דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ – הָיָה הוֹלֵךְ
לְאֵיזוֹ פִּנָּה, וְשָׁם הָיָה מְסַפֵּר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל
לִבּוֹ, וְכָל מַה שֶּׁמֵּעִיק לוֹ, וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ,
אַךְ אַנְשֵׁי הַכְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה רָאוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם מַה שֶּׁיִּקְרֶה
לְעַם יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן תִּקְנוּ לָנוּ אֶת הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת, שֶׁהֵן
תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית, כְּלוֹמַר הֵם תִּקְנוּ שֶׁכְּשֶׁאָדָם
קָם בַּבֹּקֶר, הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁיַּעֲשֶׂה הוּא – שֶׁיָּרוּץ לְבֵית
הַכְּנֶסֶת וְיִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, וְכֵן אַחַר הַצָּהֳרַיִם כְּשֶׁהוּא עָסוּק
בַּעֲסָקָיו – שֶׁיַּפְסִיק וְיָרוּץ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה, וְכֵן
בָּעֶרֶב כְּשֶׁחוֹזֵר לְבֵיתוֹ – יִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיִתְפַּלֵּל
עַרְבִית, וְהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מוֹסִיפִים גַּם תְּפִלָּה בְּאֶמְצַע
הַלַּיְלָה שֶׁהִיא 'תִּקּוּן חֲצוֹת', שֶׁאָז הֵם מְקוֹנְנִים וּבוֹכִים
וּמְבַקְּשִׁים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל חֻרְבָּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
וְעַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל וְעַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, וְהַסִּבָּה לַתְּפִלּוֹת
שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הָיְתָה, מִפְּנֵי שֶׁיָּדְעוּ
שֶׁאִם לֹא יְתַקְּנוּ תְּפִלָּה קְבוּעָה – יִשְׁכְּחוּ לְגַמְרֵי מֵהַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא, מֵרֹב הַצָּרוֹת וּתְלָאוֹת הַגָּלוּת, וְאָנוּ רוֹאִים
בִּמְצִיאוּת, שֶׁמַּה שֶּׁהֶחֱזִיק אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי
שְׁנוֹת גָּלוּתֵינוּ – הָיְתָה רַק הַתְּפִלָּה, כִּי יְהוּדִים מָסְרוּ אֶת
נַפְשָׁם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבָנוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת, וְהָלְכוּ בָּעֶרֶב
וּבַבֹּקֶר לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, וּבָזֶה הִזְכִּירוּ אֶת עַצְמָם
בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה מַה שֶּׁהֶחְזִיק אוֹתָם כָּל מֶשֶׁךְ יְמֵי
גָּלוּתֵינוּ.
מִלְּבַד אַרְבַּעַת הַתְּפִלּוֹת יֵשׁ חֲמִישִׁית: תְּפִלַּת
הַמָּשִׁיחַ
וְרַבֵּנוּ זַ"ל בָּא וְחִדֵּשׁ לָנוּ
עוֹד תְּפִלָּה הַנִּקְרֵאת "הִתְבּוֹדְדוּת" – תְּפִלַּת הַמָּשִׁיחַ,
וְאָמַר, מַדּוּעַ לֹא נַחְזֹר אֶל הַשָּׁרָשִׁים, כְּלוֹמַר מִלְּבַד
הַתְּפִלּוֹת שַׁחֲרִית מִנְחָה מַעֲרִיב וַחֲצוֹת שֶׁהֵן הַתְּפִלּוֹת
הַקְּבוּעוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל, מַדּוּעַ לֹא נִקְבַּע לְעַצְמֵנוּ זְמַנִּים
מְיֻחָדִים לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלָּנוּ,
וְנִשְׁפֹּךְ אֶת לִבְנוֹ לְפָנָיו וּנְסַפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁמֵּעִיק לָנוּ,
כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת. וְהוֹסִיף וְגִלָּה
לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכוּ לְכָל
הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם עַד שֶׁנִּפְתְּחוּ לָהֶם כָּל הָעוֹלָמוֹת וְזָכוּ
לְטַיֵּל בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים כְּמוֹ שֶׁמְטַיְּלִים בְגַן נֶהְדָּר –
זָכוּ לָזֶה רַק הוֹדוֹת לִתְפִלַּת הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁעָסְקוּ בָּהּ. וְגִלָּה
עוֹד, שֶׁגַּם הוּא בְּעַצְמוֹ לֹא זָכָה לְכָל מַה שֶּׁזָּכָה – רַק עַל יְדֵי
שֶׁהִרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלָכֵן גִּלָּה
אֶת הַסּוֹד הַזֶּה גַּם לְתַלְמִידָיו. לְזֹאת, יְדִידַי הַיְּקָרִים! אִם נַטֶּה
אֹזֶן וְנִשְׁמַע בְּקוֹל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְנַרְגִּיל אֶת עַצְמֵנוּ לְדַבֵּר
אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁמֵּעִיק לָנוּ, וְלֹא
נִתְבַּיֵּשׁ לְגַלּוֹת כָּל מַה שֶׁבִּפְנִימִיּוּת לְבָבֵנוּ, בְּמֶשֶׁךְ
הַזְּמַן יִזְדַּכְּכוּ מֹחֵנוּ לִבֵּנוּ וְאֵבָרֵנוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה גַּם
אֲנַחְנוּ לְהַרְגִּישׁ אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵין סוֹף בָּרוּךְ
הוּא, הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ, וְהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת פֹּה בָּעוֹלָם
הַזֶּה, וְהָעֵינַיִם שֶׁלָּנוּ תַּתְחֵלְנָה לִרְאוֹת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת
כְּמוֹ שֶׁהַצַּדִּיקִים רוֹאִים.
סַבְלָנוּת לְכָל מִי שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ
אַךְ יֵשׁ בְּעָיָה גְּדוֹלָה בַּתְּפִלָּה,
כִּי הַטֶּבַע שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם הוּא – שֶׁאֵין לָהֶם סַבְלָנוּת, הִנֵּה אַךְ
שָׁמַע דִּבּוּרִים שֶׁאַף פַּעַם לֹא שָׁמַע בְּחַיָּיו, הוּא שָׁמַע
שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, הוּא שָׁמַע
שֶׁיְּכוֹלִים לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְגַם שָׁמַע שֶׁאִם מְדַבְּרִים
אֵלָיו יִתְבָּרַךְ – עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג אֶת כָּל הַמַּדְרֵגוֹת
שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, עַד שֶׁגַּם הוּא יוּכַל לְטַיֵּל בְּכָל
הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. וְהִנֵּה מִתְעוֹרְרִים בּוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה,
וְהוּא מַתְחִיל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְכָל זֶה הוּא בְּוַדַּאי טוֹב מְאֹד,
וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בְּרָכוֹת לד
ע"ב):
'בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים שָׁם – אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים
יְכוֹלִים לַעֲמֹד'; כִּי אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְאֹד חָשׁוּב
כְּשֶׁאָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁכְּבָר הָיָה בַּבּוֹץ,
וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אָדָם שֶׁחָטָא כָּל כָּךְ הַרְבֵּה וְלִכְלֵךְ
אֶת עַצְמוֹ מְאֹד, וּבְכָל אֹפֶן גַּם מִשָּׁם הוּא רוֹצֶה לַחֲזֹר אֶל
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם כָּזֶה מְאֹד חָשׁוּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ,
וְהוּא כְּמוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּאֱבַד בֵּין הָאוֹיְבִים, וְהַמֶּלֶךְ דּוֹאֵג
לוֹ מְאֹד מְאֹד, וּכְכָל שֶׁהוּא נִמְצָא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר –
הַמֶּלֶךְ דּוֹאֵג לוֹ יוֹתֵר, וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ זוֹכֶה לִרְאוֹתוֹ חוֹזֵר אֵלָיו
– אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וּכְכָל שֶׁחוֹזֵר
בְּשָׁלוֹם מִמְּקוֹם סַכָּנָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר – הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ
גַּם הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר, וְלָכֵן כָּל מִי שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה חָשׁוּב
מְאֹד אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַךְ הַבְּעָיָה הִיא, שֶׁכַּאֲשֶׁר
נִכְנָסִים בָּאָדָם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְהוּא מְאֹד רוֹצֶה לַחֲזֹר
בִּתְשׁוּבָה, וּמַתְחִיל בְּפֹעַל לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, הוּא רוֹצֶה כְּבָר
בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לִרְאוֹת מַה הוּא פָּעַל, הוּא כְּבָר רוֹצֶה לִהְיוֹת
צַדִּיק, הוּא כְּבָר רוֹצֶה לִזְכּוֹת לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, הוּא
כְּבָר רוֹצֶה לִהְיוֹת מְקֻבָּל, וּכְבָר רוֹצֶה לְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת,
וְכַאֲשֶׁר רוֹאֶה שֶׁזֶּה אֵינוֹ כָּךְ, וַעֲדַיִן לֹא זָכָה לְשׁוּם דָּבָר –
לָכֵן הוּא נוֹפֵל וּמִתְיָאֵשׁ וְאוֹמֵר: 'לֹא! זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי', אַךְ
זוֹהִי טָעוּת גְּדוֹלָה מְאֹד.
בְּחִינַת הַסַּבְלָנוּת שֶׁצָּרִיךְ בַּעֲבוֹדַת
הַשֵּׁם
וְרַבֵּנוּ זַ"ל בָּא וּמְגַלֶּה
לָנוּ: שֶׁהַתְּפִלָּה נִקְרֵאת חֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה
מח, ט):
"וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ"; וְלַחֹטֶם יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת,
בְּחִינָה אַחַת הִיא – כַּעַס וְרֹגֶז הַנִּקְרָא חֲרוֹן אַף, וְהַבְּחִינָה
הַשְּׁנִיָּה הִיא לְהֵפֶךְ – הַסַּבְלָנוּת הַנִּקְרֵאת אֲרִיכוּת אַף. וּכְמוֹ
שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת רוֹאִים שֶׁאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר סַבְלָנוּת וַאֲרִיכוּת
אַפַּיִם, זוֹכֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כָּל מַה
שֶּׁהוּא רוֹצֶה, וְאִלּוּ מִי שֶׁהוּא תָּמִיד בְּכַעַס וּבְרֹגֶז אֵינוֹ
מַרְוִיחַ בְּכָךְ שׁוּם דָּבָר, כֵּן הַדָּבָר בְּרוּחָנִיּוּת. כִּי
בְּגַשְׁמִיּוּת אִם הָאָדָם הוֹלֵךְ בְּרֹגֶז כַּעַס וַחֲרוֹן אַף וְצוֹעֵק
וּמַרְבִּיץ וְכוּ', לֹא יַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיֹּאבַד אֶת
חִנּוֹ בְּעֵינֵי בְּנֵי הָאָדָם עַד שֶׁיִּצְחֲקוּ עָלָיו וְיִלְעֲגוּ מִמֶּנּוּ,
אַךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ סַבְלָנוּת וְאֵינוֹ דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה – זוֹכֶה
בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְהַצְלִיחַ. כְּמוֹ כֵן בְּדִיּוּק הוּא בְּרוּחָנִיּוּת,
כִּי הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת בְּחִינַת חֹטֶם, בִּתְפִלָּה צְרִיכִים אֲרִיכוּת
אַפַּיִם – בְּוַדַּאי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת בַּעַל
תְּשׁוּבָה, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לְהַשִּׂיג אֶת כָּל הַהַשָּׂגוֹת
שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, וְתַאֲמִין לִי אָחִי הַיָּקָר שֶׁאַתָּה
יָכוֹל לְהַגִּיעַ וְלִזְכּוֹת לָזֶה (כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים גִּלּוּ לָנוּ, שֶׁאֵצֶל הַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא, מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב מִי שֶׁזּוֹכֶה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, כִּי
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רוֹצֶה שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו), אֲבָל צְרִיכִים
לְחַכּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד וְלִהְיוֹת סַבְלָן". אָסוּר לִשְׁכֹּחַ מֵאֵיפֹה
אָנוּ בָּאִים. וְזֶה הוּא עִקַּר הַבְּעָיָה שֶׁל בַּעַל תְּשׁוּבָה, כִּי
בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְקִבֵּל עַל
עַצְמוֹ לִלְבֹּשׁ כִּפָּה וְצִיצִית וּלְהַנִּיחַ תְּפִלִּין וְלִשְׁמוֹר
שַׁבָּת, הוּא כְּבָר רוֹצֶה לָעוּף בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְהוּא רוֹצֶה
לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָרֶגַע שֶׁלֹּא רוֹאֶה אוֹתוֹ וְלֹא
מַרְגִּישׁ אוֹתוֹ, מִיָּד הוּא נִשְׁבָּה, וּבִפְרָט כְּשֶׁהַיֵּצֶר הָרַע אוֹמֵר
לוֹ "זֶה לֹא בִּשְׁבִילְךָ", וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ
חֲבֵרִים רָעִים שֶׁמִּתְלוֹצְצִים מִמֶּנּוּ וְאוֹמְרִים: "מַה, גַּם אַתָּה
נִהְיֵיתָ בַּעַל תְּשׁוּבָה? מַה אִתְּךָ!" מִיָּד נֶחְלֶשֶׁת דַּעְתּוֹ
וְהוּא בּוֹרֵחַ.
רַק בְּסַבְלָנוּת יְכוֹלִים לִזְכּוֹת
אֵלֶיהָ
וְזוֹ הַטָּעוּת שֶׁל כָּל בַּעַל
תְּשׁוּבָה, כִּי אִם הָיָה לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ אֶת בְּחִינַת חֹטֶם בְּתוֹךְ
תְּפִלָּתוֹ – שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סַבְלָנוּת… 'אַל תִּשְׁכַּח אֶת הֶעָבָר
שֶׁלְּךָ, אַל תִּשְׁכַּח שֶׁיֵּשׁ לְךָ קֻפָּה שֶׁל שְׁרָצִים מֵאֲחוֹרֶיךָ,
וְיֵשׁ לְךָ אוֹיְבִים רַבִּים'! כִּי עַל יְדֵי כָּל חֵטְא וְעָוֹן שֶׁאָדָם
חָטָא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּרָא מַשְׁחִיתִים וּמַזִּיקִים, עַד
שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ו' ע"א) שֶׁמִּיָּמִין
הָאָדָם יֵשׁ רְבָבוֹת מַשְׁחִיתִים, וּמִשְּׂמֹאלוֹ יֵשׁ אַלְפֵי אֲלָפִים
מַשְׁחִיתִים, וְאִם הָיוּ נוֹתְנִים רְשׁוּת לְאָדָם לִרְאוֹת אוֹתָם – הָיָה
נִבְהַל וּמְפַחֵד מֵהֶם, וּכְמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת, כְּשֶׁיּוֹצְאִים
לַמִּלְחָמָה וְרוֹאִים שֶׁבָּאִים נֶגְדֵּנוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבְבוֹת
חֲיָלִים עִם טַנְקִים וּמְטוֹסִים וְתוֹתָחִים, הַחַיָּל אַמִּיץ הַלֵּב אֵינוֹ
בּוֹרֵחַ, אֶלָּא מִתְקַדֵּם וְאוֹמֵר: 'אֲנִי אַרְאֶה לָהֶם! אֲנִי אֲנַצֵּחַ
אוֹתָם! אֲנִי לֹא מְפַחֵד!', כְּמוֹ כֵּן בְּרוּחָנִיּוּת, כְּשֶׁאָדָם חוֹזֵר
בִּתְשׁוּבָה – הוּא צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהוּא מְסֻבָּב בְּאַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב
רִבְבוֹת קְלִפּוֹת שֶׁבָּרָא בַּעֲווֹנוֹתָיו, וְהֵם עוֹרְכִים מִלְחָמָה
נֶגְדּוֹ. וְהַדֶּרֶךְ לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם הִיא – עַל יְדֵי שֶׁמַּרְגִּיל אֶת
עַצְמוֹ לָלֶכֶת בְּכָל יוֹם אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְדַבֵּר אִתּוֹ
וּלְפָרֵשׁ אֶת כָּל שִׂיחָתוֹ וּלְהִתְוַדּוֹת אֵלָיו וְלוֹמַר: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל
עוֹלָם! עָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ', וּלְסַפֵּר לוֹ הַכֹּל בִּפְרָטֵי פְּרָטִיּוֹת,
וְלִשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשׁוֹ, וּלְהַבְטִיחַ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכְּבָר
לֹא יַעֲשֶׂה אֶת זֶה יוֹתֵר, וְאַף פַּעַם לֹא יַחֲזֹר אֶל הָרַע וְהַחֹשֶׁךְ
שֶׁלּוֹ, וְיוֹצִיא מִפִּיו אֶת הָרְצוֹנוֹת וְהַכִּסּוּפִים שֶׁלּוֹ, אִם הָאָדָם
יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה, וְיִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת גְּדוֹלָה – סוֹף כָּל סוֹף
יְנַצֵּחַ אֶת הַמִּלְחָמָה. וְלָכֵן הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת חֹטֶם, כִּי רַק
בְּסַבְלָנוּת יְכוֹלִים לִזְכּוֹת אֵלֶיהָ.
עַל יְדֵי תְּפִלָּה – נַעֲשֶׂה עַצְמָאִי
וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: שֶׁכָּל
מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְכָל הַכִּבּוּשִׁים שֶׁיִּכְבֹּשׁ
מָשִׁיחַ – הַכֹּל מִשָּׁם. וְזוֹ תִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל מְשִׁיחַ
צִדְקֵנוּ – שֶׁיַּכְנִיס בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת עִנְיַן הַתְּפִלָּה – כְּמוֹ
שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית מח, כב): "בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי",
וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה. כְּלוֹמַר, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ כְּבָר
מָסַר אֶת הָעִנְיָן שֶׁל תְּפִלָּה לְבָנָיו הַקְּדוֹשִׁים, י"ב שִׁבְטֵי
יָ"הּ, וְגִלָּה לָהֶם אֶת הַסּוֹד הַזֶּה – "אִם אַתֶּם רוֹצִים
לַחֲזֹר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עֲלֵיכֶם לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה
וּבַקָּשָׁה"! וְאֶת הַדָּבָר הַזֶּה יַכְנִיס מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם, כִּי
כְּשֶׁאָדָם נִמְצָא בְּצָרָה, וְהוּא שָׁבוּר וּמַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ אֻמְלָל
וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא מֻשְׁפָּל, זֶה נִקְרָא שֶׁהוּא נִמְצָא בְּגָלוּת, וְאֵין לְךָ
עוֹד גָּלוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ מֻשְׁפָּל,
מְאֻכְזָב, שָׁבוּר, אֻמְלַל, עָצוּב וּבוֹדֵד. וּבִתְקוּפָתֵנוּ יְכוֹלִים
לִמְצֹא וְלִפְגֹּשׁ בְּכָל מָקוֹם אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ, שֶׁהֵם אֻמְלָלִים מְאֹד
וּמַרְגִּישִׁים מֻשְׁפָּלִים וּבוֹדְדִים. אֲבָל אִם אָדָם כָּזֶה שֶׁמַּרְגִּישׁ
אֶת עַצְמוֹ לַהֲכִי גָּרוּעַ וַהֲכִי מֻשְׁפָּל וַהֲכִי אֻמְלָל, נוֹטֶה אֹזֶן
קַשֶּׁבֶת אֶל דִּבּוּרִים אֵלּוּ, וּמַתְחִיל לַחֲשֹׁב אוּלַי רַבֵּנוּ זַ"ל
צוֹדֵק בְּכָךְ שֶׁאֵין לָנוּ אֶל מִי לִפְנוֹת – רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
הוּא, אוּלַי כְּדַאי לְנַסּוֹת וְלָלֶכֶת עַכְשָׁו בְּמָקוֹם מְיֻחָד מָקוֹם
פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם אָדָם, וּלְהַתְחִיל לְדַבֵּר אִתּוֹ וּלְסַפֵּר לוֹ מַה
שֶּׁמֵּעִיק לִי, אִם הוּא מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה, כַּמּוּבָן שֶׁזֶּה
יִקַּח זְמַן עַד שֶׁיִּרְאֶה מַשֶּׁהוּ, אֲבָל אִם יִהְיֶה עַקְשָׁן וִיקַיֵּם
אֶת כָּל זֶה, הַפֹּעַל הַיּוֹצֵא מִזֶּה יִהְיֶה – שֶׁהָאָדָם יַתְחִיל לִהְיוֹת
עַצְמָאִי, וּבִמְקוֹם לִהְיוֹת אֻמְלַל, מֻשְׁפָּל וְשָׁבוּר – יִהְיֶה שָׂמֵחַ
וְעַלִּיז, הוּא יִהְיֶה מַשְׁפִּיעַ וְלֹא מֻשְׁפָּע, וְיַתְחִיל לִתְרֹם
לַאֲחֵרִים, כִּי בְּרֶגַע שֶׁאָדָם מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר עִם
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – בָּזֶה הוּא מַרְאֶה לָדַעַת שֶׁאֵין לוֹ אַף אֶחָד
אַחֵר רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עַצְמָאִי,
וּבְרֶגַע שֶׁהוּא עַצְמָאִי – הוּא אֵינוֹ מְפַחֵד מֵאַף אֶחָד וְיוֹצֵא
מֵעַצְמוֹ. וּבִמְקוֹם לָלֶכֶת לִפְסִיכוֹלוֹג וּלְבַזְבֵּז כְּסָפִים לַאֲלָפִים
וּרְבָבוֹת – כְּדַאי יוֹתֵר לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁגִּלָּה
לָנוּ אֶת הַסּוֹד הַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁאִם יֵשׁ לְךָ בְּעָיוֹת – דַּבֵּר עַל
זֶה עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי שׁוֹמֵעַ,
וְשֶׁעִנְיָן זֶה לֹא יִהְיֶה אֶצְלְךָ כִּצְּחוֹק, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר דִּבַּרְתָּ עִמּוֹ
יִתְבָּרַךְ הַרְבֵּה וַעֲדַיִן לֹא רָאִיתָ שׁוּם דָּבָר, אַתָּה צָרִיךְ לָדַעַת
שֶׁגַּם בְּמִלְחָמָה גַּשְׁמִית לֹא מְנַצְּחִים אֶת הַמִּלְחָמָה בְּשָׁעָה
אַחַת וּבְיוֹם אֶחָד, לִפְעָמִים זֶה לוֹקֵחַ שָׁבוּעוֹת וָחֳדָשִׁים רַבִּים,
וְלִפְעָמִים, חַס וְחָלִילָה נוֹפְלִים קָרְבָּנוֹת, אֲבָל אִם הַחַיָּל עַקְשָׁן
גָּדוֹל וְאֵינוֹ מוּכָן לְוַתֵּר, וְיֵשׁ לוֹ סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה – אָז הוּא
מַצְלִיחַ וּמְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב, וּכְמוֹ כֵּן בִּתְפִלָּה, כְּשֶׁאָדָם
מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – סוֹף כָּל סוֹף
הוּא מְנַצֵּחַ.
תְּפִלָּה וּשְׁמִירַת הַבְּרִית
וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: שֶׁאֶת
הַכְּלִי הַזַּיִן הַזֶּה שֶׁל תְּפִלָּה – צָרִיךְ לְקַבֵּל עַל יְדֵי בְּחִינַת
יוֹסֵף שְׁמִירַת הַבְּרִית – שֶׁזֹּאת נִקְרֵאת טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה.
וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֵין פָּנֵינוּ יָפוֹת כְּלָל, כִּי כְּשֶׁאָדָם
פּוֹגֵם בַּבְּרִית, כְּשֶׁאָדָם מַשְׁחִית אֶת זַרְעוֹ לְבַטָּלָה, כְּשֶׁאָדָם
מִסְתַּכֵּל עַל סְרָטִים מְלֻכְלָכִים וְעוֹשֶׂה כָּל מִינֵי עֲבֵרוֹת – הַמֹּחַ
שֶׁלּוֹ מְטֻמְטָם וְעוֹלִים בּוֹ קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
הוּא, "הֲיֵשׁ ה'… אִם אַיִן" (שְׁמוֹת יז, ז), וּבֶאֱמֶת צָרִיךְ לְהָבִין
וּלְהִתְבּוֹנֵן מֵהֵיכָן יֵשׁ לַסִּטְרָא אַחֲרָא כֹּחַ גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד
שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְרַחֵק כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְהוּדִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ
הוּא, אַךְ כָּל כֹּחָהּ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא בָּא – הֱיוֹת שֶׁהֵם יוֹדְעִים
שֶׁ'אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה' (סַנְהֶדְרִין צג ע"א), וְלָזֹאת גָּרְמוּ
מַה שֶּׁגָּרְמוּ וְכוּ' וְכוּ', וְהוֹרִידוּ אֶת הַמֻּשָּׂג שֶׁל צְנִיעוּת
לְגַמְרֵי מֵאִתָּנוּ, וְהֶחְדִּירוּ בָּנוּ חַיֵּי הֶפְקֵרוּת עַד שֶׁאֵין דָּבָר
כָּזֶה שֶׁל עֲרָיוֹת. וּמְבוֹלְלִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל עִם גּוֹיִים וְגוֹיוֹת,
הַשֵּׁם יִשְׁמֹר, שֶׁכָּל זֶה נִקְרָא פְּגַם הַבְּרִית, וְעַל יְדֵי זֶה הַמֹּחַ
נַעֲשֶׂה מְטֻמְטָם וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָכֵן
אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֶל כְּלִי זַיִן
הַזֶּה, הַנֶּשֶׁק שֶׁל מָשִׁיחַ – רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף. כִּי
יוֹסֵף הַצַּדִּיק הָיָה הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי הָיוּ לוֹ
כָּל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת וְעָמַד בָּהֶם, וְגַם עַל כָּל הַצַּדִּיקִים עָבְרוּ
נִסְיוֹנוֹת, אֲבָל זָכוּ לַעֲמוֹד בְּנִסְיוֹנוֹתֵיהֶם, וְלָכֵן זָכוּ לְמַה
שֶּׁזָכוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ, [הָבָה לֹא נַטְעֶה אֶת עַצְמֵנוּ], הֲרֵי אָנוּ
יוֹדְעִים מִי אֲנַחְנוּ, מַדּוּעַ לֹא נַבִּיט בָּרְאִי לִבְדֹק אֵיךְ אֲנַחְנוּ
נִרְאִים? מַדּוּעַ לֹא נִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשִׂינוּ אֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם? לִפְנֵי
שָׁבוּעַ? לִפְנֵי חֹדֶשׁ? וְלִפְנֵי שָׁנָה? אֵיךְ טִמֵאנוּ אֶת מֹחֵנוּ… אֶת
עֵינֵינוּ… אֶת אָזְנֵינוּ… אֶת פִּינוּ… וְאֶת גּוּפֵנוּ… וְלִכְלַכְנוּ
אוֹתָם בְּכָל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת. וְעַל כֵּן אִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים
לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה – עָלֵינוּ לְקַבֵּל אֶת הַלִּמּוּד שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל
בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת – לְהַתְחִיל מֵעַכְשָׁו לִבְרֹחַ לְאֵיזֶה מָקוֹם
פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי אָדָם וּלְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
וּלְסַפֵּר לְפָנָיו אֶת כָּל לִבֵּנוּ וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, אֲשֶׁר זֶה
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הָרַמְבַּ"ם (הִלְכוֹת
תְּשׁוּבָה פֶּרֶק א') שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא – "וִדּוּי דְּבָרִים" –
שֶׁיִּתְוַדֶּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה.
וּכְשֶׁיִּהְיֶה חָזָק בָּזֶה – יְנַצַּח אֶת הַמִּלְחָמָה.
תּוֹדָה וְהוֹדָאָה עַל הֶעָבָר,
וּבַקָּשָׁה עַל לְהַבָּא, שְׁאֵלַת צְרָכָיו
וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: עִנְיַן
הַתְּפִלָּה הוּא בְּחִינַת "פִּי שְׁנַיִם", כְּלוֹמַר תּוֹדָה
וְהוֹדָאָה עַל הֶעָבָר, וּבַקָּשָׁה עַל לְהַבָּא, שְׁאֵלַת צְרָכָיו. הֱיוֹת
שֶׁכֻּלָּנוּ רוֹצִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, אָנוּ מְקַבְּלִים עָלֵינוּ
שֶׁמֵּהַיּוֹם כְּבָר נַחְזֹר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל אָז אָנוּ
מַתְחִילִים לְהִזָּכֵר בֶּעָבָר שֶׁלָּנוּ, וְתֵכֶף וּמִיַּד אָנוּ נִשְׁבָּרִים
וְנוֹפְלִים לְיֵאוּשׁ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם נִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ הֵיטֵב
וְלֹא נַטְעֶה אֶת עַצְמֵנוּ, נִרְאֶה שֶׁעֲדַיִן אֵינֶנּוּ 'טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ
תְּכֵלֶת', וַעֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה מַה לְּתַקֵּן, אַךְ אִם כֵּן יָכוֹל
הָאָדָם לְהִתְיָאֵשׁ לְגַמְרֵי מִתְּפִלָּה, כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא כָּל כָּךְ
פָּגוּם וְעָשָׂה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת, אֵיךְ יִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל
זֹאת? לְכָךְ מְגַלֶּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל עֵצָה נִפְלָאָה, שֶׁלִּפְנֵי
שֶׁהָאָדָם הוֹלֵךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סְלִיחָה וּמְחִילָה
וְכַפָּרָה וּלְהִתְוַדּוֹת לְפָנָיו וּלְסַפֵּר לְפָנָיו אֶת כָּל מַה
שֶּׁעָשָׂה, שֶׁיִּתֵּן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל הַטּוֹבוֹת
שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹדוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאָדָם
מָלֵא חוֹבוֹת וּפְגָמִים עֲצוּמִים עַד [שֶׁחוֹשֵׁב] שֶׁאֵין לוֹ עַל מַה לָּתֵת
תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, אִם יַתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב – יִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ
הַרְבֵּה מְאֹד דְּבָרִים לְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי מוּבָא
(מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל):
עָ'שִׁ'י'ר' זֶה
רָאשֵׁי תֵּבוֹת עֵינַיִם שִׁנַּיִם יָדַיִם רְגָלִים, הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם יֵשׁ
לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת, שִׁנַּיִם לֶאֱכוֹל, יָדַיִם וְרַגְלַיִם – הוּא הֶעָשִׁיר
הֲכִי גָּדוֹל. כִּי הָעִקָּר הִיא הַבְּרִיאוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁל אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו,
וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים בְּכָל יוֹם מַה
שֶּׁשּׁוֹמְעִים, וַאֲנַחְנוּ עֵדִים לְכָל מִינֵי צָרוֹת צְרוּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת
עַל עַם יִשְׂרָאֵל, רוֹאִים נֵכִים, רוֹאִים קְטוּעֵי יָד, קְטוּעֵי רֶגֶל,
עִוְרִים, וְחֵרְשִׁים, רַחֲמָנָא לִיצְלָן… לְזֹאת, בְּרֵאשִׁית עֲמִידַת הָאָדָם
בִּתְפִלָּה לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ, עָלָיו לִפְתֹּחַ בְּשִׁיר שֶׁבַח וְהוֹדָיָה,
וְלוֹמַר: 'תּוֹדָה לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ לִי עֵינַיִם!'; 'תּוֹדָה
לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ לִי שִׁנַּיִם, יָדַיִם וְרַגְלַיִם!'; 'תּוֹדָה
לָאֵל שֶׁאֲנִי יָכוֹל לָלֶכֶת!'; 'תּוֹדָה לָאֵל שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר!'; 'תּוֹדָה
לָאֵל שֶׁאֲנִי בָּרִיא', וְכָךְ יַתְחִיל לַחְקוֹר בְּעַצְמוֹ – יִרְאֶה שֶׁהוּא
יָכוֹל לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִכְנָסַיִם
וְחֻלְצָה, עַל זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּג מֵעַל לְרֹאשׁ, וְכִי חָסֵר אֲנָשִׁים
בָּעוֹלָם הַהוֹלְכִים עֲרוּמִּים וְאֵין לָהֶם אֲפִלּוּ בַּיִת לִישׁוֹן? הוּא
יוֹדֶה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל, אָמְנָם אֵין לוֹ
בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל מִינֵי מַעֲדַנִּים, אֲבָל יֵשׁ לוֹ לֶחֶם עִם זֵיתִים וִירָקוֹת
וְכוּ', הֲלֹא יֵשׁ רַבִּים שֶׁאֵין לָהֶם גַּם אֶת זֶה, וְעָלָיו חָמַל ה',
וְנָתַן לוֹ לְפָחוֹת לֶחֶם עִם זֵיתִים. וְאִם יִתְרַגֵּל לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא, עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהָרַחֲמִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ – יִתְרַחֵב
לִבּוֹ וְיוּכַל לְבַקֵּשׁ אֶת כָּל צְרָכָיו לְהַבָּא. וְלָכֵן הַתְּפִלָּה הִיא
בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם, שֶׁזֶּה עִנְיַן יוֹסֵף הַצַּדִּיק שֶׁזָכָה לְקַבֵּל
אֶת הַבְּכוֹרָה, וְהַבְּכוֹר מְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם.
חֶרֶב פִּיפִיּוֹת – חֶרֶב שֶׁל שְׁנֵי פִּיּוֹת
וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ
זַ"ל: שֶׁהַחֶרֶב הַזֶּה יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי פִּיּוֹת – דָּוִד הַמֶּלֶךְ
אוֹמֵר (תְּהִלִּים קמט, ו-ז): "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם; לַעֲשׂוֹת
נְקָמָה בַּגּוֹיִם" הַיְנוּ כַּאֲשֶׁר בַּר יִשְׂרָאֵל רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת נְקָמָה
בָּאוֹיְבִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁלּוֹ, בִּבְחִינַת 'נְקָמָה בַגּוֹיִם', עָלָיו לָצֵאת
כְּנֶגְדָּם לַמִּלְחָמָה עִם חֶרֶב וְלִנְקֹם בָּהֶם, וְהַחֶרֶב הַזֹּאת הִיא חֶרֶב
הַתְּפִלָּה – לִהְיוֹת חָזָק בִּנְקֻדָּה זוֹ , לְדַבֵּר תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ,
וְלַחֶרֶב הַזֹּאת, שֶׁהִיא חֶרֶב הַמָּשִׁיחַ , צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי פִּיּוֹת,
הַיְנוּ שֶׁהִיא חַדָּה מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים. מִצַּד אֶחָד – תּוֹדָה וְהוֹדָאָה
לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזֶּה גַּם כֵּן חֶרֶב, כִּי בָּזֶה אֲנִי
מְנַצֵּחַ אֶת הַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת וְאֶת הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי, שֶׁאֲנִי
רוֹאֶה שֶׁאֲנִי לֹא כָּל כָּךְ אֻמְלָל וַעֲדַיִן אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ מֻשְׁפָּל
וְזֶה לֹא סוֹף הָעוֹלָם – זוֹ גַּם חֶרֶב. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי שֶׁל הַחֶרֶב –
עֲדַיִן אֲנִי צָרִיךְ יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה לָצֵאת מֵהַבֹּץ שֶׁלִּי, יְשׁוּעָה
גְּדוֹלָה לְהִתְקָרֵב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בֶּאֱמֶת.
לִקְלֹעַ אֶל הַמַּטָּרָה בְּלִי לְהַטּוֹת לְאַף צַד
וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל – מִי שֶׁזּוֹכֶה
לַחֶרֶב הַזֹּאת – צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ לִלְחֹם עִם הַחֶרֶב הַזֹּאת, שֶׁלֹּא
יַטֶּה אוֹתָהּ לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל, וְשֶׁיִּהְיֶה קוֹלֵעַ אֶל
הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא; וּכְמוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת, הָרוֹצֶה לִהְיֹת
צַלָּף עָלָיו לִהְיוֹת קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה לְדַיֵּק לִירוֹת בַּמָּקוֹם
הַמְּיֹעָד, וְאָז הוּא מְנַצֵּחַ, כְּמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת, בְּעִנְיַן
תְּפִלָּה, צְרִיכִים אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, צְרִיכִים מִצַּד אֶחָד לָתֵת
תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר זֶה מַכְנִיס שִׂמְחָה בָּאָדָם –
תָּמִיד יִסְתַּכֵּל לְמַטָּה שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם בַּמַּצָּבִים פִּי
מִלְיוֹן יוֹתֵר גְּרוּעִים מִמֶּנּוּ, וְהֵם מִתְחַזְּקִים, וְעַל יְדֵי זֶה
יִהְיֶה לְךָ כֹּחַ לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת לְהִתְעַלּוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאַל תֹאמַר:
'מַה זֶּה עוֹזֵר לִי שֶׁהֶחָבֵר שֶׁלִּי נִמְצָא בְּמַצָּב יוֹתֵר גָּרוּעַ
מִמֶּנִּי, וְכִי תִהְיֶה לִי יְשׁוּעָה עַל יְדֵי זֶה'? אַל תֹּאמַר כָּזֹאת,
כִּי אִם תֹּאמַר כָּךְ – כְּבָר לֹא יִהְיוּ לְךָ כֹּחוֹת לְהִתְפַּלֵּל
לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, תִּפּוֹל בַּחֲלִישׁוּת הַדַּעַת וּבְעַצְבוּת,
וְתִהְיֶה מֻשְׁפָּל וּמְאֻכְזָב לְגַמְרֵי עַד שֶׁתִּתְיָאֵשׁ וְלֹא תוּכַל
לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. אֲבָל אִם תֹּאחַז אֶת הַכְּלִי זַיִן מִשְּׁנֵי
הַצְּדָדִים, מִצַּד אֶחָד תִּתֵּן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶה יַכְנִיס
בְּךָ חִזּוּק לָלֶכֶת קָדִימָה וְלֹא לַעֲזֹב אֶת עַצְמְךָ, רַק לְהַמְשִׁיךְ,
וְתֵדַע שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
מַעֲלַת הַשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ עַל כָּל פְּרָט בַּחַיִּים
וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: שֶׁאִי
אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה אֶלָּא עַל יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט – הָאָדָם
צָרִיךְ לִשְׁפּוֹט אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד… רוֹאִים שֶׁעוֹבֵר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
זְמַן, וְהָאָדָם מְמֻרְמָר עָצוּב וּמֻשְׁפָּל כָּל כָּךְ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ
עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן: מֵאַיִן בָּא וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי
הוּא עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. הָאָדָם רָץ וּמִסְתַּבֵּךְ עִם שְׁכֵנָיו,
יְדִידָיו, מִשְׁפַּחְתּוֹ, אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וְרָב אִתָּם. וְכָל זֶה כִּי אֵינוֹ
שׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ. כִּי אִם הָאָדָם הָיָה שׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ – הָיָה זוֹכֶה
לָצֵאת זַכַּאי, וְאָנוּ עֵדִים לְהַרְבֵּה מִקְרִים שֶׁבְּנֵי אָדָם שָׁלְחוּ יָדָם
בְּנַפְשָׁם, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְהַכֹּל כִּי אֵין הָאָדָם שׁוֹפֵט אֶת
עַצְמוֹ, הָאָדָם נוֹפֵל וּמִסְתַּבֵּךְ בְּחוֹבוֹת אוֹ עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ
וְכוּ', וְנוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה לְפָנָיו שׁוּם
תִּקְוָה רַק לְהִתְאַבֵּד, וְכָל זֶה בָּא כִּי לֹא שָׁפַט אֶת עַצְמוֹ, כִּי אִם
הָיָה שׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ – הָיָה מֵבִין שֶׁלֹּא כְּדַאי לְהִתְאַבֵּד בִּגְלַל
חוֹבוֹת אוֹ עִסְקֵי מִשְׁפָּחָה. כִּי אִם הוּא חַיָּב הַרְבֵּה חוֹבוֹת – יְשַׁלֵּם
בְּהַדְרָגָה. וְזֹאת אֲפִלּוּ בֵּית מִשְׁפָּט קָשׁוּחַ יָבִין, שֶׁהָרוֹצֶה
וּמְעֻנְיָן לְשַׁלֵּם, אַךְ אֵינוֹ מְסֻגָּל לְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל בְּבַת אַחַת –
אֵין עָלָיו טְעָנוֹת. וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּצָרוֹת הָאֲחֵרוֹת שֶׁל הַחַיִּים,
וְהָאָדָם הָיָה יָכוֹל לִמְנֹעַ אֶת הַכֹּל, עַל יְדֵי שֶׁהָיָה שׁוֹפֵט אֶת
עַצְמוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר נָפַל לְהֵיכָן שֶׁנָּפַל, אִם יִשְׁפֹּט אֶת
עַצְמוֹ וִייַשֵּׁב אֶת דַּעְתּוֹ, יִרְאֶה שֶׁהַמַּצָּב אֵינוֹ גָּרוּעַ כָּל
כָּךְ כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב, וַעֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה לְתַקֵּן
וְלַהֲפֹךְ אֶת הַכֹּל לְטוֹבָה, וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת יְשׁוּעָה גְּדוֹלָה מִן
הַשָּׁמַיִם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי כְּפִי שֶׁהָאָדָם זוֹכֶה לִשְׁפֹּט אֶת
עַצְמוֹ.
צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם
יִשְׂרָאֵל
וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: שֶׁלִבְחִינַת
מִשְׁפָּט – זוֹכִים רַק עַל יְדֵי צְדָקָה, כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן
– זוֹכֶה לֶאֱחֹז בְּמִדַּת הַמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים
לג, כא):
צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהַפְרִישׁ
צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה (בָּבָא בַּתְרָא י' ע"א; בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ
אוֹרַח חַיִּים סִימָן צב) כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט, שֶׁיְּהֵא
קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא. וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד לָתֵת צְדָקָה
לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁיִּפָּתַח לוֹ פֶּתַח
גָּדוֹל לִשְׁפּוֹט אֶת עַצְמוֹ וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אֵלָיו
יִתְבָּרַךְ. וְעִקָּר הַצְּדָקָה הִיא לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים עֲנִיִּים
הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק, וּפַרְנָסָתָם אֵינָהּ מְצוּיָה לָהֶם,
שֶׁעַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים לָהֶם צְדָקָה – זוֹכִים לִפְתֹּחַ פֶּתַח לְעַצְמוֹ,
וְזוֹכִים לִבְחִינַת מִשְׁפָּט. וּבְכָךְ בָּזֶה מַרְאֶה אֶת טֹהַר לִבּוֹ,
וְאֵיךְ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת חָפֵץ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי
כְּשֶׁפּוֹתֵחַ אֶת לִבּוֹ אֶל יְהוּדִי שֵׁנִי וְנוֹתֵן לוֹ צְדָקָה, בָּזֶה
מְגַלֶּה שֶׁאִכְפַּת לוֹ מֵהַשֵּׁנִי, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב רַק עַל עַצְמוֹ וְהוּא
רוֹצֶה לַעְזוֹר גַּם לַאֲחֵרִים, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ פּוֹתֵחַ לוֹ פֶּתַח
מִלְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁפּוֹט אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, וְעַל יְדֵי
זֶה יִזְכֶּה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְלָכֵן צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מִמֶּנּוּ
יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לָתֵת צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, כִּי אִם נוֹתֵן
צְדָקָה לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ טוֹב, לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ מְתַקֵּן, אֶלָּא עוֹד
מְקַלְקֵל. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָתֵת צְדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים, וְעַל יְדֵי
זֶה יִזְכֶּה לִבְחִינַת מִשְׁפָּט בִּשְׁלֵמוּת.
כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה'
צִיּוֹן
וּכְשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, הוּא
יְגַלֶּה כָּל כָּךְ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַנָּבִיא
(יְשַׁעְיָה נב, ח): "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" – כָּל
אֶחָד יִרְאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, וְאָז יָרוּץ
אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וִידַבֵּר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה
יַכְנִיס בּוֹ בִּטָּחוֹן עַצְמִי, וְלֹא יְפַחֵד מֵאַף אֶחָד וְלֹא יִצְטָרֵךְ לַאֲחֵרִים,
וְאָז בֶּאֱמֶת יִוָּשֵׁעַ, וְיַצְלִיחַ בַּחַיִּים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּטֵּל
בְּרִגְעֵי הַהַמְתָּנָה עַד שֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ, אֶלָּא גַּם כָּעֵת
מַתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ,
וְשׁוֹפֵךְ לְפָנָיו אֶת לִבּוֹ, וּמְפָרֵשׁ לְפָנָיו אֶת כָּל שִׂיחָתוֹ, אֲשֶׁר
עַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מִכָּל צָרוֹתָיו וְיִזְכֶּה לִישׁוּעָה, אַשְׁרֵי
לוֹ.