המעלה של יום הכיפורים
- מוהרא"ש זי"ע אמר "אשר הקדוש – ברוך – הוא ריחם על עם ישראל, ונתן להם יום אחד בשנה, ובו מכפר על כל העוונות. וכך אומרים חכמינו הקדושים (עיין ילקוט שיר-השירים תתקפ"ב) על הפסוק (שיר-השירים א`, ה): "שחורה אני ונאווה". 'שחורה אני' כל ימות השנה, היינו שאדם מתלכלך כל השנה בעוונות, 'ונאווה' – ביום הכיפורים, שאז האדם עושה תשובה והקדוש -ברוך- הוא מכפר לו, כי עיצומו של יום מכפר לו. זו המעלה של יום הכיפורים, שעצם היום הזה מכפר, "כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם". (שו"ת חסידות ברסלב מס' 4992)
- "יום הכיפורים מכפר על כל העוונות שאדם חטא בינו לבין הקדוש ברוך הוא, כי עיצומו של יום מכפר, כמובן למי שמאמין בזה". (שו"ת חסידות ברסלב מס' 4992)
הכנות ליום הקדוש
-
"אנו עומדים עתה לפני יום הכיפורים, הדבר הראשון שצריך לעשות – לפייס זה את זה ולבקש את סליחת הזולת. וכל אחד צריך לסלוח לזולתו, כי אם אני רוצה שיסלחו לי, עלי לסלוח לזולתי. על דבר אחד אין צריך לסלוח – כשמוציא עליו שם רע, כמו שמובא באורח חיים (סימן תרו, סעיף א`): אם אדם מוציא שם רע לחברו – אינו צריך למחול לו. ולכן יש להיזהר מאוד לא להוציא שם רע על שום בר ישראל בשום פנים ואופן, אלא ללמד תמיד זכות על זולתו, ולא לראות את הרע שלו". (שיחות מוהרא"ש, חלק ג, ערך ערב יום הקדוש)
-
מוהרא"ש זי"ע היה אומר "בערב יום הכיפורים צריך להכין את עצמו מאוד להתבודד הרבה עמו יתברך, ולהכניס בעצמו אמונה פשוטה, כמו שאמרו חכמינו הקדושים, שעיצומו של יום מכפר לשבים, ועל כן מה טוב ומה נעים לשוב בתשובה אמיתית, בתשובה שלמה, ולבדוק אצלו בחורים ובסדקים את מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו כל השנה".. (שיחות מוהרא"ש, חלק ג, ערך ערב יום הקדוש)
-
ב'יום' הכיפורים אז אדם מתקן כל מה שעבר עליו בבין אדם למקום, וב'ערב' יום הכיפורים, שאז המצוה לאכול ולשתות, יכולים לתקן בין אדם לחברו, אם אדם עושה כן – זוכה שימחלו לו על כל עוונותיו. (שיחות מוהראש – יום כיפור)
- נוהגים בערב יום הכיפורים לשים קערות לצדקה עבור הוצאות תלמוד תורה ובתי כנסיות ובתי מדרשות וכוללים וישיבות ומקוואות וכו' וכו', שזו צדקה לרבים, אבל לא ליחיד, כי אוי ואבוי למי שצריך להנות מכספי הכפרות של העוונות של אחרים וכו'. (שות ברסלב 4992)
- מוהרא"ש היה אומר שראשי תיבות זאת חליפתי זאת תמורתי זאת כפרתי זה ראשי תיבות חת"ך שזה שם של פרנסה שהוא פותח את ידך, כמו כן ראשי תיבות תשרי חשוון כסליו, וסופי תיבות בראשית נח לך, (3 פעמים זה חזקה), גם כן שם של הפרנסה והקדוש ברוך הוא נותן לכולם שפע העיקר שיקחו עצמם בידיים ואיך שהולך התחלת השנה כך כל השנה כולה, כמו שאומרת הגמרא (ביצה ט"ז א') כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה. (יום כיפור תשע"ב)
עניין הבגדים הלבנים
-
"נוהגים ביום הכיפורים להתלבש בבגדים לבנים, כמאמרם ז"ל (ילקוט בלק רמז תשע"א) ישראל, ביום הכיפורים הם הולכים יחפים ולובשים לבנים שהוא מלבין כל עוונותיהם; ומזה נוהגים כלל ישראל ללכת בבגדים לבנים ביום הכיפורים, וכן הנשים נוהגות ללכת עם מטפחת לבנה, וכן חולצה לבנה, וכן סינר לבן. (שו"ת חסידות ברסלב מס' 2943)
מחיקת העוונות
- "ביום הכיפורים מתוודים עשר פעמים, וצריכים לכוון בפשיטות, שיזכה להוציא ממנו העשרה חצים שהכניס בו היצר הרע כל השנה. אשר כל חץ משוח בעשרה סמים, שהם כלל חלישות הדעת והעיצבון והדיכאון, שבאים מחטאותיו המרובים, ועל ידי וידוי דברים יזכה להוציא את כל החיצים מעצמותיו". (שיחות מוהרא"ש, חלק ג, ערך ערב יום הקדוש)
נשים ביום הכיפורים
- העיקר ביום הכיפורים זה הצום, שאשה גם כן מחויבת לצום, ולכן אם היא לא יכולה להיות בבית הכנסת ולהתרכז בתפלה, שתתפלל בבית כמה שהיא רק יכולה, ושאר הזמן היא יכולה אפילו לשכב במיטה ולישון, העיקר שהצום יעבור לה בקלות. (שו"ת חסידות ברסלב מס' 2967)
ברכת הלבנה והבדלה במוצאי יום כיפור
- הנה מובא באחרונים שהמנהג לקדש את הלבנה תיכף ומיד אחר ערבית במוצאי יום הכיפורים, עם כל זאת עליך לדעת שזה רק מנהג, ויכולים לקדש את הלבנה אחר שהלך לביתו ועשה הבדלה שאשתו ובנותיו יוכלו גם כן לאכול, כי צריכים לרחם על האישה ועל הבנות, הרי אם הבעל יקדש את הלבנה ואחר כך ישמע הבדלה בבית הכנסת ואחר כך יאכל ויטעום כאוות נפשו, ובין כך אשתו ובנותיו צריכות לחכות וכו', איפה הרחמנות עליהן? ואיפה היושר? עכשיו אנחנו יוצאים מיום כיפור שביקשנו סליחה ממנו יתברך על מעשינו, וכן ביקשנו סליחה אחד מהשני, וכבר מתאכזרים נגד האישה והבנות, בשעה שלהן יותר קשה לצום ממה שלגברים? ולכן אני תמיד מזהיר את כל השומעים דבריי שקודם ילכו הביתה ויעשו הבדלה לאשה ולבנות, ושיוכלו גם כן לאכול, ואחר כך יכולים ללכת למקווה ולקבץ מניין ולקדש את הלבנה, ובשביל מנהג לא צריכים לתת עוד רבע שעה או עוד חצי שעה וכו' לאשה ולבנות שיחכו אחר צום כל כך קשה. ובפרט שיש אחרונים שמעודדים לקדש את הלבנה עוד בעשרת ימי תשובה כדי להוסיף זכות על זכויותיו, ובפרט בחוץ לארץ שהגשמים מצויים אז ומי יודע אם יוכל לקדש את הלבנה במוצאי יום הכיפורים, וזה פשוט הטעם שלי, תמיד צריכים לדאוג לזולת. (שו"ת חסידות ברסלב 5035)
» הוא היה אומר – אמרות טהורות מפיו של מוהרא"ש זצוק"ל
» למאמרים נוספים של חסידות ברסלב
|