תאריך פטירתו: ד' בשבט ה'תשמ"ד • נפטר בגיל: 95 • מקום מנוחתו: נתיבות, ישראל
הצדיק הקדוש רבי ישראל אבוחצירא הידוע בכינויו הבבא סאלי – שפירושו 'חכם ישראל' (בבא – חכם, סאלי – ישראל במרוקאית), היה ידוע כצדיק קדוש עליון ובעל רוח הקודש, אהב כל אדם וקיבל את כולם בסבר פנים יפות.
צעירותו
נולד בראש השנה שנת ה'תר"נ (1889), בעיר ריסאני שבמרוקו לאביו רבי מסעוד, בנו של רבי יעקב אבוחצירא.
אביו מל אותו בעצמו ודודו רבי יצחק שימש כסנדק. התינוק נקרא ישראל כשלמעשה הכוונה היא לקרותו על שם סבו רבי יעקב, זאת בהתאם לפסוק "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" (בראשית ל"ב, כ"ט)
הוריו שמרו עליו בשמירה רוחנית אדוקה עוד מינקותו. את עריסתו הצמידו לקיר בית המדרש כדי שכבר אז דברי התורה ייקלטו באוזניו.
הילד ישראל לא איכזב את הוריו וכבר בילדותו נהג במנהגי פרישות וניכר היה כקדוש וטהור אשר השקיע את כל כולו בתורה הקדושה. הילד היה נוהג ללמוד במשך 18 שעות רצופות בכל יום ויום וכן נהג לצום משבת לשבת כדרך הצדיקים הפרושים מחומריות העולם הזה. הוריו היו מכסים את עיניו בצעיף כאשר היה יוצא לרחוב כדי שלא ייכשל במראות אסורים.
כשהיה בגיל 9 ראה אותו אביו רבי מסעוד כשהוא מוכיח את אחד מעשירי העיר על קיום מצוות. האבא הגדול פנה אליו ואמר: "תשמור על פיך ואל תוציא דבר קשה מפיך, כי את אשר תברך יבורך ואת אשר תאור יואר".
נישואיו
במהלך חייו נישא רבי ישראל אבוחצירא לשלושה נשים. בהגיעו לגיל 13 ובקבלתו את עול המצוות נשא את אשתו הראשונה מרת פרחה שהייתה בת אחותו, אך היא נפטרה ממחלה שנתיים בלבד לאחר הנישואין.
בגיל 16 נשא לאשה שנייה את מרת מרים, ובהיותו בן 65 נישא בפעם השלישית למרת סימי.
העליה לישראל
בשנת ה'תרס"ח נפטר אביו רבי מסעוד. אז מונה בבא סאלי שהיה אז בן 18 שנים בלבד לראש ישיבת 'אביר יעקב' שאותה הקים אביו על שם רבי יעקב אבוחצירא. במשך 13 שנים הוא כיהן בתפקיד זה.
בשנת ה'תר"פ, כאשר היה בן 30, התמנה לרבה של מחוז תאפילאלת שבמרוקו.
שלוש פעמים ביקר רבי ישראל בארץ הקודש לפני שהשתקע בה סופית.
בשנת ה'תרפ"א הגיע לראשונה לארץ ישראל והתגורר בירושלים, שם למד בישיבת המקובלים 'בית אל', אך לאחר תקופה קצרה נאלץ לחזור למרוקו בעקבות בקשת רבו רבי משה תורג'מן שגזר עליו לשוב ולחזק את בני הקהילה שבמחוז תאפילאלת.
בשנת ה'תרפ"ב נתמנה לראש אב בית הדין בבודניב שבמרוקו.
בשנת ה'תרצ"ג עלה בפעם השניה לארץ ישראל. בתחילה התגורר בטבריה ולאחר מכן עבר לירושלים ולמד יחד עם ראש ישיבת 'פורת יוסף' המפורסמת רבי עזרא עטייה. לאחר תקופה מסויימת חזר שוב פעם למרוקו.
בשנת ה'תשי"ב ביקר בפעם השלישית בארץ הקודש אך גם ביקור זה היה קצר והוא שב למרוקו.בשנת ה'ת"ש נקרא לכהן כאב בית הדין בארפוד שבמרוקו.
בשנת ה'תשי"ד החליט לעלות שוב לארץ אך הפעם כדי להשתקע בה סופית, בפעם הזו אכן נשארהבבא סאלי בישראל והשתקע בעיר נתיבות, שם נשאר עד סוף ימיו.
בנו הבבא ברוך סיפר שכאשר הגיע אביו להשתקע בארץ, פנה בתחילה לעיר יבנה אך שם שמע יהודי שדיבר בצורה מזלזלת מאוד על הבעל שם טוב הקדוש, מרוב צער הוא החליט שלא יכול ללון עוד לילה אחד בעיר הזו ועזב מיד את המקום. משם הוא עבר להתגורר במשך שנתיים באשקלון ולאחר מכן הגיע לנתיבות ושם נשאר כאמור עד לפטירתו. בבא סאלי סיפר לאחר מכן כי התגורר באשקלון רק בגלל שמשמים גילו לו שנשמתו של שמשון הגיבור נמצאת באשקלון ולא הגיעה עדיין למנוחתה, הוא הגיע למקום במיוחד בשביל הנשמה וכאשר נגמר התיקון הוא עזב את העיר.
השפעתו הגדולה
רבי ישראל אבוחצירא התפרסם כצדיק וקדוש אשר כל ברכותיו מתקיימות, אלפים היו מגיעים אליו להתברך ולקבל עצה. הוא היה מקובל על כל העדות וכולם העריצו את דמותו הקדושה, ביתו היה פתוח לרווחה לכל אחד בכל זמן והאהבת ישראל שהייתה לו התפרסמה בכל רחבי תבל.
המקובל רבי מרדכי שרעבי סיפר שרבי יעקב אבוחצירא סבו של הבבא סאלי התגלה אליו בחלום וסיפר לו שמקור נשמתו של נכדו הוא מנשמתו של חזקיהו המלך ע"ה ולכן כל המקבל את ברכתו הוא כמי שזכה להתברך מפי המלך חזקיהו בעצמו.
הרבי מליובאוויטש התבטא עליו בתארים רמים והעיד כי רבי ישראל הינו מהצדיקים הנקראים 'בני עליה' אשר הינם יחידים בדור. מורינו ורבינו מוהרא"ש מברסלב זי"ע סיפר כי לצערו, באופן בלתי מובן, הוא לא שמע על הבבא הקדוש עד לאחר פטירתו מהעולם כשכולם דיברו אז על האבדה הגדולה שהפסידו.
סיפורי ניסים על כוחו הבלתי נתפס של הבבא הקדוש לא חסרים, הנה אחד מהם לדוגמה: הבבא ברוך סיפר שלפני כחמישים שנה היה בירושלים ילד בגיל 4 שידע את כל התורה כולה בעל פה. הוריו שהיו כמובן מופתעים ומבולבלים מהעניין הביאו את הילד לכל הרבנים כדי שיראו את הפלא בעצמם, עד שהגיעו גם אל הבבא סאלי. כשראה אותו הצדיק אמר שדבר כזה קורה אחת לכמה שנים כדי להוכיח אמיתות דברי חז"ל, והוסיף שככה אי אפשר להשאיר את הילד מחשש עין הרע וגם בגלל שאם כבר יודע את כל התורה הוא לא יוכל לקבל שכר על לימודה. רבי ישראל העביר את ידו הקדושה על פיו של הילד ומיד שכח הילד את כל התורה שהייתה שגורה בפיו והחל ללמוד הכל מחדש.
בבא סאלי רכש כבוד גדול לרבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ותלמידיו והיה נוהג ללמוד בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן. אחד מקרוביו סיפר שהספר ליקוטי מוהר"ן היה מונח תמיד בראש ערימת הספרים שעל שולחנו של הבבא והעיד שהוא היה בקיא גדול בספר ליקוטי מוהר"ן ו"ידע את כולו ישר והפוך". כשלושה שבועות לפני פטירתו ביום הילולת רבי נתן מברסלב התבטא רבי ישראל ואמר על רבינו הקדוש ותלמידו הגדול: "הצדיקים הללו יוציאו את השכינה מהגלות". עוד מסופר כי בנו הבבא מאיר (שנפטר בחיי אביו) התגלה אליו בחלום וסיפר לו ש"כל הצדיקים הולכים פה בשמים לשמוע תורה מרבי נחמן".
פטירתו
בחודש חשון בשנת ה'תשמ"ד גילה רבי ישראל אבוחצירא למקורבו הרב מרדכי אליהו כי יש גזירות קשות על עם ישראל ובשביל לבטל אותם הוא מוכרח להסתלק מהעולם בעוד שלושה חודשים, זאת למרות שמשמים הובטח לו לראות את פני משיח, הוא וויתר על הזכות למען עם ישראל.
ואכן, שלושה חודשים לאחר מכן אושפז בבא סאלי ולאחר מספר ימים השיב את נשמתו הקדושה לבורא ביום ד' בשבט ה'תשמ"ד (1984), בהיותו בגיל 95.
הוא נקבר בנתיבות וקברו משמש מוקד עלייה לרגל לזקוקים לישועות מכל החוגים והעדות, ביום ההילולה מגיעים רבבות אנשים אל ציונו הקדוש.
זכותו הגדולה של הצדיק תגן על כל עם ישראל, אמן.