נולד בשנת: ט' בתשרי ה'תרנ"ח. נפטר בשנת: כ"ז באדר ה'תשל"ט. היה דיין ומקובל, אב בית דין מחוז שרעב וסינואן שבתימן
תולדות חייו
נולד בעיירה סנואן (סמוך לעיר תעז) בערב יום הכיפורים ה'תרנ"ח. אמו נהגה להניח את עריסתו בסמוך לקיר הבית שמצדו השני היה בית המדרש על מנת שמינקות יכנסו לאוזניו דברי התורה ומילדותו שקד על לימוד התורה.
קיבל סמיכה לרבנות בגיל 17 על ידי הרב שלמה בן יוסף טביב ולמד עמו קבלה. הוא קיבל מרבו מסורות בעל פה בתורת האר"י. לרבו המובהק נחשב הרב יעיש מוסא קורין מ"כפר המקובלים" מועציירה, שלימדו גם קבלה מעשית. ובגיל 23 מונה לרב ואב"ד בעיירת מגוריו.
רבנותו בתימן
בגיל שמונה עשרה נשא אישה, וזמן קצר אחר כך הציעו לו רבותיו משרת דיינות, אך הוא סירב לקבלה. בשנת תרפ"א הוצע לו, לאחר מות רבותיו, לכהן כרבה של סנואן וסביבותיה, והוא קיבל את ההצעה.
בהיותו רב של מחוז בשרעב, נהג להסתובב בעיירות ובכפרים ללמד ולפקח על הדיינים והשוחטים. חיבר פיוטים וספרים. לאחר שסבל משבר לא היה יכול יותר להסתובב בין הקהילות במחוז ולכן עבר לעדן. רבני העיר, הרב סאלם יעקב מנחם והרב יחיא אברהם, מינו אותו לחבר בית הדין שם.
בשנת ה'תש"ו הוקם ליד עדן מחנה עולים בשם "גאולה" (מחנה חאשד) בעזרת הג'וינט והסוכנות היהודית שבארץ ישראל. הרב סינואני עבר לשם ומונה לנציג יהודי שרעב במועצת הפליטים.
אם תוציא יקר מזולל
בדרכי נדודיו נתן רבי חיים סנואני את עיניו ולבו גם על תינוקות של בית רבן שיהיו שתולים בבית ה' ומתחנכים ברוח ישראל סבא.
באחד ממסעותיו בין העיירות הנדחות שבמחוז שרעב, פגש רבי חיים על אם הדרך תלמיד חכם זקן המהלך בלוית חמורו ומאחוריו משתרך נער צנום כבן תשע שנים. הנער אחז בידו האחת מקל להנהיג בו את הבהמה ובידו השנייה החזיק בספר ממנו למד דברי תורה.
התנהגות זו משכה את תשומת לבו של רבי חיים וגרמה לו התרגשות מרובה. שקדנות עצומה כזו לא חזה מימיו! הוא עצר את הזקן והתענין מיהו הילד המהלך לצדו.
"נער זה"- הייתה התשובה- "מרדכי שמו, והוא בנו של מארי יהודה ז"ל שנפטר לפני כשנה. יתום הנער ואני לקחתיו אל ביתי לגדלו על ברכי התורה והיראה."
עבר רבי חיים בדרכו ובחן בעיניו הזכות את הילד טוב המראה, והחל תוהה על קנקנו. לשמחתו הרבה גילה שהוא מלא וגדוש בתורה ובחכמה כקנקן חדש מלא ישן.
שמח רבי חיים על ילד יניק וחכים זה ונפשו נקשרה בנפשו. מיד חילה את פני הזקן שיואל בטובו להרשות לילד להלוות אליו בדרכו והוא ערב ללמדו תורה ולחנכו ליראת שמים.
נענה הזקן להצעה והנער מרדכי הפך לבן לויתו של רבי חיים סנואני בדרכו.
ברבות הימים נודע שמו בשערים ונעשה לרבן של ישראל, הלא הוא המקובל הצדיק רבי מרדכי שרעבי זצוק"ל.
במשך שנתיים תמימות, זכה הרב שרעבי ליצוק מים על ידיו של הראב"ד, ר' חיים סנואני, ולדלות מים חיים מבאר תורתו. הוא שהיה יניק וחכים, בינתו עמוקה ושכלו בהיר, שימש כנער שעשועים בלימוד התורה את רבנו חיים, ושאב ממנו מלוא חפנים תורה ויראה. תקופת מה לאחר פרידתם זה מזה, פגש הרב סנואני שוב ברב שרעבי, אולם, הפעם לא היה בודד כבראשונה, אלא כמארי המוקף בתלמידים וספר תורה בידיו.
העלייה לארץ הקודש
הרב סינואני עלה בשנת תש"ט (1949) וסירב לכהן כרב. התגורר ביהוד, שם התפרסם כפועל ישועות ולימד בביתו תלמידים.
הליכותיו בקודש
פרש מתענוגות העולם, אכל מעט ובשבתות וימים טובים בלבד אכל בשר.
חי בצניעות ולא רצה במשרת רבנות, פעל לחיזוק החינוך על טהרת הקודש. תלמידו – המקובל מרדכי שרעבי זצוק"ל- אמר כי הרב סינואני הינו גדול הדור בקבלה ונהירין לו שבילי דרקיעא כשבילי דארעא.
אחרי מלחמת יום הכיפורים הוא ביקש את שמות החללים, התפלל על כל אחד מהם ובכה, תוך שהוא שואל מה נקבל תמורתם.
מתלמידיו הצדיקים זי"ע
הרב מרדכי שרעבי
הרב סעדיה בן אור
הרב עוזי משולם
הרב יוסף וולטוך
הרב יוסף שלמה דיין
הרב יששכר דוב ספרין מקומרנא
הרב יוסף שני
הרב זכריה חומרי
ספריו
נכדו, ד"ר גדעון סינואני, הוציא לאור את כתבי ידו בחמישה ספרים עד כה:
מקום מקדש – פירוש על התורה בדרך הפרד"ס
עטרת תפארת
עתרות חיים
ארזי לבנון
תורת חכם
זוהר הרקיע (יצא לאור ביום הילולתו בכ"ז אדר תשע"ו) ובו אוגדו יחד שלושת חיבוריו על הזוהר: א: "מגיד הרקיע" – ביאורים ופירושים על הזוהר
ב: "מתוקים מדבש ונופת צופים" – כנ"ל על תיקוני הזוהר
ג: "כבוד אל" פירושים על הזוהר כנ"ל
13 חיבורים נוספים נותרו עדיין בכתב יד, אלו הן:
"אמרות טהורות" – פירושים על מימרות מהגמרא
"גובא דאריותא" – ביאורים על עניינים שונים בדברי הפוסקים
"קישוטי כלה" – ילקוט הלכות נישואין ואירוסין
"קרבן מנחה" – ביאור רחב לספר מקור חיים בהלכות שחיטה ובדיקה
"שאלות ותשובות" – בעיקר על חלק אבן העזר
"קיצורי דינים" – וביאורים עליהם עם דקדוקי דקדוקים
"מצא חיים" עם פירוש "זקן אהרן" – ליקוטי דינים ומוסר מהזוהר
"פירוש על כל תפילות השנה על פי הסוד" – עם הכוונות השייכות להם
"לריח שמניך טובים" – חידושים בדרך הפרד"ס על התפילה
"לקט שכחה ופאה" – ליקוטים
"פירוש למסכת אבות" – בדרך הפרד"ס
"פיוטים ושירים" – עם פירושי שירים ופיוטים
את כל חיבוריו כתב בתימן.
אחרית ימיו
בשנת ה'תשל"ט בגיל 81 השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה. נטמן בבית החיים ביהוד. על קברו נכתב: "סניגורם של ישראל".
הקשר לחסידות ברסלב
עודד ללמוד בספרי מוהר"ן
רבי חיים סינוואני זי"ע נהג בשנותיו האחרונות לתת לחלק מתלמידיו את ספרי מוהר"ן, ועודדם להתמיד בהם וללמוד בהם כדי להתעלות ביראת שמיים…"
חשיבות הלימוד בספרי רבי נחמן מברסלב
אברך יקר מבאי ביתו של רבנו, קיבל ממנו תשורה נאה – אחד מספריו של הצדיק רבי נחמן מברסלב זצוק"ל. האברך שהיה עד להשמצות מצד חוגים מסוימים על לימוד בספרי חסידות ברסלב, שאל את רבנו מה דעתו בנדון זה.
הרב סינוואני דחה בנחרצות את דברי המשמיצים והסביר לאברך:
"אם יש מישהו שמתנגד לדבריו של רבי נחמן. להווי ידוע שהוא חולק על דברי רבותינו המובאים בש"ס ובזוהר הקדוש ועל דברי רבנו הארי וגוריו, שכן מקורות תורתו ושיטתו של הצדיק רבי נחמן מבוססים על אמרותיהם, ורבי נחמן רק הבליט, והביא לתודעת הציבור דברים מסוימים – כ"שמחה", "התבודדות", וכו' ומשום כך אין הצדקה למחלוקת נגדו, והלומד בספריו יווכח לראות שהמוסר המובא בהם גדול ועצום ומפלח ללבבות….
הרב סינוואני סיים את דבריו ואמר : שגם הוא לומד והוגה בספריו הקדושים של רבי נחמן, וטועם את נופת צופיו. האברך ששמע זאת נטל מרבנו את מתנתו, וקבע לעצמו שיעור קבוע בספרי המוסר של מוהר"ן…"
חשיבות אמירת ה"תיקון הכללי"
בספרו "עטרת תפארת" (פרשת שמות, עמ' צ"ט, תיקון ימי השובבי"ם) כתב הרב סינוואני זצ"ל:
"אם נזהר לומר תיקון הכללי למוהר"ן ז"ל ביום התענית (של שובבי"ם) זוכה לתקן יותר, כי מצא מין את מינו וניאו"ר, ומתקן תיקון עצום.
ופוק חזי מאן חתים עליה דתקון זה, הוא מהר"ן, והוא נתערב בזה התיקון כי הוא תיקון נפלא… ואחר קריאתם, יאמר התחינה שכתבה תלמיד הרב… ששפתותיה נוטפות מור עובר והיא תפילה נוראה מאוד, תחנונים ידבר רש, אך אם אינה מצויה בידו, די שיאמר העשרה מזמורים הנזכרים.
ודי בהם, ובפרט אם יאמרם בכוונה כמ"ש הרב.
ולדידי, כ"ש וכש"כ אם יאמרם ביום התענית בכל יום מהשובבי"ם הנז"ל, בוודאי זוכה ומתקן תיקון גדול…"
מקורות: ויקיפדיה, ספר "שבחו של צדיק", ספר דרך צדיקים חלק א, האתר להנצחת צדיקים MYTZADIK