אלפי אנשים גדשו את בית המדרש הגדול "היכל הקודש" באומן בזמני התפילות והדרשות של כ"ק מוהרא"ש זי"ע.
ביום ב' דראש השנה תקע הצדיק את כל ה-100 תקיעות, למרות חולשתו הגדולה בה היה נתון בכל מהלך השהות באומן.
במוצאי ראש השנה, לאחר הבדלה, ביקש הצדיק לומר מספר מילות פרידה לחסידים. "אני מאוד מבקש את אנשי שלומנו", פתח הצדיק. "כל אחד רוצה ברכה, כל אחד רוצה לומר לי רק מילה אחת, תאמינו לי שאני נמצא פה בניסי ניסים, פשוט אין לי כוח. אני מודה לכל אנשי שלומנו שהתפללו בשבילי ואני מבקש אתכם שתמשיכו להתפלל על בריאותי ואהיה לכם אסיר תודה".
"תבינו", המשיך הצדיק. "פשוט אני מאוד חלש, ולמרות שאני מדבר אני עדיין צריך הרבה רפואה. אני מברך אתכם בשנה טובה ומתוקה. אם אחד רוצה לדבר איתי, יכול לכתוב לי ואני יענה לכל אחד ואחד. אני אוהב אתכם ואתם אוהבים אותי, אז אני אומר לכם, פשוט תרחמו עלי שאני יוכל להגיע לביתי. הקדוש ברוך הוא יעזור שנהיה תמיד ביחד, בעולם הזה ובעולם הבא".
ביום חזרתו של הצדיק למעונו בארה"ב, כתב מכתב לחסידי ברסלב: "חסדי השם יתברך שזיכני הקדוש ברוך הוא בזכיות חנם להיות בראש השנה אצל רביז"ל, נס בתוך נס שעשה עמי הקדוש ברוך הוא, שהחזירני לחיים רק בזכות תפלות רבים שהתפללו עבור בריאותי. מאז ששכבתי בבית חולים אחר שעברתי ניתוח לב פתוח, לא הפסקתי יום יום שעה שעה וכו', לבקש ממנו יתברך, אנא חוס ורחם עלי שאזכה להיות עוד בראש השנה תשע"ג (ת'הא ש'נת ג'אולת ע'ולם) אצל רביז"ל, ולא הפסקתי מלצפות ומלקוות שאזכה להיות אצל רביז"ל על ראש השנה, ותהלה לאל זכיתי להיות שם, והיום חזרתי לביתי, מה אומר ומה אדבר וכו', אין מילים להודות להקדוש ברוך הוא על החסד הנפלא הזה שעשה עמי".
|