הרה"צ רבי נחמן שיק שליט"א הגיע לשאת תפילה בציון הרה"ק מריבניץ זי"ע בעיר מונסי בעד הכלל והפרט, לאחר מכן המשיך הרה"צ לציון אחיו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע – הרה"צ רבי בנימין שיק זצ"ל שציונו נמצא קרוב מאוד לציון הצדיק.
לכ"ק מוהרא"ש זי"ע היה קשר מיוחד עם הצדיק מריבניץ זי"ע גם בחיים חיותו בעלמא הדין, וגם לאחר הסתלקותו היה הצדיק מגיע מפעם לפעם למקום ציונו ומתפלל במקום, כל אימת שמוהרא"ש היה מגיע לעיר מונסי לשמחות משפחתיות היה מקפיד להגיע לציונו של אחיו ולהתפלל במקום.
יש בנותן טעם להביא מה שסיפר מוהרא"ש על תקופת שהותו של הרבי הקדוש מריבניץ זי"ע במתיבתא "היכל הקודש" אצל כ"ק מוהרא"ש זי"ע כפי שמובא בשו"ת "אשר בנחל":
פעם התאכסן אצלי הרב הקדוש מריבניץ (זי"ע) למשך שבוע ימים תמימים, וראיתי את כל הנהגותיו במשך עשרים וארבע שעות וכו', והיה פלא לראות איך אדם לא היה נמצא כלל בעולם הזה, ועם כסף כלל וכלל אל הייתה לו שייכות. וכשגמר את התפילה שלו, היה כבר לפנות ערב, וחיכו לו מאות אנשים, ועברו אחר כך זה אחר זה, והניחו קוויטל עם פדיון נפש על השולחן, והייתה ערמה גבוהה של פתקאות וכסף, והיה יכול לקום פתאום ולברוח וכו', והגבאים הורידו מהשולחן את כל הכסף, והוא כלל לא ידע מה כן היה שם ומה לא היה שם, לא היה מעניין אותו כסף כלל (ועוד הרבה הנהגות נפלאות)…
אשר בנחל חלק ס"ב מכתב י"ב תרלו.
כן ראינו להביא מספר עובדות נפלאות שסיפר מוהרא"ש אודות אחיו הגה"צ רבי בנימין זצ"ל שתמך בצדיק כל ימי חייו, והיה צדיק וגאון ומסובל בייסורים קשים, ולמרות זאת קיבל את הכל בשמחה ובאמונה תמימה, וזה לשון קודשו של הצדיק אודות אחיו זצ"ל:
"אנחנו במשפחה רק שני אחים, והיה איזה מקום שציערו את אבי מורי שליט"א [ זצ"ל], ומאז לא רק שאנחנו – אני ואחי לא נכנסים לאותו בית המדרש שציערו את אבי, אלא אפילו לאותו רחוב אנחנו לא רוצים לעבור, כדי שלא נסתכל על האבנים מחוץ לאותו בית המדרש שציערו את אבי מורי, כל כך חונכנו במסירות ובנאמנות אל אבי מורי (ולבסוף אחרי יגיעה וטירחה שהייתה לי עם בני אדם יומם ולילה ממש, מסרתי את נפשי בפועל ממש בעבורם, עוד יעמדו לדבר עם שונאי, וילמדו זכות עליהם, זה כבר קשה לקבל, זה כואב מאוד מאוד, אפילו שהכוונה טובה, אבל איך וכו', ומה וכו'), אם אני ואחי ששנינו טיפוסים שונים לגמרי, ממש הפרש בין שמים וארץ בכל התחומים וכו', ואף על פי כן כשבא לאיזה דבר הנוגע ושייך לאבא, זה הולך עד הסוף, ואם אחד רק ציער פעם את האבא, אנחנו לא נדבר עמו בשום פנים ואופן, ממש כמו שלא ידבר בר ישראל עם איזה רוצח עמלקי ממש.
אשר בנחל חלק צד מכתב כא שעה
הרה"צ בתפילה בקברי הצדיקים