יום יח בתשרי תש"פ, יום ההילולא של רבנו, מאות רבות של אנשים מגיעים לפקוד את ציון מוהרא"ש זי"ע ביבנאל.
בין הבאים גם קבוצה של יהודים צרפתיים, עולים חדשים מצרפת הגרים בנתניה, אשר דבר ציונו של הצדיק הגיע לאוזניהם והחליטו לקרוא תהילים לבקש בקשות אישיות, ולזכות בישועות.
אני נמצא בקשר עם יהודים יקרים אלו, ולאחר התפילה לקחתי אותם לחנות קרן ההדפסה, שם פגשנו את ר' אריה חוסן הי"ו שהציג בפניהם את הספרים החדשים שיצאו לאור וביניהם את הספר "יש לי תקווה". והסביר בהתלהבות:
"בספר זה יש ליקוט של סיפורי ישועות על "מקווה מלכה", שהרי מוהרא"ש הבטיח שכל אישה עקרה שיש לה אמונת חכמים, אם היא תטבול במקווה זה היא תיפקד… הטבילה במקווה זה סגולה בדוקה להיפקד בילדים"…
אחד הנוכחים, חנניה שמו, התקרב לר' אריה ושאל: "מקווה מלכה? זו סגולה להיפקד בילדים? היכן נמצא מקווה זה?"
- "המקווה נמצא כאן בסמוך לחנות, והטבילה בו היא סגולה נפלאה ובדוקה לזכות בפרי בטן" – הטעים המוכר ר' אריה.
היהודי ניגש לר' אריה אחז את הספר בהתרגשות בידיו, עיין בו ואמר: "יש לנו בן גדול בן עשר שנים, וכבר שנים רבות שאשתי לא מצליחה להתעבר, ניסינו סגולות טיפולים ו…
"זה ספר שמתאים לך" – אומר המוכר – "זה יחזק אותך באמונה בבורא עולם ובאמונת חכמים".
חנניה חייך, רכש את הספר "יש לי תקווה" בשמחה בעוד חבריו רוכשים ספרים ומוצרי יודאיקה שונים.
עברו מאז כשלושה חודשים, ערב אחד בהיותי בהפצה של קונטרסים בנתניה פגשתי שוב את חנניה.
"מה נשמע חנניה? מה שלומך? איך אתה מרגיש?" – מאז ההילולא של רבנו ביבנאל לא ראיתי אותך" – שאלתיו.
- "ישתבח שמו, ה' עשה לנו ישועה גדולה בזכות הצדיק" – סיפר חנניה בהתרגשות.
רכשנו את הספר "יש לי תקווה", וכשמו כן הוא הספר הזה, נטע בלבנו תקווה והחלטנו לטבול ב"מקווה מלכה".
אתה זוכר שערב אחד התקשרתי אליך וסיפרתי לך שאני נמצא ביבנאל והרכב שלי תקוע כי המצבר שלו התקלקל… ובכן אותו ערב באתי יחד עם זוגתי, לקיים את מצוות הטבילה ב"מקווה מלכה".
שלחת לנו חבר שיעזור לנו להתניע את הרכב, כי היו לנו הרבה מניעות ועיכובים בדרך הביתה. אך, ברוך ה', אשתי טבלה וזכתה להתעבר.
הרכב שלנו אומנם נתקע אך אנו זכינו לישועה.
