שאלות ששאלו את הצדיק בעניין חאלקה וציון הרשב"י:
- מתי יש לעשות תגלחת 'חאלקה' לילד שהגיע לגיל שלוש שנים?
בארץ ישראל נוהגים, אם הילד נולד אחר פורים, מחכים עם התגלחת עד ל"ג בעומר, ואפילו שכבר הזמן. ואם נולד אחר ל"ג בעומר, אזי עד ראש חודש אלול מקדימים ומגלחים את הילד בל"ג בעומר. אבל מראש השנה עד פורים, אז מדקדקים בו ביום ולא מחכים.
אף על פי כן ראיתי ושמעתי אנשים שקבלו עליהם בנדר להיות במירון אצל התנא רבי שמעון בר יוחאי, לעשות שם תגלחת לבנם, ולא יצא להם להיות ביום ההולדת, אז הקדימו או אחרו, כדי לקיים את נדרם, על כל פנים בעניין שלך שהבן נולד בשבוע שחל בו תשעה באב תחכה כבר עד אחר תשעה באב, ואז תעשה סעודה גדולה.
(אשר בנחל, כרך יא, מכתב א' תנז, שנת תשלד)
- שעושים לילד תספורת 'חאלקה' היכן כדי להתחיל לגזור את שערות ראשו?
בעניין היכן מתחילים לגזוז, אני נוהג במקום הנחת תפילין, משני טעמים:
א. כי אני רוצה להיות בטוח, שלא יניחו אותן השערות לצמוח כדרך הגויים, שמשאירים שערות בראשו, שנקרא בלורית.
וטעם ב'. כי המקום הזה הוא מקום קדוש, כי שם מניחים תפילין.
(אשר בנחל, כרך פ', מכתב יז תקיד, שנת תשנ"א)
- מתי הזמן הראוי לעשות תספורת 'חאלקה'?
בעניין זמני ה'חאלקה', בארץ ישראל נוהגים: אם הילד נולד עד אלול מקדימים כבר לגלחו בל"ג בעומר במירון. ואם מפורים ואילך, מחכים כבר עד ל"ג בעומר. אחרים נוהגים תיכף ומיד כשהילד נעשה בגיל שלשו, בו ביום מגלחין שערות ראשו.
(אשר בנחל, כרך פ', מכתב יז תקיד, שנת תשנ"א)
- מדוע נוהגים שצדיק יעשה תספורת 'חאלקה' לילד ?
הטעם שמביאים את התינוק אל צדיק, שהוא יהיה הראשון שיתחיל לגלחו. כי הצדיק מברכו שיגדל צדיק, ויהיה שמור מן החטא, ומי לא רוצה ברכה כזו?!
(אשר בנחל, כרך פ', מכתב יז תקיד, שנת תשנ"א)
- נפגשתי עם הרבה בחורים ועדיין לא מצאתי את השידוך האמתי שלי – מה עלי לעשות?
הנה אני שולח לך תפילה מליקוטי תפילות, חלק ב', תפילה מ"ה, ותאמרי תפילה זו ארבעים יום רצופים יום יום. מלבד זאת תהיי רגילה לילך למקום מיוחד ופנוי שאין שם בני אדם, ותספרי לפניו יתברך את כל לבך וכל מה שעובר עלייך בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות, הכול לכול תגלי ותספרי לפניו יתברך, ותבקשי רחמים ותחנונים.
ביום ובלילה תהיי רגילה לבקש ממנו יתברך: "חוסה עלי, וזכני למצוא את בן זוגי", וכשיסתיימו ארבעים היום. תיסעי אל ציון רבי שמעון בר יוחאי במירון, ותאמרי שם את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו בלי הפסק כלל. אחר כך תפרשי את כל שיחתך שם בלשון עצמך (היינו שפת האם), ותרחיבי את הדיבור שם, וגם שם תאמרי למה באת הנה ומי שלח אותך.
משם תיסעי אל ציון יונתן בן עוזיאל, ותאמרי שם עשרה מזמורי תהילים שנקראים 'תיקון הכללי', והם: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ. אחר כך תפרשי את שיחתך בפרטיות, ותספרי לפניו יתברך את כל לבך, אם אפשר לבכות – מה טוב ומה נעים, ועינייך אל השמים כל הזמן, וגם שם תאמרי מי שלח אותך לכאן (בכל המקומות תפרשי את השם). ואז דעי לך, כי מן השמים ירחמו עלייך, ותיכף ומיד השידוך הראשון שידברו לך – תסכימי. כי זהו זיווגך האמתי.
תיכף ומיד הזדרזי לעשות 'תנאים' ואחר כך חתונה, והשם יתברך יצליח דרככם, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, ותהיי שמחה ועליזה בחייך, ותראי בנים ובני בנים.
(אשר בנחל, כרך כו, מכתב ד' קעג, תשמא)
- האם אומרים תיקון חצות בליל שבת?
אודות אמירת תיקון חצות בליל שבת ששאלת וכו' יש מחלוקת בין המקובלים, יש אומרים שכן לומר המזמורים של 'תיקון לאה' שהם בסימן כ'ל'א'ה', ויש מקובלים שאומרים שאין לומר גם את זה בליל שבת.
אני זוכר כשהייתי בליל שבת קודש פרשת 'חזון' תשכ"ו במירון. שמעתי שם איך שעובדי ה' מאנשי שלומנו כן אמרו 'תיקון לאה'.
עד היו מצלצל לי באוזניים המזמור כ"ד שאמרו ר' הירש לייב ליפעל ז"ל, בהתעוררות רבה. ובאמת כל האומרו אינו מפסיד כי זה סך הכול כמה מזמורי תהילים. ושמעתי מאנשי שלומנו שאמרו בשם מוהרנ"ת, שלזאת תקנו בהגדה של פסח לומר את הפזמון: "אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב", זה במקום אמירת חצות, ובדרך כלל יוצא בעת חצות שאוחזים באמצע ה'סדר', ולכן קבעו את הפזמון הזה, להזכיר בניין בית המקדש: "אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.
(אשר בנחל, כרך יג, מכתב א תשצ, תשל"ה)
- האם מותר לקרוא תהילים בלילה?
וכן האם לומר תהילים על קברי צדיקים בלילה?
בעניין אמירת תהילים בלילה, מובא בספר "אברהם" מהגאון מבוטשאטש ז"ל (אורח חיים, סימן שו) שבפרוש מתיר לומר תהילים בלילה בעבור חולה. כי זה רק בדרך תפילה ולא בכלל לימוד מקרא, שהזהיר האר"י ז"ל הקדוש שלא ללמוד מקרא בלילה, ועל כן אין שום איסור לומר תהילים בלילה, אם הכוונה לתפילות ובקשות…
ראיתי אצל אנשי שלומנו שבכל פעם שבאו אצל ציון רבנו בלילה אמרו את העשרה מזמורי התהילים, ולא חששו כלל, כי באמת זה רק עניין תפילה ולא לימוד מקרא בלילה, וכמו כן ראיתי כל אלו שבאו בלילה אל ציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי במירון, שאמרו שם תהילים בלי שום פקפוק כלל, והכול בכוונה לשם תפילה ותחנונים ולא בכוונת לימוד מקרא בלילה, וזה ברור.
(אשר בנחל כרך יז, מכתב ב' שפו, תשלז)
- מאימתי התחיל עניין ראש השנה של רבנו?
מה ששאלת מאימתי התחיל עניין ראש השנה של רבנו. לפי עניות דעתי נראה ברור, שהיה בשנת תקנ"ט, שאז בערב ראש השנה הגיע רבנו לארץ ישראל, וזכה למה שזכה וכו' (וזה אי אפשר לכתוב על פני הכתב), וזה ברור לי מאוד.
אף שראיתי מכתבים מכמה מאנשי שלומנו, שראש השנה התחיל עוד מימי ילדותו, תיכף ומיד לאחר חתונתו, אבל באמת אינו כן,
כי ארץ ישראל וראש השנה של רבנו יש להם שייכות. "וזה היום תחילת מעשיך", ו"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה" ( דברים, יא, יב), ובראה קודם לכל הארצות, ושמו של רבנו קדם לעולם, כמובא במדרש: (עיין בילקוט תהילים, רמז תת"ו) על הפסוק (תהילים עב, יז) "לפני שמש ינון שמו" וכו', כל זה הוא הכנה לגאולת נפשנו בכלליות ובפרטיות.
כי מאז ששבר רבנו את החומות שבנו הסטרא אחרא והקליפות סביב הקדושה וכו', מאז נפתח השער לארץ ישראל, כי רק הוא הראשון לכל זה.
אף שבאמת היו כמה צדיקים שם בדורו, כמו רבי אברהם מקאליסק זי"ע, ורבי מנחם מענדיל מויטבסק זי"ע וכו', שזכו גם כן לנסוע לשם, ועוד הרבה מתלמידי הגר"א כידוע. אך לעשות התעוררות כזו, ולגלות בכל תורותיו מעלת ארץ ישראל, ולהמשיך לבם של כל ישראל לחזור לארץ ישראל, לזה לא זכה כי אם רבנו.
ויש הרבה דברים גנוזים בדבר בראיות מספרי רבנו ומדרשים והזוהר הקדוש, אך סוד ה' ליראיו, ואי אפשר לגלות על פני הכתב.
ואם ירצה ה', פה אל פה אדבר עמך כפי אשר מתנוצץ בדעתי. ויש עוד דברים רבים וסודות נוראים על פי הזוהר הקדוש, מעניין רבנו והורתו ולידתו ומה שיהיה עמו, מרומז הכול בדברי רבי שמעון בר יוחאי.
ודע לך שאין אנו יודעים, כלל וכלל לא, בפרטיות ברמזים דקים כאלו. וראיתי פעם אחת בכתבי רבי אברהם שטרינהארץ זצ"ל אודות השייכות שיש לרבנו עם רבי שמעון בר יוחאי, כפי מה שקיבל בקבלה בעל פה, ומה שהיה כל אותו הלילה, שרבנו היה על הציון של רבי שמעון בר יוחאי.
כי נכנס לפנים המערה וסגר את הדלת וכו', ובחוץ הזהיר הרבה כמה אנשים לומר תהילים, ולכמה אנשים לומר הזוהר הקדוש, כמובא כל זה ב"שיחות הר"ן', אבל הפרטיות לא מוזכרת שם.
ואני ראיתי את כל הפרטיות במכתב הנ"ל, וממש יצאתי כמו מהאידרא, אשרינו ואשרי חלקנו, שזכינו להתקרב אל רבנו…
(אשר בנחל, כרך א, מכתב קנו, תשכ"ד)
ט – בני יצא לתרבות רעה, כיצד אפשר להחזירו למוטב?
אודות בנך, אין שום עצה, רק לבקש רחמים. ורבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן רנ) "הטבע מחייב כך והתפילה משנה הטבע". וראו בחוש, מי שהרבה בתפילה, זכה לפעול בעבור ילדיו.
אני הכרתי את אחד מאנשי שלומנו, עובד ה' גדול, שכמה מבניו יצאו לתרבות רעה, רחמנא ליצלן, על ידי הערב רב, ימח שם, והוא בילה כמה חודשים אצל הציון של רבי שמעון בר יוחאי, ופעל בתפילתו שכולם חזרו בתשובה, וזה דבר ידוע אצל אנשי שלומנו.
ופרטיות בנך וכו', בוודאי על ידי התפילה תזכה לפעול אצלו יתברך הכול, העיקר אל תאבד את עצמך, שקורין פארלירן זיך, חס ושלום, שזה גרוע מהכול, כי כשהאדם מאבד את עצמו בעת צרה, הוא עלול לעשות לעצמו, חס ושלום, מה שעלול… ה' יתברך ישמרנו.
על כן ראה רק לבכות תמיד לפניו יתברך בפישוט ידיים ורגלים, ולבקש רחמים רבים ממנו יתברך, שיחוס וירחם עליך, וישלח רפואה שלמה לבינך, ויזכה למוח מיושב, וימצא את בת זוגו…
גם ראה להיות זהיר להדליק נרות לפני עמוד קודם כל תפילה, ותיתן צדקה, ותבקש אז על בנים טובים, וזה יצליח דרכך בעזרת ה'.
(אשר בנחל, כרך לא', מכתב ה' ח, שנת תשמ"ג)
י – כיצד מתקרבים לצדיק?
שמעתי פעם אחת מרבי לוי יצחק, כי ההתקרבות אל הצדיק היא רק על ידי לימוד תורתו, ולהכניס בעצמו דעתו, כגון: כשמזכירים מימרות רבי שמעון בר יוחאי, ומשתוקק לקיים אמרותיו.
בזה הוא מקורב אל רבי שמעון בן יוחאי.
וסיפר מעשה, שפעם אחת התאונן רבי נחמן טולטישניער לפני מוהרנ"ת: "חבל שלא נולדתי כמה שנים קודם, ועל ידי זה הייתי מכיר את רבנו.
והשיב מוהרנ"ת: "מי מכיר את רבנו אם לא אתה, יוסיל פארנטשיק הכיר את רבנו?!"
עיר ברסלב תחומה מצד אחד הוא נהר הבוג, ועל כן כשרוצים להיכנס אל העיר מצג הנהר, היו מוכרחים לקחת ספינה קטנה ולשוט עמה אל העיר, ואחד ממנהיגי ספינה קטנה היה יהודי אחד שנקרא יוסל פארנטשיק, והוא הושיט ספינה. והיה מתפאר בכל פעם, שהכיר את רבנו, שהוליכו פעם עם ספינתו.
וסיים מוהרנ"ת: "האם הוא הכיר את רבנו? אתה מכיר את רבנו, אתה לומד את ספרי רבנו, אתה מתנהג בהנהגות של רבנו, אתה מכיר את רבנו!".
(אשר בנחל, כרך יח, מכתב ב' תקפה שנת תשל"ח)
עצה להיפקד בבן זכר:
ראו להמשיך בתפילה, והקדוש ברוך הוא בוודאי ישמע בתפילתכם, ותיפקדו בזרע של קיימא. והעיקר – שתלכו לקברי צדיקים, ותשפכו שם נפשכם.
וכן היה טוב מאוד, אם אתם יכולים לילך לקבר רבי שמעון בר יוחאי, ולדור נדר, שהבן שיוולד יקרא: "שמעון", ובוודאי תראו ישועה, כי הרבה נפקדו על ידי כך.
(אשר בנחל, כרך לו, מכתב ה' תתסט, שנת תדש"ם)
לקט דיבורי קודש עובדות והנהגות:
- היה אומר רבי שמעון נמצא בכל ההר ואדם יכול להתפלל בכל מקום.
- רבי שמעון בר יוחאי הוא התחלת התיקון של תיקון כל העולמות, ומוהר"ן הוא הסוף תיקון של תיקוני כל העולמות.
(אשר בנחל, כרך ו', מכתב תרסד, שנת תשל"ב)
- עוד יהיו ימים שיגיעו לציון שלי כמו שמגיעים לציון הרשב"י.
- שבת ל"ג בעומר הייתה שבת מעין התאחדות כל תלמידי מוהרא"ש. רבים מתלמידי 'היכל הקודש' מהארץ ומחו"ל היו מגיעים ליבנאל כדי לשהות במחיצת הצדיק. ואף לזכות להשתתף בהילולת רבי שמעון במירון במעמד הנשגב של התפילות וחלוקת ח"י רוטל ע"י מוהרא"ש.
- שבת ל"ג בעומר הייתה שבת מרוממת ושמחה מאוד בעת התאספו והתאחדו תלמידי 'היכל הקודש' להתפלל עם מוהרא"ש ולשמוע את דרשותיו חוצבי להבות.
הצימרים היו בתפוסה מלאה והכנסת האורחים של הקהילה הייתה במלוא עוצמתה לספק לאורחים הרבים סעודות ומקומות לינה.
- בשנים האחרונות הרבנית אשת הצדיק הייתה מקפידה לארץ הקודש לפחות לשבת ל"ג בעומר.
- ביום ל"ג בעומר הצדיק היה עורך בחדרו "חאלקה" לילדים שהגיעו לגיל שלוש, חוץ ממה שהיה עושה בליל ל"ג בעומר בציון הרשב"י.
היו הורים שבאו במיוחד מחוץ לארץ כדי לזכות שהצדיק יעשה "חאלקה" לבנם. באותו יום מוהרא"ש היה משתתף בעריכת תנאים ושבירת צלחת לזוגות שתארסו בחדרו, ורבו השמחות בישראל.
- רבנו כותב שסגולה לבנים לירות בחץ וקשת. מוהרא"ש היה נוהג לירות בחץ וקשת בחדרו. היו שנים שעשו מדורה בשטח עליו הוקם בית המדרש הגדול ומוהרא"ש היה יורה לכיוון המדורה.
(ר' אשר סלמה הי"ו)
- מוהרא"ש היה נוהג להתפלל בליל ל"ג בעומר בצד שמאל של מבנה ציון הרשב"י. לאחר שיורדים במדרגות לכיוון מתחם הכנסת אורחים ולפני שעולים במדרגות לכיוון מקום תפילתם של הכהנים במקום הזה בצמוד למבנה ציון הרשב"י היה הצדיק מתפלל בדבקות נוראה ומעתיר בתפילות ובבקשות בזכות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. במקום הזה גם האדמו"ר רבי דוד מלעלוב היה נוהג להתפלל.
- שנה אחת בל"ג בעומר (לפני שנת תשס"ה) ניסינו לפלס דרך לצדיק בתוך ההמון הרב כדי שמוהרא"ש יגיע עד הציון. היה דוחק גדול ולחץ גדול מאוד כמעט ומספר אנשים התעלפו. עצרנו לרגע לברר על מה ולמה הלחץ הגדול הזה" ואז התברר שבאותם רגעים הראשון לציון מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל יצא מהציון כשהוא מלווה בפמליה ובאישי אבטחה.
תיאמתי עם אנשי האבטחה של הראשון לציון ואפשרנו לשני הצדיקים להיפגש. הם דברו בחביבות מספר דקות ולאחר מכן כל אחד המשיך בדרכו. הרב מרדכי אליהו המשיך לכיוון היציאה ומוהרא"ש ניסה להיכנס לציון פנימה וכשנוכח לדעת שהלחץ הוא גדול ועלול לסכן את בריאות האנשים סב על עקבותיו חזר להתפלל במקומו הרגיל.
(ר' אשר סלמה הי"ו).
- מיום יד באייר (פסח שני) ועד כא באייר (יום לידתו של מוהרא"ש) זה שבוע של ספירת "הוד" הצדיק לא היה נופל על פניו, וכך מנהג גם חסידי צאנז.
- מוהרא"ש היה מתפלל בציון הרשב"י בדבקות נוראה. שנה אחת התפלל בכזאת דבקות עד שפניו היו לוהטות עד מאוד ואני בעצמי פחדתי להסתכל בפניו הקדושות לאחר שסיים תפילתו, בבחינת מה שכתוב אצל משה "והנה קרן עור פניו וייראו גשת אליו" (שמות לד, ל)
(ר' אברהם ברדוגו הי"ו).
- היו אנשים שאמרו למוהרא"ש: "יש יהודים שרחוקים מלהיות בני תורה ובאים לציון הרשב"י כשבועיים לפני ההילולא מקימים אוהלים, שוחטים כבש, צולים בשר על האש"… מוהרא"ש היה עונה להם: "האנשים האלו לא באו אליך, מי יכול להחליט מי יבוא ומי לא יבוא. הם באים לצדיק האמת לרבי שמעון. זה לא עניינו מה הם עושים אנו צריכים להיות שקועים בתפילה ובלימוד".
(ר' אברהם ברדוגו הי"ו).
- היה חוזר ומזכיר הרבה את דברי האדמו"ר מקרלין שאמר: "כמו שהקדוש ברוך הוא לכול, כך רבי שמעון בר יוחאי לכול". רבי שמעון שייך לכולם.
(ר' אברהם ברדוגו הי"ו).
- שנה אחת לפני בטרם היותי גבאי של הצדיק, הכניסו את מוהרא"ש לתוך פנים מערת הציון כדי להתפלל. מקום שיחידי סגולה נכנסו לשם.
(ר' אברהם ברדוגו הי"ו).
הצדיק מספר על עצמו:
מה עשינו כדי לזכות לילדים?
תראו לקיים מה שאמר רבנו (ספר המידות, אות היריון, סימן ב') "סגולה להיריון, שתישא אצלה עץ קטן מגג שעל קבר הצדיק, או מגנט, ולתן צדקה", עיין שם.
הנה אני שולח לכם עץ מעל קברי רב אמי ורב אסי, שהבאתי עמי מארץ ישראל.
כשהייתי שם, נזכרתי מכם, ונכנס במחשבתי אז לחתוך חתיכת עץ שמכסה את קברם. ראי לקנות מגנט קטן, ותישאי את העץ והמגנט בכיסך תמיד, ותרבי בצדקה. על ידי זה יעזור לך ה' יתברך, ותיפקדו בדבר ישועה – זרע של קיימא.
מי יתן שיהיו תאומים, כי כך נכנס במחשבתי, כשהייתי שם בקברם של רב אמי ורב אסי, הקבורים סמוך אחד לשני בעיר הקודש טבריה.
עליכם לדעת, כי כל דבר שרבנו מביא בספר המידות, זהו פסק הלכה ממש! ואין לגרוע מזה כלל, רק לקיימו בתמימות ובפשיטות!
גם אני נתתי לאשתי תחי' אחר החתונה, עץ מעל גג קבר התנא רבי שמעון בר יוחאי ומגנט, והרביתי בצדקה. וה' יתברך עזרני בדרך נס גלוי, כי הרופאים ייאשו אותנו, וה' יתברך עזר לנו בזכות רבנו.
(אשר בנחל, כרך לד', מכתב ה' תקע, שנת תשד"ם)
לגזוז שערות בני בציון הרשב"י:
אודות נסיעתי לארץ ישראל, כפי הנראה אסע, בחורף הסמוך לחנוכה, לגזוז את שערות בני על ציון רבי שמעון בר יוחאי במירון, ייתן ה' יתברך את החיים, ולרוות נחת ממנו.
(אשר בנחל, כרך לד', מכתב ה' תפג, שנת תשד"ם)
טעמתי טעם גן עדן וטעם שבת אמתי:
היום בשבת קודש חזרתי לעצמי התורה 'חדי רבי שמעון' בסימן ס"א, ואמרתי עליה התפילה הקדושה, וממש טעמתי טעם גן עדן. וכן אחר כך נכנס אצלי אחד מאנשי שלומנו עם בנו ולמדנו יחד התורה 'ויסב' בסימן ס"ב. ותהילה לאל, התחדשו אצלנו דיבורים יקרים, וטעמנו טעם שבת אמתי. כי דברי רבנו הם הארת עולם הבא בעולם הזה ממש, אשרי מי שיאחז בהם.
(אשר בנחל, כרך טז, מכתב ב' רלה, תשל"ו)
אמירת תיקון הכללי בציון של צדיק
ראיתי הרבה בחורי חמד מאנשי שלומנו היקרים, אשר העשרה מזמורים שגורים על פיהם, והם רגילים בזה מאוד, ובכל ציון של תנא או צדיק אומרים את זה: במירון, בצפת, בחברון, ובשכם וכו'.
(אשר בנחל, כרך ח', מכתב תתנג, שנת תשל"ג)
בעריכת מאמר זה סייעו הגבאים היקרים:
ר' אברהם ברדוגו הי"ו
ור' אשר סלמה הי"ו