וסיפר ה"חפץ חיים" ז"ל, כשהיה בחור צעיר, נקלע אל רב גאון גדול, זקן מופלג, ודיבר עמו בדברי תורה כמה שעות. והגיעה שעה אחת עשרה בלילה, אמר לו: לילה טוב.
ולא היה יכול להיפרד ממנו, כי כל כך הנעים לו זמנו בלימוד, אזי רצה להמשיך לדבר עמו.
וההוא דחה אותו באומרו: "לילה טוב". והלך ה"חפץ חיים" בפחי נפש, והיה לו צער גדול. וכמה שנים היה לו בליבו על אותו רב. לימים, כשגדל ה"חפץ חיים", אמר לעצמו: איך זכה רב זה להאריך ימים עד גיל תשעים? כי שמר על זמן השינה.
למדים מכאן – אם שומרים על זמן השינה, יכולים להאריך ימים ושנים, כי השינה מרפאת את העצבים.
וכן הייתה דרכו של ה"חפץ חיים" בשעה אחת עשרה לכבות את האור בישיבה, ואף הבחורים שרצו ללמוד, אמר להם: מחר יש עוד יום, ולא נתן להם יותר כבסיפור הנ"ל.
וכן אספר לך סיפור, כשהייתי בארץ ישראל בפעם הראשונה בשנת תשכ"ו, והייתי שבוע שלם אצל ר' לוי יצחק ז"ל, ודיברתי עמו בכול יום שבע שמונה שעות, ואחר כך הלכנו להתפלל מנחה וערבית, וליוויתי אותו עד השער. אמר לי א גוטע נאכט (לילה טוב). והיה לי גם כן צער גדול מאוד, כי הייתי יכול לדבר עמו כל הלילה.
כי סיפר לי דברים נוראים ונפלאים מאוד מאוד, כי אז היה עוד צעיר יחסית, ובמלוא המרץ שלו, והיית לי חלישות הדעת שאמר לי: לילה טוב, כאומר שאלך. אבל כשראיתי את הנהגתו, הבנתי שזו הנהגה טובה, כי צריך לשמור על הבריאות, וכך המשיך עד הגיעו לגיל תשעים ומעלה.
אשר בנחל חלק כז' מכתב ד' תכד
תמונת הצדיק באדיבות אתר כל הזמן