הרב ליאור עזרן שליט"א, ראש כולל "משכן יוסף" באופקים ומחבר הספר "חן וכבוד", מספר:
הכרתי בחור ישיבה בשם בצלאל. בצלאל לא היה בחור ישיבה מן המניין. אומנם, הוא למד בישיבה ליטאית חשובה ומאוד נחשקת אולם התנהגותו כלל לא העידה שהינו בחור ישיבה.
בצלאל מיודענו היה קם בכל יום בסביבות השעה שתיים בצהריים, נכנס לסעוד בחדר האוכל. על תפילות לא הקפיד ולא למד דבר. העביר את זמנו בבטלה עד הערב, אז היה יוצא לבלות עם חבריו.
מיום ליום מצבו הרוחני רק הלך והדרדר.
להוריו סיפר בצלאל כי מאחר והגיע למסקנה שלא ייצא ממנו כלום, בוחר הוא להעביר את זמנו בישיבה עד שיגיע זמן החתונה.
לבצלאל מיודענו הייה "חברותא" בשם איציק, בחור שנפלט ממסגרות ישיבתיות אחרות. שניהם היו שקועים בשיחות סרק, בטיולים להעברת הזמן, וב"בטלה לשם בטלה".
יום אחד החליטו השניים לצאת לטייל בצפון, בדרכם צפונה הגיעו לציונו הקדוש של הצדיק מיבנאל. בהגיעם למתחם הבחינו שניהם בכיתוב על גבי המצבה:
"אני מבטיח שכל בחור רווק וכל בחורה רווקה שיבואו לכאן לקברי וייגמרו את כל ספר תהילים מהתחלה ועד גמירה לזכותי, אזי אשתדל בכל מה שרק אוכל שיימצאו את זיווגם".
כעין רוח טהרה נכנסה בלבו של בצלאל והוא החל לקרוא את ספר התהילים בחשק רב, איציק, לעומתו החל לרטון ולומר:
"בצלאל ! מה פתאום לקרוא את ספר התהילים? מה אעשה במשך שעתיים? אין לי מה לעשות עד שתגמור לקרוא את הספר…
- "לא יודע כלום" – ענה בצלאל – "נכנס בי חשק לקרוא את כל ספר התהילים וזה מה שאני עושה…"
איציק עזב את מתחם הציון בכעס והתחיל ל"העסיק" את עצמו בשיחות בטלה ולהסתובב בין הגבעות המוריקות מסביב לציון.
באותו הזמן חש בצלאל בטלטלה של ממש, הרהורי תשובה חדרו אל ללבו, וגמלה החלטה בלבו לעשות תפנית משמעותית בחייו.
בערב חזרו השניים בטרמפים מזדמנים לבני ברק. את השבת הקרובה עשה בצלאל בבית הוריו, ושוחח עם אביו על מצבו העגום בישיבה:
"אין לי חשק ללמוד בישיבה, ישיבה זו לא בשבילי, אני סתם נמצא בישיבה ולא לומד דבר.
גם המשגיח בעצמו אמר לי: "תחפש לך מסגרת אחרת… בישיבה שלנו צריך להשקיע מאמץ בלימוד ובתפילה… ואתה…"
השיחה עם האב עלתה לטונים גבוהים, ובמהלכה צעק האב:
"אם אין לך מסגרת ישיבתית, תחפש לך בית אחר"…
בצלאל שלמד במסגרת ליטאית, ענה מתוך לחץ וייאוש:
"אז אלך ללמוד בחב"ד…לא איכפת לי להיות חב"דניק"…
חב"ד זה היה פתרון בבחינת ברירת מחדל עבור האב, והוא החל לחפש ישיבה חסידית ברוח חב"ד, שתהיה מצד אחד ישיבה רצינית, ומצד שני בעלת אוירה קלילה שאינה מכבידה על הבחורים ואינה חונקת. בסופו של דבר הוא מצא ישיבה בה לומדים ומקבלים תעודה במגוון מקצועות הקודש, כמו שוחט, משגיח כשרות, סופר סת"ם וכדומה
בצלאל עבר למסגרת לימודית ברוח חסידות חב"ד, טבל בכל בוקר במקווה למד בספרי חסידות, החל לגדל זקן ולהתחזק ברוחניות.
לחבריו ולמכריו מספר בצלאל כי זכה להיות חב"דניק בזכות קריאת התהילים והתפילות בציון מוהרא"ש זי"ע. שהשפיעו עליו והכניסו בו הרהורי טהרה.