כתב בעל ההלכות גדולות (סוף יבום וחליצה), שאסור להתייחד עם קטנה פחות מגיל ג' שנים וכו', ועוד יש היום הרבה סיפרי ליקוטים מכל התשובות, שרק נדפסו אי פעם עד אחרון שבאחרונים, וכולם אוסרים, והמזלזל בזה, יזלזלו עמו מן השמים, ויתגלה קלונו ברבים; ולכן ירא שמים יברח מזה כבורח מאש.
ושמעתי מאנשי שלומנו, שפעם אחת התאכסן ר' אברהם בר' נחמן ז"ל (בעל המחבר 'באור הליקוטים'), אצל אחד מאנשי שלומנו, וההוא אמר לו שיחכה לו, כי הוא רץ לחנות לקנות בעבורו אוכל, והשאיר בבית ילדה קטנה פחות מגיל שלוש, וכשההוא חזר, מצא את ר' אברהם ז"ל עומד בחוץ בקור גדול, ורועד מרב קור וכו', והתחיל ר' אברהם ז"ל לצעוק עליו – מה עשית לי? הנחת אותי לבד עם תינוקת, כדי שאעבור על איסור יחוד? כל כך רעד מחשש דחשש.
ולכן אשרי מי שמתרחק מן העריות, ובפרטיות בדור הזה, שהתירו מופקרים את הכל וכו', וצריכים לשמור מאוד שלא יפתו אותו, ולא יבוא לידי ניסיון, כדי שלא יבוא אחר כך אחד כך לידי ביזיון.
צדיקים גדולים היו נוהגים כשנכנסה אישה לחדרם, שהיו צריכים להיות שם לכל הפחות שני גברים, ולא היה מספיק גבאי אחד, כדי להתרחק מאיסור יחוד, שהוא איסור חמור, וכל המקבל בזה, יקלו חייו, אשרי מי שנזהר בזה!
אשר בנחל חלק עז מכתב טז תתמו