הצדיק הקדוש רבי יעקב מפולנאה בעל מחבר ספר "תולדות יעקב יוסף", שהוא היה התלמיד הגדול של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אמר: ראיתי אצל הרבי שלי מופתים כל כך גדולים עד תחיית המתים, רופאים ייאשו אדם ואמרו לו, שהוא מוכרח למות והבעל שם טוב הקדוש זי"ע ריפא אותו, והחזיר לו את הנשמה, ממות לחיים.
אמר : אני ראיתי את זה במו עיני, אבל זה לא קנה אותי, היינו לא בשביל נתקרבתי את הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, אלא פעם אחת הלכתי, עם מורי ורבי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע לטייל חוץ לעיר מזיבוז, והנה הגיע עת מנחה, וכבר לא יכולנו לחזור לעיר, והיות שיש מצוה מדרבנן, שקודם התפילה צריכים ליטול ידיים, ולא היה מים, הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, זרק את עצמו על הרצפה, ובכה להקדוש ברוך הוא, ואמר: "רבונו של עולם, אם אין לי מים ליטול ידיים לפני התפילה, אני לא רוצה לחיות". והנה נבקע תחתיו מעיין, ונטל את הידיים.
אמר התולדות הקדוש: זה מה שקנה אותי יותר מהכול, ראיתי אותות ומופתים אצל הרבי שלי, שום דבר לא לקח אותי, רק ראיתי איך שמסר את נפשו בשביל מצוה דרבנן – ליטול ידיים לפני התפלה! רואים מזה מה חשוב אצל הצדיקים.
אשר בנחל חלק ק"ס מכתב מ״א תריח.