בפולין, שם הייתה עניות גדולה מאוד קודם מלחמת העולם השנייה, וכל המדינה הייתה במצור מהעמלקים, יימח שמם. ולא ידעו איך לברוח, ולא הייתה מציאות של בריחה. העמלקים, יימח שמם, צרו על כל פולין.
וקודם שהחלה המלחמה, הלכו אנשי שלומנו עם פרוטות שבזה היו צריכים לקנות לחם ובמקום זה תרמו להדפסת ספרי רבנו ז"ל, ועשו מבצע קודם הפורים – בואו ונלך להפיץ אור רבנו ז"ל. ונדפס קול קורא מאנשי שלומנו בפולין, שכל אחד מאנשי שלומנו מחויב לקחת כמה ספרים ולהפיצם לזולת.
ועם הפרוטות האחרונות שהיו להם, קיימו דבר זה והפיצו, זה מה שהחזיק המון יהודים עד הרגע האחרון, שיצאה נשמתם בתאי הגזים.
יש תמונות מזעזעות, שבמקום אחד כתב יהודי בדם אצבעו אחר שחתכה: יהודים, אל תתייאשו! לא היה לו מכשיר כתיבה וכו', אז בדם ידו כתב את המילים על הקיר, ודבר זה מפורסם מאוד ומתועד בתיעודי השואה. ומהיכן לקחו את האמרה הזו: 'לא להתייאש', אם לא מספרי רבנו ז"ל?!
אשר בנחל חלק נ' מכתב ט' רעו.