מה אומר לך ידידי היקר! אם היית מספר לך את גודל הניסיונות שעברו עלי בחיי, שלא היה לי מה לאכול, ולא היה לי אפילו לחם וחלב ליתן לילדי, ורצו לזרוק אותי מהדירה,
ובא בעל הבית ברציחה גדולה, ואמר: אם לא תצא מכאן, אביא משטרה, והחוק היה, שיכולים להוציא את האדם בעל כורחו מהדירה וכו' וכו', ולא הייתה לי שום עצה, ונכנסתי לבית הכנסת באמצע היום, ואף אחד לא היה שם, ופתחתי את ארון הקודש, ובכיתי להקדוש ברוך הוא, שיחוס וירחם עלי, ומה אעשה, ולא ידעתי לשית עצה לנפשי, רק לבוא ולהתחנן אליו יתברך ברחמים ובתחנונים, והקדוש ברוך הוא עשה עימי אז נס, שפתאום נפתחה הדלת של בית הכנסת, ותכף ומיד כששמעתי שאחד פותח דרך המנעול את הדלת, סגרתי את ארון הקודש, ורחצתי את פני, שלא ירגישו בבכיי, והלה ניגש אלי ואמר, כי יש בכיסו מעות צדקה מזה כמה שבועות, ואינו יודע למי ליתן את זה, והבוקר כשקם, נפל ברעיונו, שייכנס לבית הכנסת, ומי שיפגוש שם ראשון – ייתן לו.
והנה פגש אותי, ונתן לי המעות. והיה בזה סכום כפי שהייתי צריך לשכר הדירה, ועוד נשאר לי להוצאות שבת, והאדם הזה ממש החייני. ואז השתדלתי תכף ומיד לעבור לדירה אחרת, כי ידעתי שחכמינו הקדושים אמרו (פסחים נ:) : לאו בכל יומא מתרחיש ניסא, ועברתי ליהודי החרד לדבר ה' וירא שמים, והוא אשר עזר לי הרבה מאוד במשך ארבע עשרה שנה, שלא הצרכתי לשלם בפעם אחת את השכר דירה של כל חודש, אלא בכל פעם שילמתי לו מעט מעט, וכך עזרני הקדוש ברוך הוא הלאה וכו', וכו'. אשר בנחל חלק ס"ח מכתב י"ד רס.