מכתבי כ"ק מוהרא"ש שליט"א • לגברים • חודש ניסן ה'תשע"ב | ||
|
||
כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב: המכתב החדש | ד' ניסן | ה' ניסן | ו' ניסן | ז' ניסן | ט' ניסן | י' ניסן | י"א ניסן | י"ב ניסן | י"ג ניסן | י"ד ניסן | י"ד ניסן – מכתב כללי | כ' ניסן | כ"ו ניסן | כ"ו ניסן מכתב כללי |
||
|
||
בעזה"י יום ג' לסדר צו ד' ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י אין אתה יכול לתאר ולשער את גודל השמחה שהיה לי בעת שהותי ביבנאל, ממש השמחה אצלי פרצה כל הגבולות וכו', שאני רואה את גודל האחדות והאהבה שיש בין אנשי שלומינו, שזה היה רצונו של רביז"ל, כמו שאמר (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ובפרט עכשיו שאנחנו מכינים את עצמינו לחג החירות, להיות חירות מהיצר הרע שהוא השטן שהוא הס"מ המסית ומדיח שיהיה פירודים בין נשמות ישראל וכו', אני ראיתי את גודל המסירות נפש של אנשי שלומינו שבאו לעזרתי למען נדבת קימחא דפסחא, שרובם ככולם תרמו עשר פעמים ח"י, כנגד העשר כוחות שבנפש האדם, כדי שהמצוה יהיה בשלימות, כי כך מובא (שולחן ערוך אורח חיים סימן תכ"ט) ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניים לצורך פסח וכל מי שדר בעיר י"ב חודש צריך ליתן לזה, ותהלה לאל זיכיתי אותך לקיים את ההלכה הזו בשולחן ערוך, וכך כשתתחיל את הסדר עם כל דכפין ייתי וייכול. כל דצריך ייתי ויפסח. תוכל לומר את זה בפה מלא ובשמחה עצומה שגם אתה השתתפת בלעזור לקימחא דפסחא, ולכן הזמנת כבר אורחים רעבים שיבואו להסדר אצלך (כי כשאדם לא עוזר להזולת, איך הוא יכול לומר כל דכפין ייתי וייכול. כל דצריך ייתי ויפסח? בשעה שהוא אומר את זה בדירתו והדלת סגורה? אבל כשמקיים את ההלכה שבשולחן ערוך שעוזר לקימחא דפסחא, אז הוא יכול להגיד בשמחה עצומה לבני ביתו כל דכפין ייתי וייכול, כל דצריך ייתי ויפסח, כי באמת כבר נתת), ולכן תאמין לי שזיכיתי אותך עם מצוה מאד מאד גדולה, לעזור לעניים לקימחא דפסחא, וכך הקדוש ברוך הוא ישלים לך כהנה וכהנה, כי בזכות שעוזרים לאחרים, הקדוש ברוך הוא עוזר לו, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתהיה מאד מאד שמח שגם לך היה חלק בקימחא דפסחא, בזה שנדבת מאה ושמונים ש"ח, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ר"א) צ'דקה ת'ציל מ'מות ראשי תבות מ'צ'ת', שבזכות שנותנים עבור קימחא דפסחא, ניצולים ממוות, וכן סגולה לחולי נופל רחמנא ליצלן, לפזר צדקה, כי (תהלים קי"ב) פ'זר נ'תן ל'אביונים ראשי תבות נ'פ'ל', כי זה סובב על חולי הנפילה שנקרא אפילפסיה רחמנא לישזבן, שהיא מחלה מאד מאד איומה לא עלינו, וכן סובב על נפילה ברוחניות, כי כשבר ישראל נותן ומשתתף על קימחא דפסחא שזה הלכה בשולחן ערוך, על ידי זה ניצול מהמחלה האיומה הזו, וכן ניצול מנפילה ברוחניות, שאף פעם לא יפול בדעתו, אלא יהיה תמיד שש ושמח.
|
||
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר צו ה' ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י אני מאד מאד מבקש אותך שעכשיו לפני חג הפסח שכל הבית הפוך וכו' וכו', וטרודים עם החג וכו' וכו', צריכים לזכור גם כן אשר מלבד להוציא את החמץ הגשמי צריכים להוציא את החמץ הרוחני מהלב, שהוא כעס וקפידות וכו', עצבות ומרירות ודכאון וכו' וכו', מחלוקת עם ויכוחים בבית וכו', הסתכלויות רעים וכו', והרהורים רעים וכו', לשון הרע ורכילות וליצנות וכו', שכל זה הוא בכלל חמץ, חימוץ המוח, שאדם מחמיץ את מוחו בקושיות וספיקות עליו יתברך, ואת זה צריכים עכשיו לנקות מעצמינו, עד שניכנס נקיים בחג הפסח, חג החירות, להיות חירות מהיצר הרע והס"מ שמסית ומדיח את האדם וכו' וכו'.
|
||
|
||
בעזה"י יום ה' לסדר צו ו' ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו מתקרבים יום יום אל חג הפסח חג החירות, שאנחנו צריכים להגאל מהגלות שאנחנו נמצאים בה, גלות מצרים, שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שכל הגלויות נקראים על שם מצרים, שהם מצירים לישראל, וכל בר ישראל עובר את הגלות שלו שהוא נמצא במיצר בצער גדול מאד, כל אחד כפי ענינו וכו' וכו', ולא בחינם שאמרו חכמינו הקדושים (פסחים קטז:) בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כי כל אחד נמצא בהגלות שלו וכו', והנה עובר על כל אחד ואחד משברים וגלים, ואף אחד לא קולט ותופס שזה בא מעוון גזל שנמצא בידו, אדם מלווה כסף ממישהו ולא משלם לו, או מזלזל בהכסף של השני, וזה מביא לו אחר כך כל הצרות והיסורים שסובל, ובפרט כשגוזל מהרבים, שאמרו חכמינו הקדושים (תוספתא בבא קמא פרק י') חמור גזל הרבים מגזל יחיד, שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהחזיר לו גזילו, הגוזל את הרבים אין יכול לפייסן ולהחזיר להן גזילם, רואים בני אדם שעושים נזק בבית הכנסת וכו', או מזלזלים בכספי ציבור, ואינם יודעים שאין על זה תשובה, ודבר זה כל כך קל בעיני בני אדם, עד שנעשה להם כהיתר, כמאמרם ז"ל (יומא פו:) כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו סלקא דעתך אלא אימא נעשית לו כהיתר, ולכן עכשיו לפני חג הפסח חג החירות, עלינו לבער את החמץ שהם הגניבות והגזילות שיש בידינו וכו' וכו', רואים אדם נכנס למקוה ואינו משלם וכו', והוא חושב שסידר את הבלן וכו', והוא לא יודע שהוא בכלל טובל ושרץ בידו, או אחד נודר ולא משלם, או קונה עליה ולא משלם וכו' וכו', הוא לא קולט שעבור זה הוא ישלם מחיר גבוה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (שבת לב:) תניא רבי נתן אומר בעון נדרים מתה אשה של אדם שנאמר (משלי כ"ב) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך רבי אומר בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים שנאמר (קהלת ה') אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך איזה הן מעשה ידיו של אדם הוי אומר בניו ובנותיו של אדם, ולכן דייקא עכשיו שאנחנו מבערים את החמץ מידינו, עלינו לבער את הקלות דעת שלנו שנעשה כסף של הזולת הפקר, ומסופר שפעם אחת שהה החפץ חיים ז"ל בפטרבורג שהיה שם אסיפת רבנים גדולים והוצרך בשעת לילה מאוחרת לניר כתיבה, מכיון שהחנויות היו סגורות, ניגש החפץ חיים ז"ל אל האדמו"ר רבי שלום בער מלובאוויטש זצ"ל ששהה אף הוא באותו מלון, וביקש ממנו מספר גליונות ניר לכתיבה, נענה האדמו"ר בחפץ לב, וכאשר ביקש החפץ חיים ז"ל לשלם לו תמורתם, חייך האדמו"ר וסרב לקבל מידו את התשלום, מיד השיב לו החפץ חיים ז"ל את הניר ולא הסכים לקבלו, עד שנאות האדמו"ר לקבל את תמורתו שהסתכמה בשתי פרוטות, הביע אחד הנוכחים את פליאתו באוזני החפץ חיים ז"ל, הרי ידוע לכבוד הרב שלשתי פרוטות אין ערך של ממש, השיב לו החפץ חיים ז"ל, משתי פרוטות של גזל עלול להווצר מלאך חבלה שבכוחו להפוך על פניהן את כל חומותיה של פטרבורג וכו', ולכן אשרי מי שזוכה לשמור מאד מאד שלא יהיה בידו כסף של גניבה, כי הגנב משלם כפליים וכו', אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שיש לנו רבי כזה שלא נותן לנו מנוחה, ויום יום מעורר אותנו לחזור אליו יתברך.
|
||
בעזה"י יום ו' ערב שבת קודש לסדר צו ז' ניסן (שבת הגדול) ה'תשע"ב
שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נמצאים עכשיו לפני שבת הגדול, שבעצם התחיל הנס של חג הפסח בשבת זו, כמובא בטור בשם המדרש שהבכורים הרגו המון מצריים, שזה מה שאנחנו אומרים "למכה מצרים בבכוריהם", וכן כל מה שנארע בהשבוע מתחיל כבר מהשבת הקודמת, ולכן יען שבשבוע הבא יהיה לנו חג הפסח חג החירות, עלינו לשמוח מאד מאד על גודל הזכות שיש לנו שנבראנו מזרע ישראל, ולא עשנו גוי כגויי הארצות, ובזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך, הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן. והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בוודאי ישוב אל השם יתברך, אך דע שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החרות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב וכו', ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה על כל פנים יהיה איך שיהיה, עדיין אני יהודי ונבראתי מזרע ישראל, שהשמחה הזו עולה על כל השמחות, ולכן תשתדל מאד רק להיות בשמחה.
|
||
בעזה"י יום א' קודם החג ט' ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו מתקדמים אל חג הפסח חג החירות, ועלינו לשמוח מאד מאד על אף כל הטרדות והיסורים והבלבולים שאנחנו עוברים וכו' וכו', הן בגשמיות הן ברוחניות, עם כל זאת לימד אותנו רביז"ל שצריכים להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר שלא ישבור אותנו.
|
||
בעזה"י יום ב' קודם החג י' ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה אל נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתכניס את עצמך באמונה פשוטה בו יתברך, וזה עיקר ההכנה לחג הפסח שהעיקר זה אמונה, כי כל ענין יציאת מצרים שאנחנו עושים עסק מזה כל השנה וכו', זה רק להחדיר בנו את האמונה בו יתברך, כי ידוע מה שהמפרשים שואלים למה לא מזכירים תמיד בריאת העולם שהיה יש מאין? אלא רק מזכירים יציאת מצרים? והתירוץ הוא פשוט, כי פה לקח הקדוש ברוך הוא עם מאומות העולם ובחר בנו, והוצאנו ממצרים, ונתן לנו את התורה בהר סיני, ועשה ועושה ויעשה איתנו נסים ונפלאות גדולות, וכמו שכתוב (מיכה ז' ט"ו) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ולכן אנחנו צריכים להכין את עצמינו לקבל את האמונה הפשוטה הזו שמקבלים בליל הסדר, שאז יורד הארה מהשמים שנזכה להרגיש את אמתת מציאותו יתברך, כי בליל הסדר כל בר ישראל אפילו הפשוט שבפשוטים מרגיש התעלות גדולה מאד ברוחניות ובגשמיות, וצריכים מאד מאד לשמור לא לכעוס אז וכו', כי הכעס זה היפך האמונה, ובכלל צריכים לשרש מאתנו את מידת הכעס ולזכות להגיע אל מידת הסבלנות, אשר בא מענווה, שזה מקבלים מהצדיק האמת, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ב) שעיקר הגדולה שמקבלים מהצדיק זה שפלות, שנכיר את עצמינו באמת מי אנחנו. וידוע שהצדיק הקדוש הרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע שבאו אליו מכל העולם כולו ולהזכיר את עצמם בפקודת ישועה וביקשו את ברכתו, עם כל זאת היה שפל בעיניו מאד, והיה בוכה ומבכה שמים וארץ, ואמר בשביל שחטאתי כל כך, אזי כולם באים אלי, זה צועק אין לו ילדים וכו', זה צועק אין לו פרנסה וכו', זה צועק שהוא חולה וכו', זה צועק שאין לו שלום בית וכו', הכל בשבילי שאני חטאתי אז אני חייב בצרותיהם, בשביל זה הם באים דייקא אלי, ופעם אחד אמר על עצמו, אלימלך כל כך גרוע עד שיהיה צורך לברוא גיהנום חדש בשבילו, כי הגיהנום הישן בוודאי לא יספיק בעבורו וכו' וכו', כל כך היה שפל בעיניו, ורואים שכל מה שעובר על בני אדם זה רק מחמת הישות והגיאות שנכנס בהם, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ב) למה הולך לאדם שלא כסדר? וכל מה שהוא עושה הולך לו הפוך? הכל מחמת הישות והגיאות שיש בו "אנא אמלוך", ועל ידי שזוכה לאכול מצה בפסח, נכנס באדם אמונה ברורה ומזוככת בו יתברך, וזוכה להגיע לשפלות אמיתי לידע שאין לנו כלום בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא, כי אנחנו בעצמינו כלום שבכלום בלעדיו יתברך. אשרי מי שחזק באמונה פשוטה, ואשרי ואשרי מי שמתחזק ולא נשבר משום דבר, שזה עיקר גדולת בר ישראל שמתוקף ירידתו וקטנותו וכו' וכו', הוא יכול להתעלות, כמובא (זוהר הקדמה ד.) מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר וכו' מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא, לית ליה חולקא הכא; [מי מכם יכול להפוך את החושך לאור ואת המרירות למתיקות עד שלא יבא לעולם הבא וכו', מי מכם שמחכה בכל יום לאור הגנוז שיתגלה בעולם וכו', מי שלא יכול להראות את זה בעולם הזה, אין לו חלק בעולם הבא] מכל זה רואים מעלת האדם שאפילו שעובר עליו כל מיני חשכות ומרירות וכו' וכו', אף על פי כן הכל הוא מהפך לטובה, אשרי לו בזה ואשרי לו בבא.
|
||
בעזה"י יום ג' קודם החג י"א ניסן ה'תשע"ב
ולכן ראוי לכל בר ישראל להרגיל את עצמו לתת תודה להקדוש ברוך הוא על כל מה שהוא נותן לך, ואין עוד מידה יותר יפה כמו ההודאה שאדם מודה את הקדוש ברוך הוא על כל החסדים שעושה עמו, כי באמת הקדוש ברוך הוא עושה חסד וניסים עם כל בר ישראל וכבר אמרו חכמינו הקדושים (נדה לא) לעולם אפי' בעל הנס אינו מכיר בניסו, כי אין אדם שלא יעשה אתו הקדוש ברוך הוא בכל יום ובכל שעה ובכל רגע ניסים אך לא כל אחד מרגיש את הניסים וכמאמרם ז"ל (שמות רבה פרשה כ"ד סימן א') בא וראה כמה ניסים עושה הקדוש ברוך הוא עם האדם והוא אינו יודע, שאילולא היה אוכל פת היתה יורדת תוך מעיו ומשרטת אותו, אלא ברא הקדוש ברוך הוא מעיין בתוך גרגרתו (שזה הליחות שיש לכל אחד בגרון), וזה דבר טבעי אצל אדם והוא לא יודע שזה נס וכו', ולכן כל אחד צריך להרגיל את עצמו לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על כל פרט ופרט שרק מקבל. וידוע שרביז"ל כשהיה ילד קטן אף שבירך ברכת המזון עם כל זאת פירט אחר כך להקדוש ברוך הוא על כל פרט ופרט שנתן לו לאכול ונתן לו תודה, ובזה לימד אותנו לימוד עמוק עמוק מי ימצאנו איך שצריכים להודות להקדוש ברוך הוא על הכל מה שהוא נותן לנו.חזק ואמץ מאד להיות בשמחה, ועיקר השמחה הוא שמחת המצוות, ורביז"ל אמר (ספר המידות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה זה סימן שלבו שלם עם אלקיו, וצריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא, על שמחה, כי שמחה היא אור כל כך גדולה שאי אפשר לקבלה אלא על ידי ריבוי תפילה, לבקש ולהתחנן ממנו יתברך בכל יום רבונו של עולם חוס וחמול עלי וזכיני להיות בשמחה תמיד, ואזכה לרקוד מרוב שמחה, שהשמחה יעבור דרך רמ"ח אברי ושס"ה גידי, ואזכה להרגיש את אמתת מציאותך יתברך, שאתה נמצא ואין בלעדך נמצא, ורק בשביל זה נבראתי וירדה נשמתי אל העולם הגשמי והחומרי הזה, הכל כדי שאזכה להכיר אותך מכל פרט מפרטי הבריאה, אבל אתה יודע שפגמתי במחשבה דיבור ובמעשי, שעל ידי זה נמשך עלי עצבות ועצלות, שמשם נמשך עלי כל הצרות והדינים והעניות והדחקות, ולכן אבי שבשמים חוס וחמול עלי שאזכה לנתק את עצמי מגשמיותי, ואזכה להיות רק בשמחה, ואשמח את עצמי, וכן אזכה לשמח את אחרים, אשר אין עוד מצוה יותר גדולה מזו מלחזק שבורי לב, ותן בליבי שמחה שאוכל לשמוח בעצמי עם נקודת יהדותי, וכן אוכל לשמח את כל בר ישראל כל ימי חיי, עד היום שאצטרך לעזוב את זה העולם, וגם אז אזכה להכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, ואחזור אל שורשי הנצחי אמן סלה. כך תתפלל כל יום וזה יועיל לך מאד.אף שאתה טרוד עכשיו קודם החג עם כל זאת תמסור את נפשך פשוטו כמשמעו להתפלל את השלוש תפילות שחרית מנחה ערבית, במנין דייקא כי אי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שמתפלל השלוש תפילות במנין דייקא כי בזה ממשיך על עצמו השגחת הקדוש ברוך הוא כמאמרם ז"ל (ברכות ו:) כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, רק חזק ואמץ מאד להיות בשמחה כמו שהזהירנו רביז"ל על זה ביותר, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה, ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם; ולכן יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד יהיה השמחה מצויה אצלך, כי אין טוב מזה, ועל ידי שמחה מתרחב הלב ויכולים אחר כך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לפניו יתברך את כל אשר עם לבבו בתמימות ובפשיטות גמור, כי מה שאין האדם מתחזק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא מפני שנופל על לבו עצבות ומרירות ודכאון, אבל תיכף ומיד שמכריח את עצמו להיות בשמחה, אזי נפתח לבו לדבר אל הקדוש ברוך הוא.הקדוש ברוך הוא ימשיך עליך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך.
|
||
בעזה"י יום ד' קודם החג י"ב ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך השמחה הכי גדולה שלי שאני רואה שאנשי שלומינו מקהילתינו הקדושה שהיא חממה של אמונה שמחים ועליזים לכבוד החג, וכמעט כולם מתקשרים ושולחים פקסים באמירת תודה על השפע שנשפע עליהם לקראת חג הפסח, שפע כזה לא היה בשום קהילה.
|
||
בעזה"י יום ה' קודם החג י"ג ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו הולכים לבדוק את החמץ לאור הנר וכו', בוודאי הכוונה על חמץ הגשמי שאנחנו צריכים לשמור מאד מאד שלא יהיה בגבולנו שום חמץ, שזה איסור כרת וכו' וכו', עם כל זאת עלינו לבער מאתנו את כל החמץ שזה היצר הרע שמסית אותנו למריבות ולמחלוקת וללשון הרע ולפירודים וכו', ואת זה אנחנו צריכים להוציא מקהילתינו שלא ימצא פרחח אחד שגורם הסתות בין אחד להשני, שזה עבודת הס"מ "הפרד ומשול" ואת זה אנחנו צריכים להוציא מאתנו לגמרי, ומלבד זאת צריכים לשרש את החמץ חימוץ המח שלא יהיה לנו שום קושיות וספיקות עליו יתברך, אלא להחדיר במחשבותינו אשר אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדיו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה. וכן צריכים לשרש מאתנו את החמץ שהוא העצבות והמרירות והדיכאון, יעזור הקדוש ברוך הוא שבאמת נזכה לבער את כל הרע מאתנו, ונחזור בתשובה שלימה על כל העבר שלנו. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|
||
בעזה"י יום ו' עש"ק ערב חג הפסח י"ד ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שהגענו ליום הקדוש והנורא הזה ערב פסח, שבזמן שבית המקדש היה קיים היו כלל נשמות ישראל עולים לבית המקדש להקריב את הקרבן פסח, יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה כבר לראות כולנו בבניין בית המקדש, ואנחנו וכלל נשמות ישראל נעלה לבית המקדש ונצטרף יחד עם הכוהנים ויקרבו את קרבן הפסח, וזה יהיה השמחה הכי גדולה שרק פעם היה, אבל לעת עתה שאנחנו בגלות, עלינו להמשיך על עצמינו את האהבה ואחדות, ואיש את רעהו יאמר חזק, ובזה בעצמו מתפגר הס"מ, כמובא בזוהר הקדוש שבערב פסח אז נשחט הס"מ, והכוונה הוא בפשיטות, כי כל העניין של ס"מ לעשות פירודים בין נשמות ישראל, כי כלל נשמות ישראל צריכים לדעת שאני חצי ואתה חצי ואחד אסור לו להתנשאות על הזולת, מה שאין כן הס"מ מתנשא על הזולת, אני ס' אני ששים, ואתה מ' ארבעים, וזה הטומאה של מחלוקת ומריבות, שאחד מתנשא על הזולת, ואת זה צריכים לעקור עכשיו בערב פסח, וכמובא בזוהר (תולדות קמ"ב:) ערב פסח וכו' ובעי יצר הרע לאתבערא וכו', עיין שם. וכן הוא בזוהר (רעיא מהימנא פנחס רמ"ט) ובחודש הראשון מאן ראשון דא ניסן תמן אולידת ההיא חיה לקיים מה דאוקמוה מארי מתניתין בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל. ובי"ד דיליה ויאמר כי י"ד על כס י"ה תמן אומי לאעברא מעלמא זרעא דעשו עמלק, וכו', עיין שם. היינו שהס"מ שהוא שר של עמלק ושל עשיו יתבער בערב פסח וכו', זאת אומרת בערב פסח אנחנו צריכים להתאחד יחד, ועל ידי זה אנחנו מוחקים לגמרי את הס"מ שכל עניינו הוא לעשות פירודים בין נשמות ישראל.
|
||
בעזה"י יום ו' ערב שבת קודש, ערב חג הפסח י"ד ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" הגרים ב"יבנאל עיר ברסלב" הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד והנה קהילתינו הקדושה נבנית על פי דעת רביז"ל, כי תהלה לאל אנחנו כולנו תלמידי רביז"ל, ואצלו היה העיקר חסד ואהבה, עד שהתבטא פעם (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ואמרו אנשי שלומינו שהשיחה הזאת עדיין לא נתקיימה וכו', (כי תמיד היה וויכוחים ופירודים בין אנשי שלומינו וכו') ותהלה לאל הקמתי קהילה קדושה חממה של אמונה, שאני רוצה שאצלינו בקהילתינו כן יתקיים שיחתו הקדושה של רביז"ל ונהיה מאוחדים יחד, ואיש את רעהו יאמר חזק, ולכן יסוד היסודות אצלי זה חסד, ותהלה לאל לא אכזבתי את כולכם עם החלוקה "קמחא דפסחא" לכבוד החג, שזה גשמיות וכו', תאמינו לי אם תצייתו אותי לא תתאכזבו גם ברוחניות, והוא, רצוני מאד מאד שלא ימצא ולא יראה בקהילתינו אחד בעל מחלוקת ומריבות וכו', או שמחפש מומים אצל הזולת וכו', אדם כזה אין לו מה לעשות בקהילתינו, כי בפירוש גילה לנו חכמינו הקדושים (תנחומא נצבים) בנוהג שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים שמא יכול לשברם בבת אחת ואלו נוטל אחת אחת אפילו תינוק משברן וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת; וכן אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ל"ח סימן ו') דור הפלגה על ידי שהיו אוהבים זה את זה, לפיכך נשתייר מהם פליטה, רואים אפילו רשעים כאלו אבל היה ביניהם אחדות, נשאר מהם פליטה, על אחת כמה וכמה מידה טובה מרובה כשיהודים מאמינים בו יתברך, מתאחדים יחד, בזה מקרבים את הגאולה, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ח סימן ב') נעשו בני ישראל אגודה אחת, התקינו עצמן לגאולה; ולכן יסוד היסודות בקהילתינו הוא האחדות ואהבה, והעזרה שאחד יעזור להשני, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב חסד, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ילקוט הושע רמז תקכ"ב) אמר הקדוש ברוך הוא חביב עלי חסד שאתם גומלים זה לזה יותר מכל הזבח שזבח שלמה לפני אלף עולות. ועל כן אני מאד מאד מבקש את כלל אנשי שלומינו שישרה ביניכם אהבה גדולה מאד, ותעסקו במדת החסד שאחד יעזור להשני, כדי שנוכל להראות לרביז"ל שתהלה לאל נתקיים בקהילה אחת רצונו "העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו", ואף שאנחנו עוברים קשיים גדולים מאד, עם כל זאת ראוי לנו לשמוח מאד מאד שבתוקף הרדיפות שרודפים אותנו ומלכלכים עלינו וכו' וכו', הקמנו קהילה כל כך קדושה שאפילו בעיירות גדולות זה חידוש שבחידושים, קודם יש לנו מנינים מותיקין עד חצות לילה, מנין אחר מנין, ולכן אני מבקש את כל אחד מאנשי שלומינו היקרים תעשו כל מיני מאמצים שבעולם להתפלל במנין, אשר אין עוד דבר יותר חשוב מזה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) מאי דכתיב (תהלים ס"ט) "ואני תפלתי לך הוי"ה עת רצון" אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין; וכן נמשך עליו השגחה פרטיות, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, ולכן תעשו כל מה שביכולתכם להתפלל את השלש תפילות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, אפילו שאתם קמים באיזה שעה שרק לא יהיה תבואו להתפלל במנין, כי זה יסוד ביהדות, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') מחנה ישראל כמה הוי? תלתא פרסי, היינו השלש תפילות שבר ישראל חזק בזה הוא נמצא בתוך מחנה ישראל, וכיון שמתחילים לזלזל לא להתפלל במנין הוא כבר יוצא ממחנה ישראל וכו', ולכן אל תהיו בטלנים, תבואו להתפלל במנין דייקא, ואמרו חכמינו הקדושים (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן זה מאד מאד חשוב שכל אחד ואחד מקהילתינו שיתפלל במנין. תהלה לאל רביז"ל לא נותן לנו מנוח, ומעורר אותנו יום אחר יום לברוח אל התורה הקדושה, כי (אבות פרק ו') אין טוב אלא תורה, שנאמר (משלי ד' ב') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"; ויש לנו בכל יום שש שיעורים בדף היומי, ולכן אשרי מי שיצרף את עצמו אל אחד מהשיעורים שיותר נוח לו, ואני מוכרח להגיד לכם שאין עוד דבר יותר חשוב למעלה בשמים כמו לימוד דף גמרא ליום, ולכן תהיו חזקים בלימוד דף גמרא בכל יום בסדרת הדף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות לנפש, ואשרי מי שחוטף בכל יום דף גמרא אפילו בגירסא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה"; ואין לתאר ואין לשער את המעלה הנוראה הזו של לימוד דף גמרא ביום, והרב הקדוש רבי שלמה מזעוויל זי"ע אמר כשאדם אינו לומד כל יום דף גמרא, הפנים שלו נעשה צורה של חיה ובהמה וכו', ולכן אשרי מי שזוכה לחטוף בכל יום דף גמרא, שזה מזכך את האדם, וכל זמן שאדם חזק ללמוד בכל יום דף גמרא, זה ישמור אותו מכל רע, וחכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין כד.) במחשכים הושיבני כמתי עולם אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל; ולכאורה איך יכולים לומר על תלמוד בבלי את הלשון הזה שהושיבני בחושך כמתי עולם? אלא הפירוש הוא אחרת, דייקא מחמת שאנחנו נמצאים בגלות מר מאד שחושך לנו ולא אור, והושיבו אותנו במחשכים, ואנחנו נדמים בגלות כמו מת, מה יכול להחיותינו? על זה אמר רבי ירמיה זה תלמודה של בבל, היינו ללמוד הרבה תלמוד בבלי, ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ריד) שהקליפה המחטאת את העולם בכל מיני לכלוך נקראת לילי"ת, שעולה כמספר תלמו"ד ועל ידי לימוד תלמוד מבטלים אותה לגמרי, והשם של הקליפה נקראת על שם יללה שאדם מילל מרוב צער ומרירות שעובר עליו, ומאבד לו את הרצון לשוב אליו יתברך, וכן נקרא על שם לילה, שאז הוא זמן חושך, ועל ידי לימוד תלמוד מאיר לו הלילה בסוד (תהלים קל"ט) "ולילה כיום יאיר", ולכן אשרי מי שלומד תמיד גמרא שהיא תלמוד, שעל ידי זה יאיר לו אפילו בגלותו המר, ויאיר עליו מלך הכבוד אורו יתברך. נא ונא ראו לקבוע לעצמכם ללמוד בכל יום הלכה, כי רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן כ"ט) שכל בר ישראל מחויב ללמוד בכל יום הלכה; ואמרו חכמינו הקדושים (מגילה כ"ח:) כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא; ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות ח.) מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה; ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') כשבר ישראל זוכה ללמוד בכל יום הלכה, וכן מרגיל את עצמו לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא, על ידי זה ממשיך על עצמו שעשוע עולם הבא, ולכן אל תהיו בטלנים, ראו מה לפניכם, יום בא ויום הולך, ואמרו חכמינו הקדושים (קהלת רבה פרשה א' סימן ה') על פסוק (קהלת א' ד') "דור הולך ודור בא", אין לך בכל יום ויום שאין נולדין בו ששים רבוא ומתים בו ששים רבוא ומה טעם דור הולך ודור בא; נמצא שכל יום ויום הוא דור חדש, ולכן חבל שיעבור יום אחד מבלי ללמוד קצת מקרא קצת משנה קצת גמרא קצת הלכה, שרק זה מה שילך לפניך, ועל זה נאמר (משלי י"ג י"א) "הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה" (ספרי עקב) תלמידי חכמים למד ב' או ג' דברים ביום ב' וג' פרקים בשבת ב' וג' פרשיות וכו', נמצא עשיר לאחר זמן, ועליו נאמר "וקובץ על יד ירבה". היינו מי שרוצה ללמוד הכל בפעם אחת, לבסוף הוא לא לומד כלום, שזה "הון מהבל ימעט" שלבסוף הוא לא לומד כלום, מאחר שרוצה ללמוד בכל יום הרבה מאד אזי לא לומד כלום, מה שאין כן כשלומד בכל יום אפילו קצת מכל לימוד, נתקיים אצלו "וקובץ על יד ירבה", וכן אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד והתאנה נלקטה מעט מעט וכך התורה היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים; ואמרו (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה, אמר רבי ינאי למה הדבר דומה לככר שהיה תלוי באויר טיפש אומר מי יוכל להביאו ופקח אומר לא אחד תלה אותו מביא סולם או קנה ומוריד אותו כך כל מי שהוא טיפש אומר אימתי אקרא כל התורה ומי שהוא פיקח מהו עושה שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה; ולכן אל תהיו בטלנים, ראו מה לפניכם, כל יום זה יום, והוא דור שלם, ויכולים לחטוף בו טוב אמיתי ונצחי, ואמר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות פקדון הלכה ד') שבשביל זה סופרים את הימים לפני קבלת התורה, לומר שאי אפשר לקבל את התורה אלא על ידי שיודע שכל יום הוא יום, ולא דוחים מיום ליום, אלא בכל יום חוטפים טוב הרבה, כל אחד כפי עניינו, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם". הלוואי שתכניסו את כל הדיבורים האלו לתוך לבכם, וכמו שלא אכזבתי אתכם בגשמיות לפני פסח, כך בעזרתו יתברך אם תקיימו את דבריי אני לא מאכזב אתכם ברוחניות, כי יבא היום שכל הדברים הקדושים שנדמה בעיניכם כדברים קטנים וכו', ילכו לפניכם ויאירו את דרכיכם.
|
||
בעזה"י יום ה' חול המועד פסח כ' ניסן ערב שביעי של פסח ה'תשע"ב
שלום וברכה אל … נ"י הנה לא כותבים בחול המועד, אבל בדבר האבוד מתירים, ובפרט להציל בן אדם שאיבד את דעתו וכו' והולך ממורמר שעל ידי זה הוא מתרשל מתורה ותפלה בוודאי מצוה לכתוב לו ולהצילו ולהחזירו אליו יתברך, ויען שכמה מאנשי שלומינו כתבו לי את גודל המרירות והצרות שעוברים עכשיו וכו' וכו', ולכן אמרתי לרוץ שורתיים אלו ויקויים מה שאמר החכם מכל אדם (משלי א') "ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה".
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר שמיני כ"ו ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שעשה עימי ניסים ונפלאות למעלה מדרך הטבע, שגם הרופאים מתפלאים על התקדמות ההחלמה, שזה פלאי פלאות וכו', ואני תולה את זה על התפילות שלך ושל אשתך ושל הילדים ושל כל המשפחה, ואני מאד מודה לך על זה, ואני ישלם לך את זה בקרוב בשמחות. הקדוש ברוך הוא עזר לנו שאנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה, שעליו נאמר (בראשית א) והיו למאורֹת ברקיע השמים להאיר על הארץ וגו', ומובא בזוהר או"ר דא צדיק, ויש לומר מאורֹת ראשי תיבות מת, ובאמצע אותיות אור, היינו דייקא על ידי הצדיק הקדוש ברוך הוא מחיה את האדם, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ח') שעיקר החיות מקבלים על ידי הצדיק, ותאמין לי שרק הזכות הזאת שאני מגלה ומפרסם את רביז"ל זה למעלה מחמישים שנה עלתה בידי להישאר בחיים. מאד מאד אני מבקש אותך שתמשיך להתפלל עבורי אתה ואשתך וילדך, כי אין עוד דבר שמועיל לאדם בעת צרה כמו תפילה, והקדוש ברוך הוא יעזור שאזכה לשלם לך את זה חזרה בשמחות.
|
||
בעזה"י יום ד' לסדר שמיני כ"ו ניסן ה'תשע"ב שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים חסידי ברסלב די בכל אתר ואתר הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד אין מילים בפי להודות לכם על החסד חינם שעשיתם איתי והתפללתם עבור בריאותי, שאני בטוח שרק בזכות זה החזיר לי הקדוש ברוך הוא את החיים, יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד נוכל לבשר ולהתבשר בשורות משמחות תמיד. תהילה לאל יש לנו רבי גדול מאד שהוא מחיה ומחזק ומעודד אותנו, ולכן ראוי לנו להתאחד יחד באחדות אחד, ואיש את רעהו יאמר חזק, וכבר אמר רביז"ל העולם ראוי שיתמהו על גודל האהבה שיהיה בנינו, וידוע שמוהרנ"ת ז"ל תמיד היה אומר לאנשי שלומינו אם הייתם מחזיקים את עצמכם ביחד, אתם לא יכולים לתאר אל איזה מדריגות והשגות היה מביא אתכם. וכבר ידוע לנו מה שאמר לנו רביז"ל בעת שעזב את עיר ברסלב לנסוע לאומן להסתלק לעילא ולעילא, "אם תחזיקו את עצמכם ביחד תוכלו להמשיך אותי אליכם", רואים מזה את גודל המעלה כשכלליות אנשי שלומינו היקרים מחזיקים את עצמם ביחד ומחזקים אחד את השני, ומתפללים אחד עבור השני. יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה לשמוח בשמחות יחד.
|
||