טעימות מתורתם של גדולי החסידות ג' כסליו תשע"ו, 15/11/2015 | ליקוטי חסידות |
|
"וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה" (בראשית כ"ט, ל"א) כתוב במדרש שהיו מעשי עשיו שנואים בעיניה והיתה תמיד מתפללת לה' שלא תפול בגורלו של עשיו והקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים וצדקניות. והנה ידוע שאימותינו (שרה, רבקה, רחל) היו עקרות כדי שיתפללו לה' לזכות לבנים אבל לאה שמימלא היתה תמיד מתפללת לה' שלא תפול בגורלו של עשיו לא היה צורך לעשות אותה עקרה אלה "ויפתח את רחמה" (קדושת לוי). "וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם" (בראשית כ"ט, א') מידתו של יעקב זה אמת כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" ולאותיות "אמת" יש שתי רגליים לעומת ה"שקר" שמתנדנד על רגל אחת (תפארת שלמה).
(בראשית כ"ט, א') הצדיק מעלה לה' יתברך כל הדברים השפלים והלא רצויים שעם ישראל עושה חלילה ומביא הכל לקדושה וזה בפירוש הפסוק "וישא יעקב רגליו" דהיינו שגם פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון רק שאין להם כח להעלות המצוה לקדושה בגלל העברות שהם נפלו בהם והורידו את הקדושה למטה לבחינת רגליים, והצדיק שעובד את ה' יתברך באמת יש לו כח להוציא את הקדושה מהקליפה ולהעלות אותה לה' יתברך. ו זה פירוש הפסוק "וישא יעקב" שזה הצדיק שהוא מעלה ומנשא את רגלו דהיינו הקדושה שנפלה למטה אל הרגליים, (נועם אלימלך).
|