הרב אבנר סלמה לחם בצעירותו כמפקד בחטיבת גולני, כעת הוא חזר לשם בשליחותו של הצדיק מיבנאל, בתור חסיד ברסלב שהגיע מהצפון הרחוק אל גבול עזה כדי לעודד את רוחם של החיילים ב' אב תשע"ד, 29/07/2014 | הרב אבנר סלמה |
||||
|
||||
הגעתי באחד הימים האחרונים לבסיס בעוטף עזה כדי לחזק את החיילים ואת הקצינים העושים את מלאכתם להגנת העם היושב בציון. הייתי שם יחד עם מספר חברים מארגון 'יד עזרא ושולמית' וחילקנו אוכל, שתייה וארטיקים לחיילים. כמובן שהבאנו להם גם את הקמיע הקדוש של הצדיק מיבנאל המפורסם בסגולתו לשמירה ולהצלחה. אחר כך מסרתי שם שיחת חיזוק לקבוצה של כשמונים חיילים, הם הקשיבו בכיף גדול לדברי האמונה ולאחר מכן פצחנו בריקוד ספונטני שנמשך הרבה זמן. זה היה מחזה ממש מרגש לראות חיילים חילונים ודתיים, מכל גווני הקשת החברתית בישראל, רוקדים שלובי זרוע זה בצד זה באמונה חזקה, למרות שמדובר בזמן קצר לפני שהם נכנסים ללחום כנגד אויבנו הארורים ברצועת עזה ולא בטוחים כיצד יחזרו משם. " הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך… הקדוש ברוך הוא אנחנו הבנים שלך…" נשמעה השירה האדירה. אחרי הריקוד ניגש אלי חייל, לקח אותי הצידה ואמר לי: "תדע לך שאתם חיזקתם אותנו היום מאוד מאוד, השיחה שנתת לנו הייתה שיחת איכות, שיחה שחיזקה אותנו ונתנה לנו הרבה מוטיבציה להילחם באויב. אני רוצה להודות לך בשם כל החברים שבאמת שמחים שבאתם". בהמשך פגשתי את מפקד הבסיס, אלוף משנה במיל' גיל שוורצמן, התברר שאנחנו מכירים מהעבר והת פתחה בינינו שיחה ידידותית במשך זמן רב. גם הוא סיפר שהוא מאוד שמח שהגענו לשם ושזו הייתה שעת איכות בשביל החיילים.
ביקרנו גם בבית החולים 'ברזילי' באשקלון, שם שכבו עשרות חיילים פצועים. כמובן שהפציעה, הכאבים והניתוק מהיחידה הלוחמת בשטח, העיבה על שמחתם והיה צורך לעודד ולשמח אותם מאוד. אחד הפצועים נפצע ביום חמישי האחרון והיה בהתאוששות לאחר ניתוח. נפשו הייתה עגומה עליו ואנו היינו הראשונים שבאנו לעודד אותו לאחר פציעתו. אמרתי לחייל שאני רוצה להראות לו משהו מעניין. הוצאתי תמונה והראיתי לו את עצמי כחייל קרבי במדי צה"ל, אחריה הוצאתי תעודת 'נכה צה"ל' המעידה כי נפצעתי במהלך הלחימה באותה תקופה ובסוף הראיתי לו תמונה שבה אני נראה כיום כסבא מאושר ליותר מ-30 נכדים, כן ירבו. "אתה רואה, יש תקווה!" עודדתי אותו, "גם אתה בעזרת ה' תבריא בקרוב, תתחזק ותקים משפחה לתפארת". הוא שמח מאוד וחייך חיוך רחב ומלא תקווה. הדוד שלו ניגש אליי ואמר: "אתה הראשון שהצלחת להוציא ממנו חיוך מאז שנפצע. עשית לנו את היום!". |