עיקר הנסיון הוא בבחרות, אז היצר בוער והמוח מבולבל ואשרי מי שמנצל את ימי בחרותו כמו שצריך • אחי יוסף כמעט ביטלו אותו מעבודת ה' בבחרותו וגרמו לו נסיונות קשים, אך הוא עמד בכולם • דברי התורה שנאמרו בשולחנו הטהור של כ"ק מוהרא"ש שליט"א בסעודת שלישית בשבת קודש פרשת ויגש ה'תשע"ג |
||||
|
||||
בסעודה שלישית, סעודת רעוא דרעוין, דבר מוהרא"ש נ"י דבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רבנו ז"ל בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ר"כ המדבר מעצה להנצל מצער, עין שם.
♦ ♦ ♦ › אצל כל אחד – יכולים להושע מצערו פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, רבנו ז"ל אומר, דע כי יש כמה דברים יקרים בעולם, החכם הוא יקר מאד וכן גבור וכן עשיר ומושל, דהינו מי שיש לו איזה התנשאות, ודע שאצל כל אחד מהם, יכולים לפעול ולהוושע מצערו, שאם יש לו איזה צער, חס ושלום, וילך אצל אחד מהם ויספרו לפניו, עד שיעורר רחמים אצלו עליו, מזה יוכל להוושע; עד כאן לשון רבנו ז"ל.
› סימן שיש לו כחות נפש מיוחדים והסביר מוהרא"ש נ"י, כי הנה רבנו ז"ל מגלה בתורה זאת, עצה לאדם להיוושע מצערו, לספר צערו לפני אדם שיש לו מדה יקרה, כגון לפני חכם, גבור, עשיר או מושל, ולעורר רחמים אצלו, ועל ידי זה יוושע מצערו, כי מי שיש לו מדה יקרה, סימן שיש לו כחות נפשיים מיוחדים, שעל ידי זה זכה למדה יקרה זאת, ועל כן אם אחד יש לו צער, וילך ויספר לו את צערו, יכול להוושע אצלו, ולהנצל מצערו, כי דיבוריו יעוררו רחמים אצלו, וישפיע עליו ממדתו היקרה, מצד יקרות נשמתו, ועל ידי זה יוושע מצערו, ומכל שכן אם יש באדם שתים או יותר, ממדות אלו, כגון שהוא חכם, וגם גבור, וגם עשיר ומושל, בודאי יכולים להיוושע אצלו בכל מה שצריך.
› ביוסף היו כל המדות הללו והנה על פי זה מובן מאד, מה שמצינו בתחלת פרשת השבוע, הויכוח בין יהודה ויוסף, שהתחנן יהודה ליוסף על עצם צערו ועגמת נפשו, שלקחו מאתם את בנימין, ורצה לעורר רחמים אצלו, כי הנה אצל יוסף מצינו כל המדות היקרות האלו שמונה רבנו ז"ל בתורה זו, חכם גבור עשיר ומושל, חכם – כמו שכתוב (בראשית מא) ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך, גיבור – שהרי כבש את יצרו בנסיון עם אשת אדוניו, וחכמינו הקדושים אומרים (אבות ד) איזהו גיבור הכובש את יצרו, עשיר ומושל – כמו שכתוב (בראשית מז) וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען וגו', וכתיב (שם מה) וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים, הרי שהיה אצל יוסף כל המדות יקרות האלו, ולכן סיפר יהודה לפני יוסף צערו ועגמת נפשו, ורצה לעורר רחמים אצלו שיושיעו מצרתו.
› למה דוקא במילים אלו התמלא רחמים והנה מיד שאמר יהודה (מד, לד): כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי, אז נכמרו רחמי יוסף, וכתיב, ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו וגו', ונתגלה להם, והנה יש להבין למה דיקא במלין אלו, נתעוררו רחמי יוסף על יהודה ואחיו, ורק אז נתגלה להם.
› יקרת ימי הבחרות והנעורים ויש להבין את הענין על פי דברי רבנו ז"ל (ספר המדות אות תשובה סימן עג): העבודות שאדם עובד את השם בבחרותו, כל יום, ערכו יקר משנים רבות של עבודה לעת זקנתו. כי העבדות שאדם קובע בנפשו בימי נערותו, הם משתרשים בו מאוד, ומלוים אותו כל ימי חייו, כי בימי הנערות ובשנות הבחרות, יש לאדם כחות עצומים ורעננים, ואם מכניס אותם בעבודת השם יתברך, יכול ללמוד בשנים אלו הרבה, ולהתפלל ולהתבודד הרבה, עד שיכול לפעול בכל יום, יותר מכמה שנים של עת זקנותו, כי ינקותא כלילא דורדא (שבת קנד ע"א), שזמן הצעירות היא היופי של הורד, ומה שאדם לומד בצעירותו נשאר עמו כל ימי חייו, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (אבות ד'), הלומד ילד דומה לדיו על ניר חדש, כי גירסת הילדות מתקיימת ואינה משתכחת, ולכן ראוי לכל אחד לשמור מאד על שנות הנערות, ולחטוף בהם כל מה שיכול, כי כל יום, שוה יותר מכמה שנים לעת הזקנה.
› יש התגברות היצר גדולה מאוד בנעורים והנה אף על פי שמצד אחד, יש לאדם כחות עצומים בשנות הבחרות, ויכול להתעלות הרבה בעבודת השם יתברך, אבל מצד שני גם התגברות היצר הרע חזקה מאוד בימי הבחרות והנערות, כי זה לעומת זה עשה האלקים, ועל כן עליו להזכיר עצמו תמיד, שיש לו כוחות רעננים וחזקים ללחום עם היצר הרע, ואם יכניס כוחותיו בתורה ובתפילה ובעבודת השם יתברך, וגם יזכה להתחתן בגיל צעיר, אזי יקבל כחות עצומים לכבוש את יצרו, ויזכה לעסוק בעבודת השם יתברך כל ימי חייו, גם לעת זקנותו.
› ויחבש את חמורו ויקח את שני נעריו – שנות נעוריו והנה מובא בספרים הקדושים, רמז נפלא לדבר זה, בפסוק (בראשית כב): וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו וגו', מאיפוא היה לאברהם אבינו כוחות להשכים בבוקר, ולרוץ לקיים ציווי ה', ולחבוש חומריותו וגשמיותו גם לעת זקנותו, על ידי "ויקח שני נעריו אתו", שלקח עמו תמיד "שנות הנעורים", שעבד בהם הרבה את השם יתברך, וזה ליוה אותו כל ימי חייו, ועל ידי זה היה יכול לעבוד את הקדוש ברוך הוא בכוחות חדשים ורעננים גם לעת זקנותו.
› אחי יוסף כמעט בטלוהו מעבודת ימי הנעורים והנה יוסף הצדיק ידע, שאחיו הקדושים צריכין לעשות תשובה על דבר זה מאוד, שהרי מכרו אותו בבחרותו ובנערותו, וכמעט שביטלו אותו מעבדותו בשנים אלו, אבל מחמת שהיתה לו נשמה יקרה, כלולה מכל מדות יקרות הנ"ל, חכם, גבור, עשיר ומושל, לכן התגבר מאד גם בשנות בחרותו, ובתוקף נסיונותיו בתוך ערוות מצרים, ועבד את השם יתברך, וכבש את יצרו, וזה גרם לו לבוא לידי כל הגדולה והמעלה שלו.
› עונשם היה שהם נפלו בנסיונות ולאידך גיסא, אחיו הקדושים שגרמו לו נסיונות רבים, סבלו מאוד, ובפרט יהודה, הגדול שבאחיו, סבל מרות מבניו, ער ואונן, שנפלו ונכשלו בפגם זה, וכמו שכתוב (בראשית לח) ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' וימתהו ה', וגם אונן, וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו, שנכשלו בפגם זה, הנקרא "רע" רחמנא ליצלן, וסבל יהודה מזה צער גדול, עד שבא על ידי זה גם לנסיון עם תמר כלתו, כי כל זה היה מדה כנגד מדה, שגרמו השבטים נסיונות גדולים ליוסף אחיהם בשנות נעוריו.
› יוסף גרם להם שישובו על נקודה זו בעצמה והנה יוסף ידע שעל הענין הזה הם צריכים לשוב מאוד, ועל כן תכף ומיד שראה יוסף, שיהודה מוסר את נפשו על בנימין אחיו, וחס מאד על ימי נעוריו, ואינו רוצה שישאר במצרים בתוקף ערוות הארץ, מזה הבין ששב על זה מאד, וראוי להתגלות לו ולאחיו, ועל כן כששמע מיהודה מילין אלו, "כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי", הבין ששב בתשובה על זה, ומיד, ולא יכול יוסף להתאפק וגו' ונתגלה להם, כי כל זה היה מובן מתוך דברי יהודה, "כי איך אעלה אל אבי" הינו איך אעלה אל אבי שבשמים, "והנער איננו אתי", ששנות הנעורים אינם אתי, שבטלתי אותם מיוסף, ועכשיו גם מבנימין, "פן אראה ברע", סתם "רע" הוא פגם הברית רחמנא ליצלן, וכמו שכתוב (בראשית ל"ח) ויהי ער בכור יהודה "רע" בעיני ה', "אשר ימצא את אבי", שאבי שבשמים ימצא אותי חייב במה שגרמתי פגמים אלו, ולא חסתי על שנות הנעורים, ועל זה אני מתחרט מאוד.
› יוסף הראה להם איך התנהג בימי נעוריו וזה, "ולא יכול יוסף להתאפק וגו", והתודע אל אחיו, והראה להם שהוא מהול, וכמו שכתוב (בראשית מה) והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם, ופרש רש"י, שאני מהול ככם, ועוד, שפי מדבר אליכם בלשון הקודש, כי בזה הראה להם, שלא איבד חס ושלום שנות הנעורים, רק מילא אותם עם הרבה דיבורים קדושים של לשון הקודש, שהם דיבורים של תורה ותפילה, ועל ידי זה היה לו כח עצום לעמוד בכל נסיונותיו, ולהיות חזק בשמירת הברית, ובזה לימד אותם לימוד לדורות, שצריכין לשמור מאוד על שנות הנעורים, ולמלאות אותם עם כל טוב אמתי ונצחי, ועל ידי זה "גם כי יזקין לא יסור ממנה", וגם לימוד יסודי להורים, לחתן בניהם ובנותיהם בגיל צעיר, ועל ידי זה יהיו נשמרים מכל רע, וימלאו את שנותיהם הצעירות בטוב ובנעימים. והשם יתברך יזכנו לעסק בעבודתו יתברך משנות נעורינו עד שנות זקנותנו, ונזכה לחתן כל בנינו בגיל צעיר מאוד, ולרוות מהם רוב נחת דקדושה, עדי נזכה לראות בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן. |
||||