וכן יגע וטרח מאוד מאוד בימי נעוריו וסיגף את עצמו בכמה וכמה מיני סיגופים, וכפי הנשמע והיה מובן מדבריו, שהיו לו כל מיני סיגופים שבעולם, הן גלגול שלג וכו', וכיוצא. ואמר, שהסיגוף הגדול ביותר; דהיינו שמנשכים לאדם הדברים השכיחים סמוך לבשר, ודרך כל אדם לחכך עצמו בכל עת שמרגיש איזו נשיכה. והיה מקבל זאת לסיגוף לאנוס את עצמו לבלי לעשות חיכוך לא ביד ולא בגוף ולא בשום אבר. ואמר, שזהו סיגוף גדול מאוד, כי האדם מונח, והנשיכות מתגברות אז ביותר, והוא אסור לו לזוז לא בידיו ולא בשום איבר, רק מרגיש כל נשיכה במוח – והוא סיגוף גדול. ועשה כל מיני סיגופים שבעולם, והכל בתמימות ובאמת, עד שזכה למה שזכה, אשרי לו! גם בעניין ייסורים, שיש לרוב הצדיקים, ממש לא נשמע ולא נראה בעל ייסורין כמותו, ואי אפשר לספר ולבאר, והיה מלא ייסורים מבית ומבחוץ.
ובתחילה באחרית ימיו היו לו ייסורים עצומים ונוראים אשר לא נמצאים ייסורים דוגמתם בעולם. וסיפר, שהייסורים שלו הם בידו, בכל עת שרוצה, הוא מקבלם על עצמו ובאים עליו הייסורים הללו. ובעת שרוצה לסלקם, נסתלקים מעליו. ועוצם קושי וכובד הייסורים הללו היה בלי שיעור. ואמרו בשמו שאמר, שבשעה שבאו עליו הייסורים, מעוצם הפלגת הצער והכאב המופלג מאוד מאוד, היה כמעט יכול לנשוך עץ בשיניו מעוצם הכאב (כדרך האדם שיש לו ייסורים מופלגים שמעוצם הייסורים הוא חורק בשיניו, ועליו היו ייסורים כבדים וקשים כל כך, עד שבשעת הייסורים היה אפשר, שיחתוך עצים בשיניו מעוצם הצער).