ובתוך כך נתפרסם רבנו ז"ל עוד יותר, והתחילו אנשים רבים לבוא אליו, והוא היה מדבר עימם בעבודת השם יתברך כדרכו, והלהיב את לבבם מאוד מאוד אליו יתברך, שירגילו את עצמם להתבודד ולדבר עמו יתברך ולהתמיד בשיעורים קבועים כסדרן.
שנת תק"ן
שנת תק"ן נפטרה חמותו, ונתגלגל שחותנו ר' אפרים ז"ל נסע עם רבנו ז"ל לעיר מאהליב לשא אישה אחרת. ורבנו ז"ל השתדל שם הרבה בעבור חותנו. ונגמר שידוך על ידי רבנו ז"ל בעצמו, והתחתן חותנו שם. ואף שרבנו ז"ל היה עדיין בימי נעוריו ממש בן י"ח שנים, אף על פי כן נשאו לו פנים קצת אנשים, מחמת שהיה נכד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וגם ראו והבינו בו בעצמו, שהוא כלי יקר מפז ומפנינים. והמשכילים הבינו גם אז, שכאשר יתגדל יהיה חידוש בעולם. וכשהיה שם במאהליב, נתאכסן בבית איש נכבד, אחד מהמקורבים להרב הקדוש ר' ברוך ז"ל דודו, והיה האיש עשיר גדול ונכבר, וקיבלו בכבוד גדול ועשה סעודה לכבודו. והיו שם עוד אנשים חשובים מהמקורבים לדודו הקדוש ר' ברוך ז"ל, ונתנו לו יין לשתות. ורבנו ז"ל היה סגור מאוד, ולא היה רגיל לומר תורה ברבים. אך אז בשעת משתה היין נתלהב ליבו, ופתח פיו וגילה לפניהם דברים נפלאים ונוראים. והאנשים אשר היו שם ראו את המראה הזה, המה ראו כן תמהו ונבהלו מאוד. ואחר נישואי חותנו חזרו אל ביתם בכפר אוסיאטין.
ובאותה העת בא למאהליב הרב הצדיק המפורסם ר' דוב מזאסלב ז"ל מגדולי תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע הנקרא בפי כל ר' בער בן ר' בונים, שזכה לנסוע לארץ ישראל ונסתלק שם. וסיפרו לו אנשי העיר כל מה ששמעו מפי רבנו ז"ל, ונבהל מאוד ועמד משתומם. ואמר שהאברך הזה עוד יהיה חידוש גדול בעולם.
באותה שנה נולדה לרבנו ז"ל בת שניה, וקרא שמה שרה על שם זקנתו אם הבעל שם טוב הקדוש זי"ע.
וכל אותו הזמן היה יושב על יד חותנו באוסיאטין, אך אחר כך חמותו השניה לא יצאה חובתה נגדו, כי בבית חותנו היה לרבנו ז"ל חדר מיוחד על העליה, ששם עבד את עבודתו, והיה יושב שם ולומד ומתבודד עמו יתברך וכו'. ופעם אחת נסע רבנו ז"ל לאיזה מקום, והלכה חמותו והכניסה מיטתה שם, כי רצתה ליקח את החדר בשבילה. ותכף כשבא רבנו ז"ל וראה, שבילה שם כמה שנים, אז לא היה יכול עוד להשאר סמוך לחותנו. ואז יצא מן הכפר אוסיאטין, ונכנס אל עיר מעדוועדיווקע וקבע שם דירתו.
האיור באדיבות אתר: פרוג.