קוּנְטְרֵס
מַאי חֲנֻכָּה
(לקריאה מתוך הטקסט באתר ניתן לגלול למטה)
מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: שֶׁבִּימֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים רָאוּי לַחֲקֹר בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ מַאי חֲנֻכָּה, כְּדֵי שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ לוֹ הֶאָרָה חֲדָשָׁה כִּי אִם אָדָם חוֹקֵר וְשׁוֹאֵל בְּכָל יוֹם מִימֵי הַחֲנֻכָּה: מַאי חֲנֻכָּה, עַל-יְדֵי-זֶה בָּא לִידֵי תֵּרוּצִים חֲדָשִׁים, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁמָּצִינוּ שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים וּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל חִדְּשׁוּ חִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים עַל עִנְיַן חֲנֻכָּה יוֹתֵר מִכָּל הַחַגִּים, כִּי יַעַן שֶׁהַיְּוָנִים רָצוּ לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הַתּוֹרָה מֵעַם יִשְׂרָאֵל, לָכֵן כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים בְּכָל פַּעַם: מַאי חֲנֻכָּה, עַל-יְדֵי-זֶה נִתְחַדְּשִׁים חִדּוּשִׁים חֲדָשִׁים, שֶׁבָּזֶה נִבְנֵית תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה.
(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ג' סִימָן ה')
בנוי ומיוסד על פי דברי
רבינו הקדוש והנורא, אור הגנוז והצפון
בוצינא קדישא עילאה, אדונינו, מורינו ורבינו
רבי נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו
ועל-פי דברי תלמידו, מורינו
הגאון הקדוש, אור נפלא, אשר כל רז לא אניס ליה
רבי נתן מברסלב, זכותו יגן עלינו
ומשולב בפסוקי תורה, נביאים, כתובים ומאמרי
חכמינו הקדושים מגמרא ומדרשים וזוהר הקדוש.
א.
חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (שַׁבָּת כא:): מַאי חֲנֻכָּה? תָּנוּ רַבָּנָן: בְּכ"ה בְּכִסְלֵו יוֹמֵי דַּחֲנֻכָּה, תְּמָנְיָא אִינוּן דְּלָא לְמִסְפֵּד בְּהוֹן, וּדְלָא לְהִתְעַנּוֹת בְּהוֹן, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוָנִים לַהֵיכָל, טִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל, וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם, בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא לְהַדְלִיק יוֹם אֶחָד, נַעֲשָׂה בּוֹ נֵס וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים, לְשָׁנָה אַחֶרֶת, קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה; מַה כָּל הָעִנְיָן שֶׁל חֲנֻכָּה? אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁיְּמֵי חֲנֻכָּה הֵם שְׁמוֹנָה, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת בָּהֶם הֶסְפֵּד, וְלֹא לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם, כִּי כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הַיְּוָנִים לְהֵיכַל בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ וְטִמְּאוּ כָּל שַׁמְנֵי הַמְּנוֹרָה, עַד שֶׁלֹּא הָיָה שֶׁמֶן טָהוֹר לְהַדְלִיק, וּלְבַסּוֹף מָצְאוּ פַּךְ שֶׁמֶן אֶחָד, שֶׁהָיָה בּוֹ מְעַט לִכְדֵי יוֹם אֶחָד, וְהִסְפִּיק לִשְׁמוֹנָה, וּלְשָׁנָה הַבָּאָה קָבְעוּ אוֹתוֹ לְיוֹם טוֹב וְהוּא שְׁמוֹנָה יָמִים. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, הֲלֹא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה נֵס כִּי הִסְפִּיק הַשֶּׁמֶן לְיוֹם אֶחָד? אֶלָּא, עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁמָּצְאוּ פַּךְ שֶׁמֶן אֶחָד חָתוּם בְּחוֹתֶמֶת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, זֶה גַּם-כֵּן נֵס. וְלָמָּה הֻצְרְכוּ לְהַמְתִּין שִׁבְעָה יָמִים? כִּי עַד שֶׁמְּבִיאִים אֶת הַשֶּׁמֶן מֵהַגָּלִיל, אוֹרֵךְ שִׁבְעָה יָמִים. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי- מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן ס'), הַשֶּׁמֶן זֶה הַמֹּחַ שֶׁל הָאָדָם שֶׁמֵּאִיר כַּשֶּׁמֶן, וְהוּא אֲשֶׁר מַחֲזִיק אֶת שִׂכְלוֹ וּמֹחוֹ, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם, הַשַּׁמְנוּנִית שֶׁבַּמֹּחַ מִתְיַבֶּשֶׁת, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן לו), אָדָם יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ וּמִשְׁתַּגֵּעַ, וְאָז הוּא עוֹשֶׂה עֲווֹנוֹת וּפוֹגֵם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (סוֹטָה ג.): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת; אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת כב:): לָמָּה הֻצְרְכוּ לְהַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה, וְכִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ?! הֲרֵי כָּל הָאוֹר זֶה מִמֶּנּוּ, הוּא מֵאִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְלָמָּה בִּקֵּשׁ לְהַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁהָיְתָה מִצְוָה לַכֹּהֵן לְהֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וּלְהַדְלִיקָהּ? אֶלָּא הָיְתָה זוֹ עֵדוּת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא בֵּינֵינוּ, כִּי הַנֵּר הָאֶמְצָעִי שֶׁל הַמְּנוֹרָה דָּלַק עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת, וּבְכָל עֶרֶב הַכֹּהֵן הֵכִין אֶת הַנֵּרוֹת, שָׂם שֶׁמֶן, וְהִדְלִיקָם מֵהַנֵּר הָאֶמְצָעִי. וּבַבֹּקֶר כָּבוּ הַנֵּרוֹת, וְרַק הַנֵּר הָאֶמְצָעִי נוֹתַר דּוֹלֵק, וְזוֹ הָיְתָה עֵדוּת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֹא עֲזָבָנוּ. נִמְצָא, שֶׁהַשֶּׁמֶן זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל אָדָם, וְכָל זְמַן שֶׁאָדָם אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מֵאִיר לוֹ הַמֹּחַ בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאָז לֹא יַעֲשֶׂה שְׁטֻיּוֹת וַעֲווֹנוֹת, וְלֹא יְנַתֵּק עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁמִּסְכֵּן אָדָם, הִתְיַבֵּשׁ אֶצְלוֹ הַשֵּׂכֶל – הַשַּׁמְנוּנִיּוּת שֶׁבְּמֹחוֹ, אָז יַעֲשֶׂה שְׁטוּת וְהֶבֶל, וְיַעֲבֹר עֲבֵרוֹת.
ב.
מֶה הָיְתָה טֻמְאַת הַיְּוָנִים? רָצוּ לַחֲקֹק בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּדְעוּ כִּבְיָכוֹל, שֶׁאֵין דָּבָר כָּזֶה שֶׁשְּׁמוֹ אֱמוּנָה. וְאָמְרוּ: כִּתְבוּ לָכֶם עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר, שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל (עַיֵּן בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ב', סִימָן ד'); רָצוּ לַעֲקֹר לְגַמְרֵי מֵעַם יִשְׂרָאֵל אֶת שֵׁם ה', עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאַחַת מִגְּזֵרוֹתֵיהֶם הָיְתָה – לֹא לִכְתֹּב עַל מִכְתָּב שֵׁם ה', לֹא לְצַיֵּן בְּרֹאשׁוֹ: בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, בְּסַ"ד וְכוּ', הֵם אָסְרוּ זֹאת מִכֹּל וָכֹל, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּכְלָל נִזְכָּר שֵׁם שָׁמַיִם. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁגָּזְרָה מַלְכוּת יָוָן גְּזֵרָה, שֶׁלֹּא לְהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם עַל פִּיהֶם, לֹא לְדַבֵּר בִּכְלָל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. הֵם רָצוּ לְהַחֲשִׁיךְ אֶת הָאוֹר מֵעַם יִשְׂרָאֵל. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (שָׁם): עַל הַפָּסוּק (בְּרֵאשִׁית א): "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" – מַלְכוּת בָּבֶל, "וָבֹהוּ" – מַלְכוּת יָוָן, כִּי רָצוּ לְהַכְנִיס תֹּהוּ וָבֹהוּ. וְכֵן אָמְרוּ (שָׁם): וְחֹשֶׁךְ – זוֹ מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהֶחְשִׁיכוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶם. הֵם גָּזְרוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה גְּזֵרוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכְּחוּ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְטִמְּאוּ אֶת כָּל הַשְּׁמָנִים וְהַמֹּחִין, עַד שֶׁאַף אֶחָד לֹא חָשַׁב מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר זוֹ הַגָּלוּת הֲכִי גְּדוֹלָה. כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הוּא הֲכִי מְאֻשָּׁר, וְאֵינֶנּוּ חָסֵר מְאוּמָה, וְאֵין עוֹד אֹשֶׁר גָּדוֹל יוֹתֵר מִזֶּה, כִּי הֵיכָן שֶׁהוֹלֵךְ – הוֹלֵךְ עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֵיכָן שֶׁנִּמְצָא – נִמְצָא עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֵיכָן שֶׁמִּסְתּוֹבֵב וּמִתְנוֹעֵעַ – תָּמִיד מַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וּלְמַעֲשֶׂה הוֹלֵךְ תָּמִיד עִם בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן יג'), שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הַמֹּחַ-מַחֲשָׁבָה שֶׁלּוֹ זֶה בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל זְמַן שֶׁהוּא חוֹשֵׁב מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְיוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֶצְלוֹ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ עוֹמֵד, בָּרֶגַע שֶׁשּׁוֹכֵחַ, בַּר מִינָן, מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֶצְלוֹ נַעֲשֶׂה חֻרְבַּן-בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ. וְלָכֵן הַיְּוָנִים טִמְּאוּ אֶת כָּל הַשְּׁמָנִים – כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת, כְּדֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים תַּחְתָּם, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם רַק אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹצֵא לְגַמְרֵי מֵהַגָּלוּת. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. אִם הָיְתָה לָאָדָם אֱמוּנָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, לֹא הָיָה שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ גָּלוּת, כִּי הֵיכָן שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים – שָׁם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא!
ג.
וּמִיהוּ זֶה שֶׁמַּדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת? הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת וּמִלֵּא בָּהֶם שֶׁמֶן וְהִדְלִיקָם. הַכֹּהֵן גָּדוֹל זֶה הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, הוּא מַדְלִיק בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֶת מֹחוֹ, שֶׁגַּם לוֹ יִדְלַק הַמֹּחַ בְּאוֹר אֱלֹקִי, שֶׁגַּם הוּא יַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן הַיְּוָנִים טִמְּאוּ אֶת כָּל הַדֵּעוֹת, הַשִּׂכְלִיּוֹת שֶׁל כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזוֹ הָיְתָה גָּלוּת יָוָן, זוֹ תַּרְבּוּת יָוָן, שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה כָּל האוֹלִימְפְּיָדָה, כַּדּוּר רֶגֶל וְסַל, וּשְׁאָר שְׁטֻיּוֹת וְהַבְלֵי הַסְּפּוֹרְט, שֶׁמִּילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים נִגְרָרִים אַחַר כָּל זֶה, הֶבֶל תַּרְבּוּת הַגּוּף וְהַכֹּחַ, שֶׁעוֹקֵר אֶת הָאָדָם מֵהָאֱמוּנָה, וּמַשְׁכִּיחַ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּבְנֵי-אָדָם שֶׁנִּכְנָסִים בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, שׁוֹכְחִים אַחַר-כָּךְ לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְחוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וְשׁוֹכְחִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא עוֹלָמִים, אֲשֶׁר הוּא בָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מִלְּמַעְלָה. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (חֻלִּין ז:): אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִים עָלָיו מִלְּמַעְלָה; לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּהְיֶה פֹּה דָּבָר טִבְעִי, מִקְרֶה, אוֹ מַזָּל, כִּי הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה גְּמוּרָה. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמוּנָה, סִימָן ג'): בִּרְאוֹתְךָ שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, אַל תֹּאמַר מִקְרֶה הוּא, אֶלָּא תַּאֲמִין כִּי זוֹ הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ; כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁקּוֹרֶה אִתָּנוּ אֵיזֶה מְאֹרָע, אָסוּר לוֹמַר כִּי מִקְרֶה הוּא, אֶלָּא הַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהֵבִיא עָלֵינוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁנָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וּבָזֶה נָבִין מַה שֶּׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שׁוֹאֲלִים: מַאי חֲנֻכָּה? בְּכ"ה בְּכִסְלֵו זֶה יוֹמֵי דַּחֲנֻכָּה, שְׁמוֹנָה יָמִים הֵם, אֲשֶׁר אֵין סוֹפְדִים בָּהֶם, וְאֵין מִתְעַנִּים בָּהֶם. וְאַחַר-כָּךְ מַמְשִׁיכִים לְסַפֵּר חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ הַיְּוָנִים לַהֵיכָל טִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים, וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי, לֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ שֶׁמֶן קָטָן חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל; לָמָּה מַתְחִילָה הַגְּמָרָא: מַאי חֲנֻכָּה? יָמִים שֶׁאָסוּר לִסְפֹּד בָּהֶם וְלֹא לְהִתְעַנּוֹת בָּהֶם, הֲלֹא הֻצְרְכוּ לוֹמַר תֵּכֶף אַחַר 'מַאי חֲנֻכָּה' – שֶׁנֵּס חֲנֻכָּה הוּא שֶׁמָּצְאוּ פַּךְ שֶׁמֶן קָטָן שֶׁהָיָה בּוֹ לְיוֹם אֶחָד, וּלְבַסּוֹף דָּלַק לִשְׁמוֹנָה יָמִים? אֶלָּא כָּאן כְּבָר רוֹאִים נֵס חֲנֻכָּה, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בַּצָּרָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁעָבְרָה עֲלֵיהֶם, שֶׁהָיָה לָהֶם חֹשֶׁךְ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי יָוָן הֶחֱשִׁיכוּ עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲיֵשׁ צַעַר גָּדוֹל יוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאָדָם מִסְכֵּן אֵינוֹ רוֹאֶה כְּלוּם, אֵינוֹ רוֹאֶה אֱלֹקוּת, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֱלֹקוּת, כְּדֻגְמַת אָדָם עִוֵּר, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ תְּהִלִּים קמו'): אֵין לְךָ צַעַר כְּצַעַר עִוְרוֹן עֵינַיִם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סָבְלוּ, שֶׁחָשְׁכוּ עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת, הַנֵּס הַגָּדוֹל הָיָה – שֶׁלֹּא הִסְפִּידוּ בָּהֶם, וְלֹא הִתְעַנּוּ בָּהֶם, כִּי הָיוּ בְּשִׂמְחָה. וּבַעֲבוּר זֶה עָשׂוּ אֶת יוֹמֵי דַּחֲנֻכָּה, וְלָכֵן הַגְּמָרָא מַתְחִילָה בִּשְׁאֵלָה: מַאי חֲנֻכָּה? וְעוֹנָה תֵּכֶף-וּמִיָּד: בְּכ"ה בְּכִסְלֵו יוֹמֵי דַּחֲנֻכָּה, שְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁאֵין מַסְפִּידִים וְאֵין מִתְעַנִּים בָּהֶם, כִּי זֶה עִקַּר הַנֵּס, כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בְּצָרָה, בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְנֶחֱרָב, אֵין שֶׁמֶן, כָּל הַמֹּחוֹת פְּגוּמִים, מְטֻמָּאִים עַל-יְדֵי דֵּעוֹת נִפְסָדוֹת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן מִתְחַזְּקִים, אֵין סוֹפְדִים וּמִתְעַנִּים, אֶלָּא שְׂמֵחִים וְעַלִּיזִים – הֲרֵי זֶה אֶחָד מֵהַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר. וְזֹאת קִבַּלְנוּ מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁאַף בַּמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ, נִתֵּן תּוֹדָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל הֶעָבָר, וּנְבַקֵּשׁ לְהַבָּא.
ד.
וְהַגְּמָרָא מַמְשִׁיכָה אַחַר-כָּךְ, שֶׁלֹּא הָיָה שֶׁמֶן טָהוֹר, עַד שֶׁמָּצְאוּ פַּךְ אֶחָד חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל; הַיְנוּ כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ לָנוּ צַדִּיק אֱמֶת, שֶׁהוּא מְטַהֵר לָנוּ אֶת הַמֹּחַ עִם הַפַּךְ שֶׁמֶן שֶׁלּוֹ, שֶׁזּוֹ הַדַּעַת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהוּא מְזַכֵּךְ לָנוּ כָּל-כָּךְ אֶת הַדַּעַת, עַד שֶׁאֵינֶנּוּ צְרִיכִים כְּלוּם, רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְהִנֵּה רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב'): יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה: "וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל", שֶׁאָנוּ מוֹדִים וּמְהַלְּלִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ. וּבֶאֱמֶת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נִדָּה לא.): אֲפִלּוּ בַּעַל הַנֵּס אֵינוֹ מַכִּיר בְּנִסּוֹ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ נִסִּים בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וְרֶגַע. וּכְפִי שֶׁאוֹמְרִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּתְּפִלָּה: "עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם" וְגוֹ', אִם הָיָה אָדָם מִתְבּוֹנֵן עַל הַנִּסִּים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הָיָה נוֹתֵן תָּמִיד תּוֹדָה וְהַלֵּל לְפָנָיו, אַךְ דָּא עָקָא, שֶׁאָדָם אֵינֶנּוּ מַכִּיר בַּחֲסָדִים הַמְרֻבִּים, חֲסָדִים גְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁנַּעֲשִׂים אִתּוֹ בְּכָל יוֹם, וְלָכֵן הוּא מִסְתּוֹבֵב עָצוּב, שָׁבוּר וְרָצוּץ, וּבְדִכָּאוֹן פְּנִימִי, בְּשָׁעָה שֶׁכָּל רֶגַע נַעֲשִׂים עִמּוֹ נִסִּים מֵחָדָשׁ, אַךְ אָדָם חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה טֶבַע: "צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ לִי יָדַיִם, רַגְלַיִם, שִׁנַּיִם, זֶה טִבְעִי וּבָרוּר שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ וְנוֹשֵׁם" וְכוּ', וּכְבָר אָמְרוּ בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל): אֵיזֶהוּ עָשִׁי"ר? כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵ'ינַיִם, שִׁ'נַּיִם, יָ'דַיִם, רַ'גְלַיִם. כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עֵינַיִם לִרְאוֹת, שִׁנַּיִם לִלְעֹס, יָדַיִם לְהִתְנוֹעֵעַ וּלְמַשֵּׁשׁ, לָתֵת וְלָקַחַת, רַגְלַיִם לָלֶכֶת – זֶהוּ הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. אָדָם אֵינוֹ קוֹלֵט אֶת גֹּדֶל הַנִּסִּים שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כָּל יוֹם, שָׁעָה וְרֶגַע. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה ד', סִימָן ב'): בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה נִסִּים עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִם הָאָדָם וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁאִלּוּלֵא הָיָה אוֹכֵל פַּת כְּשֶׁהִיא חַיָּה, הָיְתָה יוֹרֶדֶת תּוֹךְ מֵעָיו וּמְשָׂרֶטֶת אוֹתוֹ, אֶלָּא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַעְיָן בְּתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִטְבִּיעַ שֶׁיִּהְיֶה בִּגְרוֹנוֹ שֶׁל אָדָם לַחְלוּחִית, רֹק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחָנֵק. וְהִנֵּה אָדָם חוֹשֵׁב – מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ בָּרֹק וְכוּ'?! הַאִם שַׂמְנוּ לֵב לַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ?! אָדָם הוֹלֵךְ לְבֵית-חוֹלִים, וְרוֹאֶה שָׁם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, בְּנֵי אָדָם בְּלִי יָדַיִם, בְּלִי רַגְלַיִם, חֵרְשִׁים וְעִוְרִים, אוֹ אָז מַתְחִיל לִקְלֹט אֶת הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ אָז מַתְחִיל לְהָבִין אֶת גֹּדֶל רַחֲמָנוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן לָמָּה לָנוּ לְחַכּוֹת עַד שֶׁנֵּלֵךְ לְבֵית-חוֹלִים, וְנִרְאֶה אֲנָשִׁים נָכִים, גִּדְּמִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאָז נַתְחִיל לִתֵּן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא הִגַּעְנוּ לָזֶה, לֹא עָלֵינוּ, נַתְחִיל כְּבָר עַכְשָׁו לְהוֹדוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל הַחֶסֶד חִנָּם הַזֶּה.
ה.
אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיְּמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַלֵּל וְלִתֵּן תּוֹדָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ. וּמֵבִיא רַבֵּנוּ זַ"ל דֻּגְמָא מִיּוֹלֶדֶת, אֵילוּ נִסִּים עוֹשֶׂה עִמָּהּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! אִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת, אֵינָהּ יוֹדַעַת כַּמָּה תְּפִלּוֹת עָלֶיהָ לְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהָעֻבָּר יֵצֵא בָּרִיא וְשָׁלֵם, כַּמָּה עָלֶיהָ לְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁהַכֹּל יַעֲבֹר תַּקִּין, כִּי כַּמָּה מְאַבְּדִים אֶת הַתִּינוֹק בְּאֶמְצַע חָדְשֵׁי הַהֵרָיוֹן, וְכַמָּה מִסְתַּכְּנוֹת בְּעֵת הַלֵּדָה?! כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (שַׁבָּת לא:), אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ מַדְלִיקָה נֵרוֹת שַׁבָּת, אִשָּׁה הַמְזַלְזֶלֶת בְּמִצְוַת חַלָּה, מְקַבֶּלֶת עָנְשָׁהּ בְּעֵת שֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד, אָז זֶהוּ זְמַנָּהּ לְהֵעָנֵשׁ. וְלָכֵן בַּעַל וְאִשָּׁה, בָּרֶגַע שֶׁמִּתְבַּשְּׂרִים שֶׁהָאִשָּׁה מְעֻבֶּרֶת, צְרִיכִים כְּבָר לְהַתְחִיל לְבַקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְהַהֵרָיוֹן יַעֲבֹר בְּנָקֵל, וְשֶׁתּוֹלִיד הָאִשָּׁה בְּנָקֵל עֻבָּר בָּרִיא וְשָׁלֵם, וְכָל אוֹתוֹ זְמַן צְרִיכָה הָאִשָּׁה לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְלִזְכֹּר אֶת הַנִּסִּים נִגְלִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה. וּבְעֵת הַלֵּדָה, מַסְבִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל, אֵיזֶה נֵס הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה?! וְאָדָם אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהָבִין אֶת זֹאת! וְלָכֵן יְמֵי חֲנֻכָּה הֵן הַיָּמִים שֶׁנִּתְּנוּ לָנוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְלָכֵן בְּשָׁעָה שֶׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מַתְחִילִים אֶת סֻגְיַת הַחֲנֻכָּה, וְשׁוֹאֲלִים: מַאי חֲנֻכָּה? וְאוֹמְרִים תֵּכֶף-וּמִיָּד שֶׁהֵם יָמִים שֶׁאָסוּר לִסְפֹּד בָּהֶם וּלְהִתְעַנּוֹת, זֶה כְּבָר עֶצֶם הַחֲנֻכָּה, שֶׁאָסוּר לָנוּ לְהִתְעַנּוֹת וְלִסְפֹּד, אֶלָּא עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ תָּמִיד. וְאַחַר-כָּךְ מְסַפְּרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁלֹּא הָיָה שֶׁמֶן טָהוֹר, עַד שֶׁמָּצְאוּ פַּךְ קָטָן שֶׁהָיָה חָתוּם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא שֶׁמֶן זַיִת זַךְ, שֶׁלֹּא נָגְעוּ בּוֹ הַיְּוָנִים וְהַמִּתְיַוְּנִים, שֶׁהֵם כְּלַל הָעֵרֶב-רַב, אֲשֶׁר לְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, יֶשְׁנָם הַיּוֹם שַׁ'קְרָנִים, רַ'מָּאִים צְ'בוּעִים – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: שֶׁרֶ"ץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ, כָּל מִינֵי פּוֹחֲזִים הָעוֹבְדִים עַל בְּנֵי-אָדָם, הֵם אוֹמְרִים שֶׁהֵם 'רַבָּנִים', וְאֵינָם אֶלָּא 'רַע-בָּנִים', עֵרֶב-רַב, רֵיקִים וּפוֹחֲזִים, הָעוֹקְרִים מִבְּנֵי הָאָדָם אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים פֹּה אֶצְלֵנוּ, שֶׁהַמִּקְוֶה לֹא הָיָה כָּשֵׁר, לֹא הָיוּ מַיִם בָּאוֹצָר, וְהָיָה זֶה כְּעֵין אַמְבַּטְיָה. הַכַּשְׁרוּת לֹא הָיְתָה כַּשְׁרוּת, וּמָכְרוּ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, הָעֵרוּב הָיָה קָרוּעַ, וְלֹא נָתַן לָנוּ לְתַקְּנוֹ, וְנִכְשְׁלוּ אִם-כֵּן בְּחִלּוּל שַׁבָּת. וְכֵן מָסַר אוֹתָנוּ בִּמְסִירוֹת, וְהֶעֱלִיל עָלֵינוּ עֲלִילוֹת, זֶה הָעֵרֶב-רַב בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ! אֵלּוּ הֵם הָרְשָׁעִים אֲרוּרִים, הַמּוֹלִיכִים אֶת הַבְּרִיּוֹת שׁוֹלָל, הֵם הַגּוֹרְמִים לְכָל הַצָּרוֹת וְהָרָעוֹת הַבָּאוֹת עַל הַדּוֹר כֻּלּוֹ, וְלָכֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיִּפֹּל כָּל הָרַע וְהָרִשְׁעוּת עַל רֹאשָׁם. וּמוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רַעְיָא מְהֵימָנָא כִּי תֵצֵא רעט.) עַל הַפָּסוּק בְּאֵיכָה: "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ" – אֵלּוּ הָעֵרֶב-רַב נַעֲשִׂים רָאשֵׁי יִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם מְכַבְּדִים אוֹתָם: 'כְּבוֹד הָרַב' וְכוּ', בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָם אֶלָּא 'עֵרֶב-רַב' וְלֹא 'רַבָּנִים', וְהֵם הַמַּחֲשִׁיכִים אֶת מֹחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַחֲדִּירִים בָּהֶם דֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת וְנִפְסָדוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה אָנוּ סוֹבְלִים מַה שֶּׁסּוֹבְלִים. וְלָכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעִים יְמֵי הַחֲנֻכָּה, עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָנוּ קִבַּלְנוּ אֶת הַפַּךְ שֶׁמֶן שֶׁל הַכֹּהֵן גָּדוֹל, אֲשֶׁר לֹא נָגְעָה בּוֹ שׁוּם טֻמְאָה, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לָגַעַת בּוֹ, כִּי הַפַּךְ שֶׁמֶן שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַמֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק כָּל-כָּךְ נָקִי בֶּאֱמוּנָה, שֶׁמְּגַלֶּה לָנוּ אֶת זַכּוּת הָאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הֲכִי רְחוֹקִים, גַּם-כֵּן יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן תנה): רוֹאִים בְּנֵי אָדָם הַהוֹלְכִים אֵצֶל פְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי לְבַקֵּשׁ יְשׁוּעָה, וְהוּא מְבָרְכֵם וְיֶשְׁנָהּ יְשׁוּעָה, אָז כֻּלָּם אוֹמְרִים: "הִנֵּה רוֹאִים אַתֶּם, זֶהוּ בַּעַל מוֹפֵת! בִּקַּשְׁתֶּם מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה וּבֵרֵךְ אֶתְכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם". אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, הֲרֵי זֶה מְגֻחָךְ, וְנִדְמֶה לְאָדָם הַהוֹלֵךְ בַּיַּעַר עִם מַקֵּל, וּלְפֶתַע פִּתְאֹם בָּא לְמוּלוֹ זְאֵב טוֹרֵף, הָאָדָם אוֹבֵד עֵצוֹת, יֵשׁ בְּיָדוֹ רַק מַקֵּל, וּבוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְגָרֵשׁ אֶת הַזְּאֵב, שֶׁהוּא חַיָּה טוֹרֶפֶת. בְּכֵן, מַה יַּעֲשֶׂה?! עוֹמֵד הוּא מוּל זְאֵב טוֹרֵף, וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַמַּקֵּל כְּאִלּוּ הוּא כְּדֻגְמַת רוֹבֶה. וּבְאוֹתוֹ רֶגַע, יוֹשֵׁב אֶחָד עַל עֵץ גָּבוֹהַּ, וְרוֹאֶה מַה קּוֹרֶה כָּאן – זְאֵב עוֹמֵד לִטְרֹף אָדָם, וְלוֹ יֵשׁ אֶקְדָּח, וְיוֹרֶה כַּדּוּר בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַזְּאֵב, וְהוֹרְגוֹ. לָקַח הַהֵלֶךְ אֶת הַזְּאֵב עַל כְּתֵפוֹ, וְהָלַךְ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְצָעַק: הֲרוֹאִים אַתֶּם, עִם הַמַּקֵּל הַזֶּה הָרַגְתִּי אֶת הַזְּאֵב! וְהֶאֱמִינוּ לוֹ כֻּלָּם… כְּמוֹ-כֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יוֹשֵׁב צַדִּיק גָּנוּז, וּמִתְפַּלֵּל עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ: בְּנֵי, חַיֵּי אֲרִיכֵי, רְוִיחֵי, בְּרִיאוּת, נַחַת, פַּרְנָסָה, אֲרִיכוּת יָמִים וְכוּ', וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ, וּמִמֶּנּוּ נִשְׁפָּעוֹת כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת, וּבֵין כָּךְ כָּל הַשַּׁקְרָנִים מִתְפָּאֲרִים, שֶׁהֵם עוֹשִׂים אֶת זֹאת, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב לוֹ בְּקֶרֶן זָוִית צַדִּיק אֱמֶת, שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ אֶת הַיְשׁוּעָה לְעַם יִשְׂרָאֵל.
ו.
כְּשֶׁהִמְצִיאוּ בָּעוֹלָם אֶת הַטֵּלֶגְרָם – מִבְרָק, הָיָה זֶה חִדּוּשׁ בָּעוֹלָם, אָדָם נִמְצָא מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְיָכוֹל לִשְׁלֹחַ מִבְרָק. כַּיּוֹם יֶשְׁנוֹ טֵלֵפוֹן, פַאקְס, וִיכוֹלִים לִשְׁלֹחַ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, אֲבָל בֶּעָבָר לֹא הָיָה כֵּן. בְּנוֹ שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז זי"ע, בַּעַל הַ'דִּבְרֵי חַיִּים', רַבִּי יְחֶזְקֵאל שְׁרָגָא זי"ע, בַּעַל הַ'דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל', נִכְנַס אֶל אָבִיו, וְאָמַר לוֹ: אַבָּא, שָׁמַעְתָּ מָה אֵרַע? וְעָנָה אָבִיו: לָאו. עָנָה הַבֵּן: יֶשְׁנוֹ מִבְרָק, יְכוֹלִים לִשְׁלֹחַ מִבְרָקִים. הִתְאַנַח הָאָב: אוֹי, אוֹי, אוֹי. שְׁאָלוֹ הַבֵּן לְפֵשֶׁר הַדָּבָר? וְעָנָה הָאָב: עַד עַתָּה כְּשֶׁיְּהוּדִי הֻצְרַךְ לִישׁוּעָה הָיָה טוֹרֵחַ לְהַגִּיעַ לַצַּדִּיק, וְלֹא יָדַע שֶׁהַצַּדִּיק יוֹדֵעַ אֶת צָרָתוֹ וּבְעָיָתוֹ, וּבוֹכֶה בְּכָל לַיְלָה בְּעֵת תִּקּוּן חֲצוֹת עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּוָּשְׁעוּ. עַכְשָׁו שֶׁיֵּשׁ כְּבָר טֵלֶגְרָם, יִשְׁלְחוּ מִבְרָק, וְיַחְשְׁבוּ כְּאִלּוּ עַד הַמִּבְרָק הַצַּדִּיק לֹא יָדַע. הַאִם אָנוּ יוֹדְעִים דַּרְכֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ?! הֲלֹא אָנוּ אֲנָשִׁים קְטַנֵּי עֵרֶךְ, פְּגוּמִים, מְלֵאֵי עֲווֹנוֹת, הַאִם חָשַׁבְנוּ שֶׁעָלֵינוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה?! כָּל-כָּךְ הִכְנַסְנוּ בְּדַעְתֵּנוּ וּבְמֹחֵנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, אַךְ בַּמֶּה חָזַרְנוּ בִּתְשׁוּבָה? אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א' סִימָן לה'), לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה זֶה לָקַחַת אֶת הַמֹּחַ וּלְהַדְבִּיקוֹ חֲזָרָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זַרְקָא דְּאִזְדְּרִיקַת לַאֲתַר דְּאִיתְנְטִילַת מִנֵּיהּ (עַיֵּן תִּקּוּן כא', וְתִקּוּן סד'); הַאִם אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! הֲלֹא הַמֹּחַ שֶׁלָּנוּ מָלֵא זֶבֶל וְצוֹאָה. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא'), מִשָּׁם בָּא שֶׁמְּדַבְּרִים רַע עַל הַצַּדִּיק, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צוֹאָה בָּרֹאשׁ, הוּא מִתְחַצֵּף נֶגֶד הַצַּדִּיק. אָדָם מִסְתּוֹבֵב וְרַק מְחַפֵּשׂ אֶת הָרַע אֵצֶל פְּלוֹנִי, אֵצֶל אַלְמוֹנִי, וְרוֹאֶה רַק שָׁחֹר, אֵין זֹאת אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁרֹאשׁוֹ מָלֵא לִכְלוּךְ וְזֻהֲמָה, לָכֵן מוֹצֵא אֶת הָרַע שֶׁלּוֹ אֵצֶל אֲחֵרִים; וְהִנֵּה הַצַּדִּיק טוֹרֵחַ וְיָגֵעַ לְהָקִים קְהִלָּה קְדוֹשָׁה כָּזוֹ, שֶׁיּוּכְלוּ לְקַבֵּל פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ מִמְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁהַנָּשִׁים תֵּלַכְנָה בִּצְנִיעוּת עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ כִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרוֹת, וְתַקְפֵּדְנָה שֶׁלֹּא תִּתְגַּלֶּינָה שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁן לְבַחוּץ, אֲשֶׁר מוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חֵלֶק ב' קכה:), שֶׁקְּלָלָה תָּבוֹא עַל בַּעַל שֶׁמַּתִּיר לְאִשְׁתּוֹ לֵילֵךְ בְּגִלּוּי שֵׂעָר, וְהַיְלָדִים בַּבַּיִת הַזֶּה לֹא יִהְיוּ מֻצְלָחִים, וּקְלָלָה תִּשְׁרֶה בַּבַּיִת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהַפַּרְנָסָה תֵּעָדֵר מִמֶּנּוּ. וְהִנֵּה הַצַּדִּיק לוֹחֵם לְמַעַן הַצְלָחַת בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּלְכוּ בִּצְנִיעוּת הֲכִי גְּדוֹלָה, שְׂעָרוֹת בְּאִשָּׁה זֶה דִּינִים קָשִׁים וּמָרִים, וְהַצַּדִּיק לוֹחֵם עַל-כָּךְ, וּבָרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ זָכָה הַצַּדִּיק לְהָקִים קְהִלָּה יָפָה, שֶׁעִם הַקְּהִלָּה הַזּוֹ נוּכַל לְהִתְפָּאֵר לִפְנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אֲשֶׁר הֶחֱזַקְנוּ מַעֲמָד בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ, אַף שֶׁנִּרְדַפְנוּ עַד חָרְמָה עַל-יְדֵי 'עֵרֶב-רַב', בְּחִינַת יְוָנִים, שֶׁזָּרַע טֻמְאָה בְּכָל מָקוֹם, עַד שֶׁהַמִּקְוֶה לֹא הָיָה כָּשֵׁר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהִכְשִׁיל אֶת הַצִּבּוּר בִּכְרֵתוֹת, וְהַכַּשְׁרוּת לֹא הָיְתָה כַּשְׁרוּת, עַד שֶׁהֶאֱכִיל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת אֶת הָעָם, וְהָעֵרוּב לֹא הָיָה עֵרוּב, עַד שֶׁהִכְשִׁיל אֶת כֻּלָּם בְּחִלּוּל שַׁבָּת הֶחָמוּר, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. אֲבָל אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ב'), שֶׁיְּמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, בְּכֵן עָלֵינוּ לִתֵּן תּוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ צַדִּיק כָּזֶה, הַמְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ, וּמְחַיֶּה וּמְנַחֵם אוֹתָנוּ, וּמְחַזֵּק וּמְעוֹדֵד אוֹתָנוּ לְבַל נִפֹּל, חָלִילָה, וּמַעֲלֶה אוֹתָנוּ מַעְלָה מַעְלָה מֵעֹמֶק הַשְּׁאוֹל אֶל רוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים. וְהָעִקָּר – לְהַמְשִׁיךְ אֶת יְמֵי חֲנֻכָּה, שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה לְכָל הַשָּׁנָה, וְלֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַנֵּס שֶׁעָשָׂה לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
ז.
וְהִנֵּה רוֹאִים אֶת הַצַּדִּיק, וְאֵין נִכָּר בּוֹ כְּלוּם, וְהוּא נִרְאֶה כְּאַחַד הָאָדָם, אַךְ בִּפְנִימִיּוּתוֹ הוּא גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד, דָּבוּק בִּדְבֵקוּת נוֹרָאָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן, לֶאֱחֹז בּוֹ וְלֹא לְהִתְנַתֵּק מִן הַגֶּזַע הֶחָסוֹן. וּבֶאֱמֶת מִי הֵם אֵלּוּ שֶׁאֵינָם מַכִּירִים גְּדֻלַּת הַצַּדִּיק? כָּל אֵלּוּ הַקְּרוֹבִים אֵלָיו מְאֹד, הֵם פּוֹעֲרִים פִּיהֶם, כִּי הֵם כָּל-כָּךְ סְמוּכִים אֶל הָאוֹר, עַד שֶׁמִּסְתַּנְוְרוֹת עֵינֵיהֶם. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁיֶּשְׁנוֹ פִּתְגָּם: מִי אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַצַּדִּיק? הָרַבָּנִית, הַיְלָדִים וְהַגַּבָּאִים, וּמַדּוּעַ? כִּי נִמְצָאִים סָמוּךְ עַל יָדוֹ תָּמִיד, אֲזַי אֵינָם רוֹאִים אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה, הֵם רְגִילִים אֵלָיו.
ח.
יָדוּעַ, שֶׁרַבִּי נַפְתָּלִי מֵרוֹפְּשִׁיץ זי"ע, בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר "זֶרַע קֹדֶשׁ", נוֹלַד בְּאוֹתוֹ יוֹם וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּפְטַר הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע: בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת תק"כ; וְאָמְרוּ עָלָיו צַדִּיקִים אֶת מַה שֶּׁחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ עַל הַפָּסוּק (קֹהֶלֶת א, ה): "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ", עַד שֶׁלֹּא זָרַח שִׁמְשׁוֹ שֶׁל זֶה, לֹא שָׁקְעָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל זֶה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה נֹחַ, סִימָן ב'). וְלָכֵן קְרָאוּהוּ: זֶרַע קֹדֶשׁ, הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּטָן, וְלֹא הֵבִינוּ אוֹתוֹ כְּלָל, וְהָיוּ עָלָיו הַרְבֵּה קֻשְׁיוֹת, כִּי הִתְנַהֵג מְאֹד בְּפַשְׁטוּת, עַד שֶׁלֹּא רָאוּ אֶצְלוֹ מְאוּמָה. וְהָיָה לוֹ חָתָן בְּשֵׁם ר' אָשֵׁרְ'ל מֵרוֹפְּשִׁיץ זי"ע, בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר "אוֹר יֶשַׁע". אַחַר הַחֲתֻנָּה יָשַׁב זְמַן מָה אֵצֶל חָמִיו הָרַבִּי. פַּעַם אַחַת רָאָה שֶׁהָרַבִּי נִכְנַס לַמִּטְבָּח, אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם הַמְבַשְּׁלוֹת, וְהֵחֵל לִצְעֹק עֲלֵיהֶן: לֹא מַגִּיעַ לִי כּוֹס חָלָב טָרִי, אֲנִי עָמֵל כָּל-כָּךְ קָשׁוֹת?! חֲתָנוֹ הִתְפַּלֵּא בִּמְאֹד מְאֹד לְפֵשֶׁר הַדָּבָר, וְכִי חָמִיו הָרַבִּי אֵין לוֹ דְּאָגוֹת אֲחֵרוֹת, אֶלָּא כּוֹס חָלָב טָרִי, וּבָא וּמְבַקְּשׁוֹ בְּכַעַס וּבְהַקְפָּדָה?! וְנָתְנוּ לוֹ. וְתֵכֶף כְּשֶׁיָּצָא מֵהַמִּטְבָּח וְנִכְנַס לְחַדְרוֹ, הִגִּיעָה אֵיזוֹ אִשָּׁה וּבִקְּשָׁה מֵהַגַּבַּאי לְהִכָּנֵס, וְהִכְנִיסָהּ. וּבָכְתָה: רַבִּי, נוֹלַד לִי בֵּן, וְאֵין לִי חָלָב לִתֵּן לוֹ; חִיֵּךְ הָרַבִּי, וְנָתַן לָהּ אֶת הַכּוֹס שֶׁתִּשְׁתֶּה, וּמֵאָז הָיָה לָהּ חָלָב בְּשֶׁפַע לְהֵינִיק אֶת הַבֵּן. עָבְרוּ חָלְפוּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, מְסַפֵּר הֶחָתָן, רָאִיתִי לְפֶתַע אֶת חָמִי יוֹצֵא מֵחַדְרוֹ וְנִכְנָס לַמִּטְבָּח, וְהֵחֵל לִצְעֹק לַמְבַשְּׁלוֹת: לָמָּה לֹא מַגִּיעַ לִי כּוֹס חָלָב טָרִי בְּלֹא מַיִם. וְשׁוּב הִתְפַּלֵּא הֶחָתָן, וְכִי לְחָמִי אֵין דְּאָגוֹת אֲחֵרוֹת אֶלָּא אֵלּוּ?! וְנָתְנוּ לוֹ. וְשׁוּב הִגִּיעָה אֵיזוֹ אִשָּׁה, וְהִכְנִיסָהּ הַגַּבַּאי. וְאָמְרָה: רַבִּי, הָיִיתִי פֹּה, בֵּרַכְתַּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי חָלָב, וְנִתְבָּרַכְתִּי. אֶלָּא הַיְלָדִים שֶׁלִּי כְּחוּשִׁים כָּל-כָּךְ, כִּי הֶחָלָב שֶׁלִּי דָּלִיל מְאֹד. וְחִיֵּךְ וְנָתַן לָהּ לִשְׁתּוֹת אֶת הַכּוֹס וְהָלְכָה. וּלְאַחַר כַּמָּה חֳדָשִׁים חָזְרָה וְאָמְרָה: רַבִּי, בְּנִי נִרְאֶה בָּרִיא וְטוֹב, וּבָאתִי לְהוֹדוֹת לָכֶם.
ט.
מַה לְּמֵדִים מִכָּאן? ר' אָשֵׁרְ'ל מֵרוֹפְּשִׁיץ הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל, וְלֹא הֵבִין אֶת חָמִיו, הוּא לֹא יָדַע, שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁחָמִיו בִּקֵּשׁ כּוֹס חָלָב פֹּה לְמַטָּה, בִּקֵּשׁ בְּאוֹתוֹ רֶגַע גַּם לְמַעְלָה. וְלָכֵן אֵין לָנוּ הַשָּׂגָה בַּצַּדִּיק, וְאַל נָא תִּשְׁכְּחוּ אֶת עֲבַרְכֶם, אַל תִּשְׁכְּחוּ מָה עֲשִׂיתֶם, אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת הַזֻּהֲמָה שֶׁלָּכֶם, וְעִם הָרֹאשׁ הַמְלֻכְלָךְ שֶׁלָּכֶם תִּרְצוּ לְהָבִין אֶת הַצַּדִּיק?! וְעוֹד יִהְיוּ עַזֵּי פָּנִים שֶׁיָּסִיתוּ נֶגֶד הַצַּדִּיק, וּבְרֹאשָׁם הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְגֻנְדָּא דִּילֵיהּ, שֶׁהֵם מְסִיתִים וּמַדִּיחִים נֶגֶד הַצַּדִּיק, וְהֵם הַמִּתְיַוְּנִים שֶׁל הַדּוֹר הַזֶּה, שֶׁעוֹקְרִים אֶת הָאֱמוּנָה מֵעַם יִשְׂרָאֵל.
י.
רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כד'): מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד. רַבֵּנוּ זַ"ל אֵינוֹ נוֹתֵן עֵצָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, אֶלָּא אוֹמֵר, שֶׁזּוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה מַמָּשׁ, וְרַבֵּנוּ זַ"ל הָיָה מְנַחֵם הַכֹּל, וּמְשַׂמֵּחַ הַכֹּל, וְלָכֵן שְׁמוֹ ר' נַחְמָן בֶּן שִׂמְחָה, וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מְסַפְּרִים, כְּשֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר תּוֹרָה זוֹ, אָבִיו הָיָה אֶצְלוֹ, וְזוֹ הַפַּעַם הַיְחִידָה שֶׁאָבִיו הָיָה אֶצְלוֹ, וְאָז מַזְכִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל: "אֵל אֱלֹקִים הֲוָיָ"ה דִּבֶּר" (תְּהִלִּים נ, א) – עוֹלֶה כְּמִסְפַּר שִׂמְחָ"ה. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁחֲנֻכָּה זֶה הַזְּמַן לִפְעֹל אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל יְלָדִים, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ נַחַת מִילָדִים, וְהוֹלָדָה בְּנָקֵל, וּפַרְנָסָה, שֶׁנִּזְכֶּה לִלְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, אֵל אֱלֹקִים הֲוָיָ"ה דִּבֶּר, שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ דִּבּוּרִים לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מָה אָנוּ מְבִינִים בְּהַצַּדִּיק?! הֲלֹא הוּא כָּל-כָּךְ מַסְתִּיר עַצְמוֹ, עַד שֶׁהָרַבָּנִית וְהַיְלָדִים וְהַגַּבָּאִים אֵינָם מַשִּׂיגִים אוֹתוֹ כְּלָל.
יא.
מְסַפְּרִים עַל הָרַבִּי מִצַּאנְז זי"ע בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר 'דִּבְרֵי חַיִּים', שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב בְּחַדְרוֹ בְּלִי מְעִיל עֶלְיוֹן, רַק עִם טַלִּית קָטָן, שֶׁזֶּה לֹא קָרָה אַף פַּעַם וְהִנֵּה נִכְנַס הַגַּבַּאי לָרַבִּי, וְאָמַר: זֶה לֹא מַתְאִים לָכֶם לָשֶׁבֶת כָּךְ. וְעָנָה לוֹ הָרַבִּי: מִי שְׁאָלְךָ?! וְהַגַּבַּאי שֶׁלֹּא הָיָה חָכָם גָּדוֹל הִתְעַקֵּשׁ: רַבִּי הֵיכָן הַמְּעִיל?! וְעָנָה: רְצוֹנְךָ דַּיְקָא לָדַעַת, הִנֵּה נִכְנְסָה עַתָּה אַלְמָנָה, שֶׁבַּעְלָהּ נֶהֱרַג, וְהוֹתִירָהּ עִם שְׁלֹשָׁה-עָשָׂר יְתוֹמִים, אֻמְלָלָה שֶׁבָּאֻמְלָלִים, שֶׁאֵין לָהּ מְאוּמָה בַּמֶּה לְפַרְנְסָם, וְנָתַתִּי לָהּ אֶת הַמְּעִיל שֶׁתִּמְכְּרֶנּוּ, וְיִהְיֶה לָהּ פַּרְנָסָה לְכַמָּה שָׁנִים. נִמְצָא מִכָּל זֶה, שֶׁהַגַּבַּאי אֵינוֹ מֵבִין וּמַשִּׂיג אֶת דַּרְכֵי וּמַעֲשֵׂי הַצַּדִּיק, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אָמַר מַה שֶּׁאָמַר… כִּי בֶּאֱמֶת הַצַּדִּיק הוּא קָדוֹשׁ וְנוֹרָא מְאֹד, רַחֲמָן הַמְרַחֵם עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצַעֲרָן, וְגֹדֶל רַחֲמָנוּתוֹ – אֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר, וְרַק מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג, כְּדֻגְמַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָרַחֲמָן הָאֲמִתִּי. וְלָכֵן אֵין לְאִישׁ לְהִתְעָרֵב בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיק, וְאָנוּ הַפְּחוּתִים וּקְטַנֵּי הָעֵרֶךְ לְעוֹלָם לֹא נוּכַל לְהָבִין אֶת הַצַּדִּיק הַמּוּרָם אַלְפֵי פַּרְסָאוֹת מֵאִתָּנוּ, וְדָבוּק בְּחַי הַחַיִּים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן אָסוּר לִשְׁאֹל שׁוּם קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, וּמְקַבֵּל אֶת דִּבְרֵי הַצַּדִּיק לִבְלִי לְהַרְהֵר אַחֲרָיו כְּלָל. קָשֶׁה לְךָ קֻשְׁיוֹת?! צֵא הַחוּצָה לַשָּׂדֶה וְתִצְעַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן מו'): קֻשְׁיָ"א רָאשֵׁי תֵּבוֹת: שְׁ'מַע הֲ'וָיָ"ה ק'וֹלִי אֶ'קְרָא. קָשֶׁה לְךָ קֻשְׁיוֹת?! צֵא הַחוּצָה, וְתַשְׁלִיךְ עַצְמְךָ עַל הָאָרֶץ וְתִבְכֶּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מְלֻכְלָךְ בְּלִכְלוּךְ וּבְזֻהֲמָה, הוֹצִיאֵנִי מֵהַבֹּץ הָעָב וְהַגַּס הַזֶּה"… וּמִי יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר שֶׁהוּא טָהוֹר וְקָדוֹשׁ?! הַצַּדִּיק מָסַר נַפְשׁוֹ וְכָל כֻּלּוֹ בַּעֲבוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ מַה זֶּה חֵטְא, וּמִי הָלַךְ וּמְסָרוֹ? הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְגֻנְדָּא דִּילֵיהּ, שֶׁהֵם הֵם הָעַזֵּי פָּנִים, בְּחִינַת יְוָנִים וּמִתְיַוְּנִים, שֶׁמָּסְרוּ אֶת הַצַּדִּיק, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְהֶעֱלִילוּ עָלָיו עֲלִילַת דָּם, הַאִם נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא יְשַׁלֵּם לָהֶם כִּגְמוּלָם?! בְּוַדַּאי יָבוֹאוּ עִמָּהֶם חֶשְׁבּוֹן, וְיִפְרְעוּ מֵהֶם מִלְּמַעְלָה עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם, אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם! אֲשֶׁר זָרְעוּ טֻמְאָה בְּכָל מָקוֹם, וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים, וּמֶה עָשָׂה הַצַּדִּיק? נָטַל פַּךְ שֶׁמֶן טָהוֹר שֶׁלֹּא נָגְעוּ בּוֹ הַיְּוָנִים, בְּנֵי וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מַה זֶּה חֵטְא, מָסַר הַצַּדִּיק נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּרָם לִשְׁמֹר עַל קְדֻשָּׁתָם וְטָהֳרָתָם, הַאִם מַגִּיעַ לוֹ אַחַר-כָּךְ שֶׁיִּמְסְרוּ אוֹתוֹ?! הֲלֹא אֵינָם אֶלָּא כְּדֻגְמַת אוֹתוֹ גַּבַּאי שׁוֹטֶה וְאַכְזָר… וְאַתָּה רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֶיךָ שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה!
יב.
יָדוּעַ, שֶׁבַּחֲנֻכָּה הָיָה יוֹשֵׁב הָרַבִּי מִצַּאנְז, בַּעַל הַ'דִּבְרֵי חַיִּים' זי"ע, בִּדְבֵקוּת עֲצוּמָה, שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת נֶגֶד הַמְּנוֹרָה, וּמְמַלְמֵל מַה שֶׁמְּמַלְמֵל, וְלֹא שָׁמְעוּ מַה הוּא מְדַבֵּר, אֲבָל עֵינָיו זָלְגוּ דְּמָעוֹת. וְכֵן הָיָה כָּל לַיְלָה וְלַיְלָה מִימֵי הַחֲנֻכָּה. פַּעַם אַחַת בְּעֵת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, הוֹצִיא שְׁעוֹנוֹ מִדֵּי כַּמָּה דַּקּוֹת, וְשָׁאַל לַאֲנָשָׁיו: חָלְפָה חֲצִי שָׁעָה? וְעָנוּ בִּשְׁלִילָה, וְאַחַר-כָּךְ שׁוּב שָׁאַל: חָלְפָה חֲצִי שָׁעָה? וְחוֹזֵר חָלִילָה, עַד שֶׁחָלְפָה חֲצִי שָׁעָה, וְכִבָּה אֶת הַנֵּרוֹת, וְנָטַל אֶת הַחֲנֻכִּיָּה, וְרָץ לַחוּץ וּפָגַשׁ מִישֶׁהוּ, וְנָתַן לוֹ אֶת הַשַּׂקִּית עִם הַחֲנֻכִּיָּה וְכוּ'. וְהַחֲסִידִים לֹא הֵבִינוּ אֶת הַנַּעֲשֶׂה, הֲלֹא כָּל לַיְלָה הָיָה הָרַבִּי דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבוֹכֶה לִפְנֵי הַנֵּרוֹת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, וּמָה יוֹם מִיּוֹמַיִם?! וּלְבַסּוֹף נִתְגַּלָּה, שֶׁאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת מֵאָז שֶׁהֵחֵל לָבוֹא קָהָל גָּדוֹל לַחֲדַר הַמְתָּנָה, הִגִּיעוּ הַרְבֵּה אַלְמָנוֹת, וּבָכוּ שֶׁאֵין לָהֶן מַה לֶּאֱכֹל, וְחִלֵּק כֶּסֶף לְכֻלָּם, וּלְבַסּוֹף לֹא הָיָה לוֹ מַה לִּתֵּן, וּמִשְׁכֵּן אֶת הַמְּנוֹרָה שֶׁלּוֹ כְּדֵי לַעֲזֹר לַבְּרִיּוֹת. כָּל-כָּךְ מָסַר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר הַזּוּלָת. וּפֶלֶא עַל גַּבֵּי פֶּלֶא, צַדִּיק נוֹרָא מְאֹד, שֶׁכָּל רְצוֹנוֹ רַק לַעֲזֹר לַזּוּלָת, וּלְבַסּוֹף אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ נֶעֱזָרִים עַל יָדוֹ, הֵם הֵם הָלְכוּ וְהִכְנִיסוּהוּ לְבֵית-סֹהַר… מַבְהִיל הָרַעְיוֹן.
יג.
וְכֵן נַעֲשֶׂה מִדּוֹר דּוֹר, שֶׁעַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת קָמִים רֵיקִים וּפוֹחֲזִים וּמוֹסְרִים אוֹתוֹ. הֲלֹא כֻּלָּנוּ צְרִיכִים לִבְכּוֹת – הֵיכָן הַצַּדִּיק שֶׁמְּטַהֵר אוֹתָנוּ, מְזַכֵּךְ אֶת נִשְׁמָתֵנוּ, מְכַבֵּס אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהִתְעַנּוֹת וּלְסַגֵּף עַצְמֵנוּ?! אֵימָתַי צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת וְלִסְפֹּד? כְּשֶׁנִּפְטָר לְאָדָם קְרוֹב מִשְׁפַּחְתּוֹ מֵהַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר. הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה, שֶׁמַּחֲדִּיר בָּנוּ שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לִסְבֹּל וּלְהִתְעַנּוֹת, וְלָכֵן הִתְחִילוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אֶת דִּבְרֵיהֶם: מַאי חֲנֻכָּה? בְּכ"ה בְּכִסְלֵו, יוֹמֵי דַּחֲנֻכָּה אִינוּן, וְאֵין סוֹפְדִים וְאֵין מִתְעַנִּים בָּהֶם. זֶהוּ כֹּחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, בְּחִינַת הַכֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַפַּךְ שֶׁמֶן טָהוֹר, שֶׁמְּטַהֵר אוֹתָנוּ וּמַחֲדִּיר בָּנוּ תְּשׁוּקָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁעוֹזֵר לִילָדֵינוּ, וְהִנֵּה הַיְּוָנִים רוֹצִים רַק לְעָקְרוֹ, וְחֹשְׁבִים מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לְהַפִּילוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִתֵּן תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא מְטַהֵר אוֹתָנוּ וּמְזַכֵּךְ וּמְכַבֵּס אוֹתָנוּ.
יד.
מְסֻפָּר עַל אַחַד הַצַּדִּיקִים, שֶׁבְּלֵיל שַׁבָּת בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁר אֶת הַזֶּמֶר: "אֵשֶׁת חַיִל", כְּשֶׁהִגִּיעַ לַפָּסוּק: "גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ", הָיָה בּוֹכֶה מְאֹד, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהֵרָגַע, כְּשֶׁנִּרְגַּע סוֹף סוֹף, שְׁאָלוּהוּ הָרַבָּנִית וְהַיְלָדִים: "מַדּוּעַ בְּכִיתֶם כָּל-כָּךְ?" וְעָנָה וְאָמַר: "אֵיךְ אֲנִי כְּפוּי טוֹבָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, גְּמָלַתְהוּ טוֹב, הַשְּׁכִינָה עוֹשָׂה לִי טוֹב וְלֹא רַע כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ, וַאֲנִי מֵצִיק לָהּ, וְלָכֵן הַחִלּוֹתִי לִבְכּוֹת". מָה רָעָה עָשָׂה לָנוּ הַצַּדִּיק, שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְצַעֵר אוֹתוֹ כָּל-כָּךְ?! לָמָּה צְרִיכִים לִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ כָּל-כָּךְ?! לָמָּה מַגִּיעַ לוֹ אֶת זֹאת?! הַאִם כְּשֶׁהֲלַכְתֶּם לִישֹׁן וּקְרָאתֶם קְרִיאַת-שְׁמַע, הוֹרַדְתֶּם דִּמְעָה אַחַת בִּשְׁבִיל הַצַּדִּיק?! הַאִם אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַצַּדִּיק הַזֶּה, אֲשֶׁר "גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ", שֶׁעָשָׂה לָכֶם רַק טוֹב כָּל הַחַיִּים, הַאִם הִזַּלְתֶּם דִּמְעָה בַּעֲבוּרוֹ?!
טו.
הִנֵּה חָלְפוּ אַרְבָּעִים וְאַרְבַּע שָׁנִים מֵאָז שֶׁהִתְחַלְתִּי לְהַדְפִּיס אֶת הַסֵּפֶר שׁוּ"ת "אֲשֶׁר בַּנַּחַל" מֵחֲנֻכָּה תשכ"ד עַד הַיּוֹם (תשס"ח), וְאִם יַדְפִּיסוּ אֶת כָּל הַמִּכְתָּבִים, יִהְיוּ לְפָחוֹת אַרְבַּע-מֵאוֹת כְּרָכִים; וְזֹאת אֲנִי מַבְטִיחַ, מִי שֶׁיַּעֲזֹר לְהַדְפִּיס כֶּרֶךְ אֶחָד מִשּׁוּ"ת "אֲשֶׁר בַּנַּחַל", תִּהְיֶה לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה, וְאֶהְיֶה לוֹ לְמֵלִיץ גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם. וַאֲנִי מְקַוֶּה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַחֲזִיר לוֹ טוֹבָה תַּחַת טוֹבָה. בָּרוּךְ הַשֵּׁם, עָשִׂיתִי לָכֶם הַרְבֵּה טוֹבוֹת אַף שֶׁקִּבַּלְתִּי בַּחֲזָרָה רָעוֹת, הִמְשַׁכְתִּי לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁאֵצֵא מִזֶּה הָעוֹלָם, בְּוַדַּאי תְּקַבְּלוּ אֶצְלִי רַק טוֹבוֹת. יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנִּזְכֶּה כְּבָר לְבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְהַכֹּהֵן יַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה, וְיָאִיר אֶת אוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.
תַּם וְנִשְׁלָם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!