תאריך פטירתו: י"א בחשוון ה'תקנ"ח • נפטר בגיל: 63 • מקום מנוחתו: צ'רנוביל, אוקראינה
הצדיק הקדוש רבי מנחם נחום טברסקי מטשרנוביל הידוע בכינויו ה'מאור עיניים' על שם ספרו המפורסם שמצוי כמעט בכל בית חסידי, היה מתלמידם של הבעל שם טוב הקדוש והמגיד ממזריטש.
צעירותו
הרבי מטשרנוביל נולד בשנת ה'תצ"ה (1734) לאביו רבי צבי הירש בעיר גורינסק שבאוקראינה, אך התייתם כבר בצעירותו. אח של אביו שנקרא "רבי נחום העיוור" אימץ את הילד אל חיקו וקיבל על עצמו לגדלו ולחנכו.
כבר בגילו הצעיר התברך רבי נחום בכשרונות מרובים אשר תרמו לו לעלות ולגדול במעלות התורה הקדושה. דודו אשר הבחין בכשרונותיו המבורכים של הנער שלחו ללמוד תורה באחת הישיבות המוצלחות שבליטא, שם הצטיין הבחור ונהיה לאחד ממובחרי התלמידים.
בצל החסידות
כשהתבגר נשא אישה ולפרנסתו עסק במלמדות. באותו הזמן המשיך לשקוד בלימוד התורה הקדושה, אך לא הסתפק בלימוד הנגלה מאחר ונפשו נמשכה גם אחר תורת הנסתר. הוא החל להתעמק בתורת האר"י הקדוש והתחיל גם לנהוג במנהגי הפרישות אשר היו מקובלים אצל תלמידי האר"י כשביניהם לקח על עצמו גם תעניות וסיגופים.
כשהתפרסמה תנועת החסידות ותורת הבעל שם טוב, החליט רבי נחום לנסוע למעזיבוז' בכדי לתהות על קנקנו של הוגה השיטה החדשה. מאז ביקורו הראשון כאשר ראה את עבודת הקודש של רבי ישראל בעל שם טוב הפך מיד לתלמידו ושם הגיע לידי סיפוקו בלימוד התורה הקדושה. עם פטירת רבו קיבל עליו את ממשיך דרכו המגיד הגדול ממזריטש.
רבי נחום ניחן בכשרון לדרוש ברבים וכך הפיץ את החסידות להמון העם. הוא הסתובב בערים ובכפרים, ובדרשותיו הנעימות לאוזן משך את לבבות השומעים לתורת החסידות, לכן גם כונה "המגיד מטשרנוביל".
לאחר פטירת רבו 'המגיד' החל להנהיג אדמורו"ת וייסד את חסידות טשרנוביל אשר ממנה יצאו בהמשך מספר חסידויות נוספות, ביניהם חסידות סקווירא, טריסק, טאלנא, רחמסטריווקא ועוד.
הנהגותיו
מייסד חסידות טשרנוביל חי בעניות גדולה מאוד, ואת מעט כספו אשר היה לו נהג לתרום להכנסת כלה ולעניים ובייחוד למצוות פדיון שבויים. בביתו היה מעיל פרווה אחד שבבוקר לבשה אשתו כשהלכה לשוק, וכשחזרה, היה מתעטף בו הרבי ורק אז יוצא לבית המדרש עקב הקור העז שלא אפשר יציאה מהבית ללא מעיל.
מקורביו העשירים חפצו להעניק לו דירה ומלבושים ואת כל צרכיו, אך רבי נחום לא הסכים, והשיב, כי החפץ להיות חסיד צריך לקיים את המאמר בפרקי אבות: "כך היא דרכה של תורה – פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל", והוסיף ואמר כי הרי לא נאמר "דרכיה" בלשון רבים אלא "דרכה" בלשון יחיד, כלומר – זו היא הדרך היחידה ואין דרכים אחרות.
מסופר גם שכאשר עשיר אחד רצה להשאיר אצלו פדיון כספי גדול על מנת לזכות בישועה, סירבהצדיק מטשרנוביל לקחת את הכסף והורה לו לתת אותו לאחד העניים ששמו היה כתוב אצלו ברשימה ובכך הבטיח לו שיזכה לישועה.
אהבתו אל ה' יתברך ומצוותיו הייתה לאין שיעור. בחג הסוכות לדוגמה היה נוהג להשכים לקום עוד לפני עמוד השחר ולנשק את ארבעת המינים, לאחר מכן היה ממתין בהשתוקקות רבה לאור היום כדי שיוכל לברך עליהם ולזכות במצווה.
בתקופתו חייבה ממשלת רוסיה את התושבים להוסיף שם משפחה לשמם, וכשהגיעו לביתו של הרבי כדי שיבחר את שם משפחתו, כיוון הצדיק את ליבו לעיר טבריה ואמר שמעתה יהיה שם משפחתו "טברסקי" על שם העיר הקדושה שבה נטעו תלמידי המגיד ממזריטש את מושבם ומשם החלה לפרוץ תנועת החסידות בארץ ישראל.
רבי נחום מטשרנוביל חיבר שני ספרים – 'ישמח לב'ו'מאור עיניים', ספרו השני הוא המפורסם מביניהם והתקבל כספר יסוד בחסידות. בספר נכתבו כל התורות שאמר בשבתות לחסידיו. מסופר כי בתחילה מנה הספר 'מאור עיניים' מספר רב של כרכים אך הרבי עבר על הכרכים וציווה לשרוף את רובם, הוא הסביר זאת בכך שהתורות שהוא זוכר שאמרם נאמרו לאחר תכנון ומחשבה ולכן לא חפץ שיפורסמו, אך התורות שאינו זוכר שאמרם אלו תורות מן השמים והשכינה דיברה מתוך גרונו ולכן אלו תורות שצריכות להתפרסם. זו הסיבה שנשאר כיום כרך אחד בלבד של הספר.
סיפר כ"ק מוהרא"ש זי"ע: הרב הקדוש רבי נחום מטשערנוביל זי"ע בעל "מאור עינים", שהיה מגדולי מובחרי זקני תלמידי המגיד, ועוד זכה להיות כמה פעמים אצל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שמאד קירבו, פעם אחת הכניסו אותו בבית סוהר על ידי איזה בלבול ועלילה שקרית שהעלילו עליו, ובהיותו בבית סוהר בכה הרבה, וביקש את הקדוש ברוך הוא שיגלה לו מה חטאו ומה פשעו שהגיע לו עונש כזה, והנה נתגלתה אליו אשה בחלון ואמרה לו: "אל תפחד נחום בני, אתה תצא מפה. והסיבה שאתה נמצא פה, יען שאתה עוסק במצוות פדיון שבויים, רצו להטעים לך שתרגיש את הצער של אדם שיושב בבית הסוהר", ונרגע. אחר כך ביקש את הקדוש ברוך הוא שיגלה לו מי האשה הזאת שבאה בחלון, והנה בחלום אמרו לו שזו היתה רחל אמנו, ופלא על גבי פלא שהיום ההילולא שלו זה בי"א חשון – אותו יום הילולא של רחל אמנו.
פעם אמר בשם רבו המגיד ממעזריטש זי"ע שאמר בשם רבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, "כדאי לאדם לחיות בזה העולם שבעים או שמונים שנה, כדי לעשות אפילו פעם אחת טובה ליהודי!" כי כל כך חשוב בשמים כשעוזרים ליהודי שני, עד שכדאי לבוא בזה העולם בשביל לעשות טובה ליהודי אפילו פעם אחת בכל ימי חייו.
הרב הקדוש רבי נחום מטשארנוביל זי"ע למד לימודי האמונה כשהיה עוד ילד בגיל צעיר מאד, ונחקק בו מאז שאין לו בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא, ושצריכין לעבוד את השם יתברך בבחינת "אחד היה אברהם", כי נתייתם מאביו ומאמו בגיל צעיר, ולקח אותו דודו לביתו לגדל אותו, אבל לא התייחסו אליו כמו לשאר הילדים, ונתנו להם ממתקים ולו לא נתנו כלום, ופעם נצטער מאד, וברח לבית הכנסת ופתח את ארון הקדוש, ובכה לפני השם יתברך, ואמר, "רבונו של עולם, אתה אבי יתומים, אנא תן לי דברים טובים כמו כל הילדים", וסגר הארון קודש, ופתאום ראה על הרצפה מטבע, והלך לקנות ממתקים ודברים טובים ככל הילדים, וכך אירע כמה פעמים, ופעם ראה אביו החורג, שיש לו ממתקים כמו שאר הילדים, וסטר אותו על פניו ואמר לו, מאיפוא גנבת כסף לקנות ממתקים? וענה ואמר לו הילד לא גנבתי שום כסף, רק ביקשתי מהשם יתברך והוא נתן לי, וצחק עליו דודו, ושאל אותו, ואיך נתן לך? ואמר לו הילד, בא ואראך, ולקח אותו בתמימותו אל בית הכנסת, ופתח הארון קדוש ובכה לפני השם יתברך, וסגר הארון, ומיד מצא על סמוך ידו מטבע של כסף, ובראות דודו שהוא ילד פלא, כבר לא ציער אותו, אבל לבסוף יצא מביתו, ונתגדל בבית אחר בכבוד גדול.
פטירתו
ביום י"א בחשוון שנת ה'תקנ"ח (1797) עלתה נשמתו של רבי מנחם נחום מטשרנוביל לשמי מרומים, הוא נקבר בעיר טשרנוביל שבאוקראינה.
זכותו הגדולה תגן על כל עם ישראל, אמן.