שא – מי הם הנקראים אנשי שלומנו?
דעת לנבון, אשר אנשי שלומנו נקראים רק אלו שמחזקים את עצמם בכל ירידתם וכו', ומשתדלים לקיים את עצות רבנו, ובפרטיות העצה הכלולה מכל העצות, והיא עבודת התפילה וההתבודדות, לייחד לעצמו מקום מיוחד שאין שם בני אדם, ולפרש שיחתו לפניו יתברך, וכל מה שעובר עליו ברוחניות ובגשמיות, יהיה רגיל לספר לפניו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, כאשר ידבר איש את רעהו.
(אשר בנחל, כרך כו', מכתב ד' קנד, שנת תשמ"א)
שב – כיצד אמצא את זיווגי האמיתי?
צריך שתדעי, שלכל אחד ואחת יש כמה וכמה זיווגים, כי אפילו מה שמדברים בינם לבין עצמם בבית, ואומרים:
"אתה יודע… פלוני ראוי לפלונית"… זה גם כן בחינת זיווג, ומכל שכן וכל שכן כשנפגשו, ומכל שכן וכל שכן כשכבר נסכם ביניהם וכו', זה ברור.
על כן אסור לך ליפול בדעתך כלל ממה שעובר עלייך בחייך, כי בוודאי רזי דרזין וסודות גדולים יש בזה לפי שורש נשמתך…
הנה אני שולח לך תפילות מ'ליקוטי תפילות', חלק ב', תפילה מ"ה, ותאמרי תפילה זו ארבעים יום רצופים יום יום, ומלבד זאת תהי רגילה לילך למקום מיוחד ופנוי שאין שם בני אדם, ותספרי לפניו יתברך את כל לבך וכל מה שעובר עלייך בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות, הכול לכול תגלי ותספרי לפניו יתברך, ותבקשי רחמים ותחנונים, וביום ובלילה תהי רגילה לבקש ממנו יתברך:
"חוסה עלי, וזכני למצוא את בן זוגי".
וכשייסתימו ארבעים היום תיסעי אל ציון רבי שמעון בר יוחאי במירון, ותאמרי שם את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו בלי הפסק כלל, ואחר כך תפרשי את כל שיחתך שם בלשון עצמך (היינו שפת האם) ותרחיבי את הדיבור שם.
גם שם תאמרי למה באת הנה ומי שלח אותך, ומשם תיסעי אל ציון רבי יונתן בן עוזיאל, ותאמרי שם עשרה מזמורי תהילים שנקראים 'תיקון הכללי', והם:
טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ', קה, קלז, קנ.
אחר כך תפרשי את שיחתך בפרטיות, ותספרי לפניו יתברך את כל ליבך, אם אפשר לבכות – מה טוב ומה נעים, ועינייך אל השמיים כל הזמן, וגם שם תאמרי מי שלח אותך לכאן (בכל המקומות תפרשי את השם).
ואז דעי לך, כי מן השמיים ירחמו עלייך, ותיכף ומיד השידוך הראשון שידברו לך – תסכימי, כי זהו זיווגך האמיתי, ותיכף ומיד הזדרזי לעשות תנאים ואחר כך חתונה, וה' יתברך יצליח דרככם, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ותהי שמחה ועליזה בחייך, ותראי בנים ובני בנים.
(אשר בנחל, כרך כו', מכתב ד' קעג, שנת תשמ"א)
שג – מה הייתה דעתו של רבי לוי יצחק בנדר זצוק"ל על סדר דרך הלימוד?
אודות מה ששאלת מרבי לוי יצחק זצ"ל, מי שמכירו באמת, הוא למד כסדר דרך הלימוד הזה כל ימי חייו, וכבר זכה לסיים באופן זה הרבה הרבה מאוד מאוד, כאשר נשמע מפיו כמה פעמים.
אך הוא איש שלום ועשוה שלום, על כן ההכרח לו לומר כמו שמבקשים אותו, ובפרטיות ההנהלה של ישיבת ברסלב.
אבל הוא בעצמו התבטא לא פעם, שאם היה עכשיו איש צעיר, היה עושה ישיבה שילמדו כדעת רבנו בשיחה ע"ח, אשר זהו דברי רבנו בלא כחל ושרק, ואמר לי:
"פעם אחת כשבאתי לארץ ישראל לפני יותר משלושים שנה (זה היה בשנת תש"ט) מצאתי הרבה מחלוקות וחילוקי דעות בין אנשי שלומנו, ולקח לי הרבה שנים לעשות שלום, וגם לא בשלמות, ועכשיו לעת זקנתי אתחיל לעשות מחלוקת חדשה?! על כן אני מנענע עם ראשי ואומר שהם צודקים, אבל אתה… סיים עוד צעיר, עשה רעש ותעמולה חזקה, ואל תפחד מכל המתנגדים עליך, כי לא יישאר זכר מהם…
אלו דברי החסיד רבי לוי יצחק זצ"ל, שאמר לי בשנת תשל"ט.
(אשר בנחל, כרך כו', מכתב ד' קעד, שנת תשמ"א)
דש – מה החוב המונח עתה על כל יהודי להציל את עם ישראל?
לגבי השאלה: מה החוב המונח עתה על כל יהודי להציל את עם ישראל?
העיקר – אחדות ואהבה, לאהוב זה את זה, לעקור את השנאה והטינה.
ולא נטעה את עצמנו, שיש אהבת הבריות, בשעה שאחד אינו יכול לסבול את זולתו.
ובאמת מה אנו רוצים מפורקי העול, כשאצלנו ישנן אפליות ושנאה עמוקה?!
לכן צריכים לראות את העיקר. להתאחד באגודה אחת כל נשמות ישראל, כי אם לא תהיה אחדות ואהבה בין נשמות ישראל, יהיה מר מאוד. וזה יביא לנו עוד צרות וכו', ואריכות הגלות המרה, וזה ברור.
צריך שתדע, אשר אהבת ישראל לא נקרא שההוא צריך להחזיק כמוני וכו', וצריך לילך אחר הרבי שלי והדרך שלי, זה שקר גמור, שקר גס, ואין זו נקראת אהבת ישראל, אלא צביעות שאין דוגמתה.
(אשר בנחל, כרך כו', מכתב ד' רמ, שנת תשמ"א)
שה – היכן כדאי למכור את ספרי רבנו?
אודות שאלתך איפה ללכת למכור ספרי רבנו, מה אומר לך, ידידי היקר! הלא כל הארץ לפניך, ועליך ללכת בכל מקום שיש רק אחינו בני ישראל, ולהפיץ ביניהם ספרי רבנו.
אך העיקר לשמור את עצמו מפראות, ולא לילך אל מתנגדים, כי אין עניינו, חס ושלום, לחלוק עם מישהו, עלינו לזכות את אחינו בני ישראל עם ספרי רבנו, החפץ יחפוץ והחדל יחדל, ואם אתה רואה מתנגד- חדול ממנו, ואל תיכנס עמו בוויכוחים, יאחז כל אחד דרכו.
(אשר בנחל, כרך כז', מכתב ד' רפז, שנת תשמ"ב)
שו – לדעת רבנו האם כדי להתענות כדי לכפר על העוונות?
אודות שאלתך בעניין התעניות, ידוע כי רבנו הקפיד מאוד שלא ניקח על עצמנו תעניות בשום אופן, כי אם התעניות המובאות בשולחן ערוך.
פעם אחת התבטא: מי שיודע ממני אין צריך להתענות, ומי שאין יודע ממני, לא יועיל לו התענית (עיין חיי מוהר"ן, סימן תצא).
(אשר בנחל, כרך כז', מכתב ד' רצ, שנת תשמ"ב)
שז – אני אדם חולה עצבים – כיצד אוכל להתרפא?
אודות העצבים שלך, היה טוב שתלך אל רופא, ויתן לך רפואות לקרר את העצבים, והעיקר ראה להיות עסוק.
חכמנו הקדושים אמרו (אבות ב, ב): "טוב תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון". כי על ידי שתהיה עסוק, לא תחשוב כל כך ממך, אשר זהו עיקר חולי העצבים, שתמיד חושב על עצמו איך שאינו שווה כלום, ואיך שאין אוהבים אותו ואין צריכים אותו וכו', וכדומה כל מיני מחשבות שחושב על עצמו, וזהו סם המוות לעצבים. העיקר צריכים לחשוב רק טוב, שאני טוב ואהיה טוב וכולם טובים, ואז יראה טוב וירגיש טוב.
מה טוב אם תזכה ליתן בכל יום ע"ב פרוטות לצדקה, ובערב שבת קודש תיתן פעמיים או במוצאי שבת קודש תיתן במקום שבת קודש, כי רבנו אמר: "אשר צדקה הוא תיקון הברית" (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן רסד) "ועיקר קלקול הדעת בא רק על ידי פגם הברית" (עיין ליקוטי מוהר"ן חלק א', סימנים: לו, ס).
כי רוב המשוגעים נעשים על ידי פגם הברית, שעל ידי זה התייבש הלחלוחית שבמוח, עיין שם.
וכן מה טוב ומה נעים שתהיה רגיל באמירת גמרא בלי רש"י ותוספות, כי אמירת הגמרא מסוגלת מאוד מאוד להכרית את כל הקליפות, כי תלמו"ד בגימטרייה כמניין שמה וכו' (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן ריד)
(אשר בנחל, כרך כז', מכתב ד' רצב, שנת תשמ"ב)
שח – האם יכולים להכיר את תכונות בני האדם על פי שמם הפרטי?
העניין של שמות האדם זה דבר גדול מאוד, ולכן הזהירנו רבנו על עניין השמות. ואמר, ששמות נשמות ישראל זה חשוב לאין ערוך, וצריכים להישמר איזה שם נותנים לאדם, כי השם הוא הנשמה, והקדוש ברוך הוא מכניס בפי ההורים את השם של הילדים.
בוודאי צריכים לתת לילדים שמות של צדיקים, ולא סתם שמות בדויים שנותנים הערב רב, אשר אין להם שום מקור, כגון: טל, אילן, שחר, שמות על עצים ואבנים, על צמחים, על ימים ונהרות וכו', כי אז הנשמה מסכנה, אין לה שם, והשמות הם דברים גדולים מאוד.
ויכולים להכיר את האדם כפי השם שלו, אבל לעשות מזה עיקר, על פי דעת רבנו זה אסור בהחלט, ואין בזה שום משמעות, ואפילו שלוקחים את השם, ומצרפים מזה צרופים, מגלגלים עם גלגולים, זה משחק מילים, משחק אותיות, אבל זה חסר משמעות.
כי הלא יש לנו בזוהר פרשת יתרו, וכן בפרדס רימונים, ששם מגלה את חוכמת הפרצוף וחוכמת היד, שהיא חוכמה עמוקה מאוד, אשר יש לזה מקור בקדושה, עם כל זאת אומרים המפרשים שמפרשים את חוכמת היד והפרצוף, שכל זה נאמר לגויים, אשר זה קובע אצלם כפי שרואים את שרטוטי היד או הפרצוף.
אבל יהודי הוא מעל המזל, וכשבא אל הקדוש ברוך הוא ומוריד דמעות, ושופך לבו לפניו יתברך, משנה את עצמו, ואת מזלו עוקר לגמרי, וזוכה לישועה גדולה.
לכן אמר מוהרנ"ת, בשעה שהדפיסו אז בפעם הראשונה את המהר"ם שיף, שהוא פרוש על כמה מסכתות קשות, אמר בזו הלשון:
"אני יכול לפרש את המהר"ם שיף הקשה ביותר, אבל לומר פשט על יהודי- אינני יכול".
כי אצל יהודי כתוב (תהילים נא, יט): "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה".
היינו יהודי יכול לשנות את עצמו בן רגע, אם בא ומתחנן לפניו יתברך, ומגלה לו את כל מצפוני לבו וכל אשר עשה, הכול משתנה.
לכן אומר רבנו (ספר המידות, אות חיתון, חלק ב', סימן ט'): "שעל ידי תפילה יכולים לשנות זיווגו הנכרז בשמיים". כי תפילה יש לה כוח עצום ורב מאוד, אשר שום דבר בעולם אינו יכול לפעול כל כך כתפילה, וזו המעלה של האדם המקורב אל רבנו, שנכנסת בו אמת כזו, ששום דבר בעולם אינו יכול לשבור אותו, והבן למעשה.
(אשר בנחל, כרך כז', מכתב ד' שא, שנת תשמ"ב)
שט – מה העצה להיריון?
אודות ההיריון, היה טוב מאוד, שתישא אשתך עמה תמיד מגנט, וכן לשים תחת המזרן, שישנה גם כן מגנט, וזה יועיל בוודאי.
צריך לקיים כל דיבור מרבנו כפשוטו (ספר המידות, אות בנים סימן פא): "מגנט סגולה לבנים". ומה טוב שתישא עליה גם ה' מכסף וענף קטן מגג קבר צדיק.
(אשר בנחל, כרך כט, מכתב ד' תקי, שנת תשמ"ב)
שי – האם אפשר להשתטח על ספרו של צדיק וזה ייחשב כהשתטחות על ציונו של הצדיק?
אודות שאלתך וכו', דבר זה כתוב בספר 'ישמח לב' על מסכת שבת, מהצדיק הקדוש רבי נחום מטשערנוביל זי"ע, שהיה תלמיד הבעל שם טוב הקדשו זי"ע, וכן כתב את ה'מאור עיניים' על התורה.
וכך מביא שם, שהאדם יכול להתבודד על ספר הצדיק, ולדבר אז עם הצדיק, שזה נקרא גם השתטחות על קבר הצדיק. וזה דבר נפלא מאוד, שלא אמרו חסיד ברסלב, אלא תלמיד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע.
(אשר בנחל, כרך כט, מכתב ד' תרי, שנת תשמ"ב)