תמא – האם אפשר ללמוד רש"י במחשבה?
בעניין לימוד רש"י אפשר גם בקריאה במחשבה.
(אשר בנחל, כרך קסז, מכתב ו' קס, טבת שנת תשס"ח)
תמב – מדוע צריכים להתקשר אל הצדיק?
אודות שאלתך למה צריכים להתקשר אל הצדיק. הנה מבואר בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א', סימן ב') "וצריך כל אחד לכוון בתפילתו שיקשר עצמו לצדיקים שבדור".
כי כל צדיק שבדור הוא בחינת משה וכל תפילה ותפילה שכל אחד מתפלל הוא אבר מהשכינה, חלק מהמשכן, ואת המשכן אף אחד לא היה יכול לבנות ולהקים, אלא משה, כמו שכתוב ( שמות ל"ט) "ויביאו את המשכן אל משה" כי רק הוא היה יכול להקים אותה, כמו שכתוב: (שם, מ') "ויקם משה את המשכן" בשביל זה צריך להביא לקשר את כל התפילות לצדיק שבדור.
והפרוש הפשוט, כי אדם מלא קליפות שברא מחמת עוונותיו, עד כדי כך שקשה לו מאוד להתפלל, ואם מקשר את עצמו אל הצדיק, הרי הצדיק מעלה את תפילתו.
מבואר גם בדברי רבנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נה) "שצריכים להתקשר גם אל כלל הצדיקים שהיו כבר בזה העולם". כי באמת לולי הצדיקים שמתפללים בעדנו לא היה לנו שום קיום בזה העולם.
כן מבואר בזוהר, שאלמלא תפילות הצדיקים שכבר נפטרו והיו מתפללים על החיים, לא היה העולם יכול להתקיים.
וכן מובא על הפסוק (משלי כה) "וצדיק יסוד עולם", תנא עמוד אחד מן הארץ עד לרקיע וצדיק שמו על שם הצדיקים ונתגבר ואם לאו נחלש והוא סובל כל העולם דכתיב, וצדיק יסוד עולם ואם חלש לא יוכל להתקיים העולם. הלכך אפילו אין בעולם אלא צדיק אחד מעמיד את העולם.
ומוסבר ביותר כל העניין באריכות (ליקוטי הלכות, העושה שליח לגבות חובו, הלכה ב') שכל המצוות והתורה שאנו מקיימים לומדים ומתפללים זה עניין של פריעת חוב, שאנחנו צריכים להחזיר לקדוש ברוך הוא.
ולא כל אחד מסוגל בעצמו להחזיר את חובו וכו', על כן אנו צריכים לעשות כל המצוות על דעת משה רבנו שהוא צדיק האמת שבכל דור ודור .
ואם אנו מקשרים כל המצוות אליהם, על ידי זה הם מעלים את זה במקום שאנחנו לא יכולים להגיע. והם נעשים בחינת (משלי כה) "ציר נאמן לשולחיו" כי לא כל אחד יכול להגיע למקום הזה.
(כדאי שתעיין היטב בהלכה זו, ושם יתברר לך מה העניין של התקשרות לצדיקים בעת התורה והתפילה וקיום המצוות, וכן כדאי שתעיין גם בהלכות הרשאה הלכה ה' אות טו, עיין שם היטב).
ובאמת בכל הסידורים כתוב לפני "ברוך שאמר", לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על יד ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל.
ואף אחד לא שואל מי זה הטמיר והנעלם, שזה סובב על צדיק יסוד עולם, שכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל לצוות לזה, עיין שם וינעם לך.
(אשר בנחל, כרך קסז, מכתב ו' קצב, טבת שנת תשס"ח)
תמג – האם אדם צריך לדחוק את עצמו וללוות כסף כדי לנסוע לרבנו באמצע השנה?
אתם צריכים לדעת שהחוב לנסוע לאומן זה רק על ראש השנה ואז אין תרוץ, צריכים לנסוע אל רבנו ואפילו להלוות כסף. כי רבנו הבטיח שהוא ישלם חזרה אבל כל השנה אין שום חיוב.
בפרט אחד כשחייב חובות אסור לו בשום פנים ואופן לנסוע עד שישלם את החובות.
(אשר בנחל, כרך קסז, מכתב ה' תתקפג, כסלו שנת תשס"ח)
תמד – אני נופלת כל הזמן לעצבות מה עלי לעשות?
ראי לשמוח מאוד מאוד, הקדוש ברוך הוא זיכה אותך עם ילדים כל כך טובים ועם נכדים חמודים וכו'.
למה את צריכה להיות עצובה ומדוכאת ולהתייסר מעצמך אשר זה רוח רעה וכו'.
תלכי תמיד עם הקמיע והקדוש ברוך הוא יוציא ממך את הרוח הרעה ותהי תמיד שמחה ועליזה ואל תדאגי תעשי התחלה חדשה ובפרט עכשיו כשנרות חנוכה מאירים בבית שהמזל יאיר לך תמיד.
(אשר בנחל, כרך קסז, מכתב ה' תתקעא, כסלו שנת תשס"ח)
תמה – מי הוא האדם הכי מאושר בעולם?
הרגע שאדם לא רוצה כלום בחיים, הוא רוצה רק את הקדוש ברוך הוא, לא מעניין אותו שום דבר רק הקדוש ברוך הוא.
כל מוח מחשבה שלו אה? איך אני יכול להשיג את הקדוש ברוך הוא, לראות את הקדוש ברוך הוא, להרגיש את הקדוש ברוך הוא . הוא נכלל בתוך הקדוש ברוך הוא, האדם הזה הוא הכי מאושר! הוא לא צריך כלום.
(אשר בנחל, כרך קסז, מכתב ו' עה, כסלו שנת תשס"ח)
תמו – מה שורש המחלוקת בין הליטאים ובין החסידים?
אומר לכם פשוט, ואת זה תכניסו טוב טוב בראש. יש שתי מדרגות בזה העולם. כתוב שדוד המלך אומר: "סור מרע ועשה טוב". יש שתי דרכים בעם ישראל – דרך המוסר, ודרך החסידות. שתיהן קדושות.
ליטאים הולכים בדרך המוסר, והחסידים הולכים בדרך החסידות. את זה אני רוצה ללמד אתכם, שאף פעם אסור לדבר מזה על זה ומזה על זה.
ליטאים לומדים תורה בהתמדה גדולה מאוד. אני למדתי שנה א' וב' בישיבה ליטאית, ואחר כך עוד חמש שנים גם כן בישיבה ליטאית. רק חמש שנים באמצע למדתי בישיבה חסידית, אבל אחר כך חמש שנים. זאת אומרת, שלוש שנים לפני החתונה ושנתיים בכולל של ליטאים, סך הכול חמש שנים.
אני יכול להגיד לכם התורה, איך שהם לומדים, זה לא יאומן כי יסופר, בהתמדה יוצאת מן הכלל. החסידים מתפללים בחיות, שמחים ועליזים, מקיימים את המצוות בשמחה, במסירות נפש, דואגים על החינוך של הילדים שילכו בלבוש חסידי וכו',
אי אפשר להגיד שאלו טועים, שניהם אמת.
רבנו פעם אמר דבר מאוד נפלא, הליטאים אצלם העיקר תורה, והחסידים אצלם העיקר תפילה, אני ממזג בין שניהם תורה ותפילה. אני רוצה שיהיו שניהם, שתהיה התורה כמו שהליטאים לומדים, והתפילה כמו חסידים, אז אסור אף פעם לדבר מזה על זה, כל דרך שהולכים רק שיהיה בזה דרך אמתית…
דרך המוסר זה הסור "סור מרע", עובדים הרבה לעזוב את הרע, ודרך החסידות לעשות את הטוב.
רבנו אמר שהעיקר זו דרך החסידות, כי אם עושים רק טוב הרע נשכח לגמרי, אם עוסקים כל היום עם רע ועם רע, נשארים עם הרע.
אם מעכשיו כל היום אנחנו נעסוק להוציא מאתנו הרע, אין על זה סוף, יש לנו כל כך הרבה רע, מתי ניפטר מזה. אז מה העצה? לעשות רק טוב. בואו ונעזוב את הרע ונעשה טוב.
(אשר בנחל, כרך קסז, מכתב ו' קכב, כסלו שנת תשס"ח)
תמז – האם אישה צריכה ללמוד משניות כתיקון לנשמה?
עניין לימוד משניות לא שייך לנשים כלל. עיקר התיקון לאישה שתרבה באמירת תהילים, ואם אפשר לה תסיים בכל יום "יום תהילים". כי התהילים נחלקו לשבעה חלקים, ואשרי האישה שזוכה לסיים בכל שבוע את כל ספר התהילים, אין תיקון יותר גדול מזה.
(אשר בנחל, כרך קסד, מכתב ה' צא, מנחם אב שנת תשס"ז)
תמח – האם אמירת תיקון הכללי שייך גם לאישה?
אמירת "תיקון הכללי, שייך לאישה, כי זה תיקון על הכול. אשרי האישה שגם כן אומרת בכל יום את ה"תיקון הכללי" והיא סגולה לבריאות לפרנסה ולישוב הדעת.
(אשר בנחל, כרך קסד, מכתב ה' צא, מנחם אב שנת תשס"ז)
תמט – אשתי אמורה ללדת האם כדאי לנסוע לציון רבנו לראש השנה?
ראה להיות חזק באמונה פשוטה בו יתברך ואל תפחד משום דבר. בין כך תירשם לנסוע לציון רבנו כי יכול להיות שאשתך תלד לפני זה ואם יצא שהיא לא תלד אזי לא תיסע.
כי אסור להפקיר את האישה כשהיא צריכה ללדת וזה לא רצון רבנו. לכן תתחזק ותתפלל לקדוש ברוך הוא שהכול יסתדר על הצד הכי טוב שתוליד בקלות וגם אתה תהיה אצל ציון רבנו באומן ונשמע ונתבשר בשורות טובות משמחות תמיד.
(אשר בנחל, כרך קסד, מכתב ה' קיא, מנחם אב שנת תשס"ז)
תנ – לאחרונה התפרסם שמצאו את בארה של מרים –
מה דעת הצדיק על כך?
לדעתי, כל העניין שגילו בעניין "בארה של מרים" הכול פרסומת זולה וכו'. כל הדורות לא ידעו איפה זה, ופתאום עכשיו יודעים?
היו כבר כל כך הרבה חכמים וצדיקים ולא גילו את זה, אלא יבוא מאן דהוא ויביא סברות כרסיות שהוא מצא את "בארה של מרים" זה הכול דמיון אחד גדול.
(אשר בנחל, כרך קסד, מכתב ה' קכא, מנחם אב שנת תשס"ז)