שאלה: שלום לכבוד הרב. |
נחלקו הפוסקים באדם שקונה כלי מיהודי ויש ספק האם נוצר בבית חרושת על ידי יהודי או גוי האם צריך טבילה או לא, ואם כן צריך טבילה, האם צריך ברכה. דעת מרן מלכא הגר"ע יוסף שליט"א, שבמקומות שרוב בתי החרושת לכלים הם של יהודים וקנה כלים ואינו יודע אם הם של בתי חרושת של גוים או לא, פטור מלהטביל. (מדין כל דפריש מרובא פריש). אמנם בשו"ת אגרות משה כתב שטוב ונכון לברר על ידי מי מיוצר. אף על פי שבכלי זכוכית שהם מדרבנן אפשר לומר ספק דרבנן לקולא, אין להחשיב זאת כספק מחמת העצלות לברר. ואם אין בידו לברר – שיטביל בלא ברכה אפילו כלים שחיובם רק מדרבנן. ובערוך השולחן כתב שגם אם הבית חרושת של ישראל, יברר אולי שיתף עמו גוי וממילא חייב בטבילה. לסיכום:
אם לא ניתן לברר וכדומה – יטביל בלא ברכה שמא ישנם מניות של גויים השותפים באותו מפעל של הישראל ואם כן חשיב ככלי של גוי.
אם רוצה בכל זאת לברך – יקח כלי שחייב ברכה ובזה יפטור כלי זה שיש בו ספק. —
התשובה נמסרה על ידי הרה"ג ר' הלל אמדדי שליט"א – מורה צדק בבית ההוראה "היכל הקודש" חסידי ברסלב יבנאל |