שאלה: מאת צבי: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בהעלותך י"ח סיון ה'תשע"ב שלום וברכה אל צבי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. עליך לדעת כי עבודת החינוך היא קודש הקדשים, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (בבא בתרא ח:) על הפסוק (דניאל י"ב) "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" אלו מלמדי תינוקות; והפירוש הפשוט הוא, כמו שלא יכולים לספור את הכוכבים, כי הם לאין ספור, כך אי אפשר להסביר את גודל השכר של מלמדי תינוקות שמחדירים בהם אמונה פשוטה בו יתברך, ויראת שמים שלימה, ובפרט עכשיו שהערב רב לקחו את עצמם לעקור את האמונה פשוטה מנערי ומבנות ישראל, ולכן אשרי מי שהוא עכשיו מלמד תינוקות של בית רבן, ומחדיר בהם אמונה פשוטה בו יתברך, וזכותו גדולה בשמים, עד שאין יכולין לספור את הזכויות שלו, כמו שאי אפשר לספור את הכוכבים. עם כל זאת צריכים גם דעת ושכל איך לחנך את הילדים, כי זה מהעבודות הכי קשות, הכלל הראשון בחינוך לא להעניש תלמיד ברבים, כי אסור לבייש אותו וכו', ואין על זה היתר כלל, כי מה שחכמינו הקדושים אמרו (בבא מציעא נח:) כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים וכו', דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא, ואמרו (שם נט.) המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא, ואמרו (שם) נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, זה שייך גם לקטני קטנים, ולא כמו שאנשים חושבים שרק אדם מבוגר אסור לבייש אותו ולשפוך את דמו וכו', לא! לא! גם ילדים קטנים אסור לבייש אותם ברבים, וזה חמור מאד מאד יותר מלהלבין פני מבוגר, כי ילד קטן עדיין לא יודע איך להתמודד עם החיים וכו', ואם המחנך שלו מבזה אותו, הוא יכול להפיל אותו בדכאון וכו', או שיאבד את האמון בעצמו וכו', היינו הבטחון עצמי וכו', וישאר בעל מום בנפשו כל החיים. ולכן צריכים מאד מאד להזהר איך מענישים תלמיד וכו', ואיך מדברים עם תלמיד וכו', זה חכמה עמוקה מאד מאד, זה לא עבודה רגילה, העיקר צריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא, שיצליח עם התלמידים, כי בלי תפלה זה לא ילך, והעיקר רק לקרב ולא לרחק, ובפרט בעיתים הללו שהדור כל כך הפקר, צריכים רק לקרב כל תלמיד, ולא להענישו ומכל שכן לא לרחקו, וזה מצוה גדולה מאד מאד, והדרך הכי מוצלחת להצליח עם תלמידים, הוא לספר להם סיפורי צדיקים, כי כך אמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמ"ח) דע שסיפורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד, כי על ידי סיפורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד, כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך, זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק, והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול, ולכן מה טוב ומה נעים להיות רגיל ולספר סיפורים להתלמידים, שזה מושך את הלב אליו יתברך, והרב הקדוש מצאנז זי"ע בעל "דברי חיים" שאל פעם את המלמדים של בניו האם הוא לומד אתם מוסר? והשיבו כן! וכששאל אותם איזה ספרי מוסר? ענו ואמרו "חובת הלבבות". ענה ואמר להם לא לזה התכוונתי, אלא תספרו להם סיפורי צדיקים מהרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע ומהרבי רבי זושא מאניפאלי זי"ע. רואים מזה את גודל הכח של סיפורי צדיקים, שמושך את הלב של הילדים לחקות אותם. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|