שאלה: מאת יונה: שלום לכבוד הצדיק מיבנאל. בבניין שבו אני גר, יש דייר חרדי. למרות שהוא מגדיר את עצמו כחרדי וגם מתלבש ככה, הוא מתנהג ועושה דברים שלא מתאימים לאדם חרדי, ואפילו לא לאדם דתי. בכל פעם שאני רואה את ההתנהגות והמעשים שלו, זה ממש מרתיח אותי. איך זה יכול להיות שהוא כל כך צבוע? והאם כדאי לי פעם אחת ולתמיד לדבר איתו ולהגיד לו את כל מה שאני חושב? תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר תצוה ח' אדר התשע"ג
שלום וברכה אל יונה נרו יאיר לנכון קבלתי את מכתבך. אני מאד מבקש אותך אם אתה רוצה לעבור את זה העולם בשלום ובטוב לב, לחיות חיי אושר, אזי אל תתערב מה שקורה אצל אחרים, כי כבר אמרו חכמינו הקדושים (פסחים נ"ד:) אחד מהדברים שנעלם מעיני אדם, זה שאינו יודע מה בלבם של אחרים, אדם יכול להיות שכן על יד חבירו, וידמה לו שמכיר טוב את שכינו וכל מהותו וכו', ולבסוף אין לו מושג כלל מה עובר על שכנו, כי בזה העולם עובר על כל אחד ואחת משברים וגלים כאלו שזה נס שמחזיקים מעמד. ולכן הזהירנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שצריכים לחפש ולבקש ולמצוא טוב בחבירו, ולדון אותו לכף זכות, כי איך אפשר שאין בו אפילו מעט טוב? ומלבד זאת צריכים תמיד להבין בין השורות ולהתבונן בין השיטים מה קורה אצל הזולת? אולי יש שם איזה ילד חולה וכו', שדבר זה מעביר את האדם על דעתו לגמרי וכו', אולי יש שם עניות ודחקות, והם מלאים חובות וכו', שדבר זה שובר את האדם לגמרי וכו', אולי אין שם שלום בית, והכל חרב ונחרב וכו', ולכן אף פעם אסור להסתכל על אחרים, ומכל שכן שלא יהיה מבין על אחרים, יותר טוב שיסתכל האדם על עצמו ועל בני ביתו, ויתקן אותם לפני שרוצה לתקן את השכן וכו', ואם תלך בדרך זו תצליח דרכך. רביז"ל גילה לנו על הפסוק (יחזקאל ל"ג) "אחד היה אברהם", אברהם אבינו עבד את השם יתברך בבחינת אחד, אף פעם לא הסתכל על הזולת, והאריך בזה מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות פסח הלכה ט') שאסור להסתכל על אחרים כלל, רק ילך לדרכו, ואז דייקא יגיע אל מחוז חפצו. אם אתה רוצה לעשות ביקורת, תעשה על עצמך ולא על הזולת. עם כל זאת לימד אותנו רביז"ל שגם על עצמו אסור לעשות ביקורת וכו', ויחפש ויבקש גם בעצמו את הטוב, ודייקא על ידי זה יצליח בדרכו.
|