שאלה: מאת אליהו: שלום לצדיק הקדוש. בתורה ו' אומר רבנו ז"ל "שעיקר התשובה שישמע בזיונו ידום וישתוק", ונראה ש"דמימה" ו"שתיקה" הם שני דברים שונים. וידוע שדבריו הקדושים מדוקדקים כמו פסוקים, ולכאורה "שתיקה" היא תרגום של "דמימה" כמובא בתרגום (ויקרא י, ג) ואם כן משמעותן זהה, ומה מלמדנו רבנו ז"ל בכך שאומר גם "דמימה" וגם "שתיקה"? תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר שמיני כ"ג ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל אליהו נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. כפי שיוצא מהתפלה בלקוטי תפלות תפלה ו', מובן ששתיקה היא בפה ודמימה היא בלב, כמו שכתוב (ויקרא י' ג') "וידום אהרן", כי שלימות התשובה שאדם ידום וישתוק, שישתוק בפה ולא יענה למחרפו ולמבזו שום דבר, וידום בלב שלא יהיה איכפת לו אפילו בלבו על הבזיון שמבזים אותו, וזה פשוט. ויש לומר רמז (תהלים ק"ז) י'שלח ד'ברו ו'ירפאם ו'ימלט מ'שחיתותם, ראשי תיבות י'ד'ו'ם', הרגע שאדם שולח את דיבוריו – היינו שאינו מדבר, "וירפאם" – כבר יש לו רפואה, כי רוב הצרות באות לאדם מחמת ריבוי הדיבור, כמובא בדברי רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ט) שעל ידי הדיבור שאינו צריך נלחץ לו המוח, ולכן כשאינו מדבר, יש לו רפואה. ועל ידי זה "וימלט משחיתותם" – תתבטל כל השחיתות שיש בזה העולם, כי הכל מושחת, ולא כדאי אפילו להתחיל להתערב עם בני אדם, שכולם מושחתים. וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי כ"א כ"ג) "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו", כי כל הצרות של האדם באות רק כשמפקיר את הדיבור, וכמו שכתוב (קהלת ו' ז') "כל עמל האדם לפיהו", ופירש בזוהר (שמיני מ"ב.) בגין פיהו דלא נטיר ליה; (כל הצרות שאדם סובל זה רק בשביל הפה שלו שלא שומר עליו), ורביז"ל אמר (ספר המדות אות מריבה סימן ל"ה) מי שהוא עצור במלין לא יוכל אותו שום אדם. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|