שאלה: מאת נחמה: לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א. סבא וסבתא שלי גרים בחוץ לארץ, הם מאוד טובים אלינו ודואגים לנו, שולחים כסף ומתנות, מתקשרים, ויש לנו קשר מאוד חזק. העניין הוא שהם לא שומרים שבת וזה כואב לי מאוד. פעם כשהייתי ילדה, דיברתי איתם על זה, אבל לא נראה לי שזה עזר הרבה, ומאז עד עכשיו הבנתי שאולי עדיף לא להגיד להם כלום, כי ממילא הם לא שומעים, אך אני מרגישה אשמה שאני לא מעוררת אותם לשמירת שבת, ויש לי צער גדול מזה. חשבתי לכתוב להם מכתב ולהסביר להם כמה חשוב לשמור שבת, ורציתי לדעת: עד כמה אני מחויבת להעיר להם ולעורר אותם לשמירת שבת? אשמח מאוד אם הרב ייעץ לי מה לעשות, תודה על הכל. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר בהעלותך י' סיון התשע"ג
שלום רב אל נחמה תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. צריכים מאד מאד לכבד את האבא והאמא וכן את הסבא והסבתא, יהיה איך שיהיה איך שהם נראים וכו' וכו', אסור להגיד להם מוסר וכו', צריכים רק להגיד להם בדרך עדינה שכתוב בתורה שאסור לחלל שבת וכו', אבל לא בדרך מוסר. ולכן עצתי שתעשי את זה בחכמה גדולה מאד לספר להם ממעלת השבת וכו', וממעלת קיום המצוות וכו', אבל לא בתורת מוסר, כי אסור להעיר לאבא ולאמא או לסבא ולסבתא, ועל התורה הקדושה נאמר (משלי ג' י"ז) "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", ויכולים לפעול בדרך נועם הרבה יותר בקלות מאשר ללכת עם יד חזקה וכו', ומכל שכן בכעס וברוגז שזה רק מעצבן וגורם לכל הצרות וכו', ולמה צריכים את זה? הקדוש ברוך הוא יחזיר את כל עם ישראל בתשובה שלימה, ונזכה ביחד לקיים את כל המצוות בשמחה עצומה, ולקבל את פני השכינה, ולהתענג באורו יתברך.
|