שאלה: מאת אלימלך: שלום לרבנו היקר. אני יודע שמידת הסדר היא מידה מאוד חשובה בעבודת השם, וכל ספרי המוסר מלאים בדיבורים על מעלת האדם שיש לו סדר בחיים, והוא שומר את הזמן. הבעיה היא שאני בטבעי לא כל-כך מסודר, וקשה לי להתמיד בדברים מסויימים. למשל, קשה לי לקום בכל בוקר לתפילת שחרית בזמן קבוע, ובכל יום אני קם בשעה אחרת, וכן קשה לי להגיע בזמן לשיעור היומי שלי, ולעיתים רבות אני מאחר. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר ואתחנן י' מנחם אב התשע"ג
שלום וברכה אל אלימלך נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אין עוד עם שחי עם סדר כמו עם ישראל, שהיום שלו מסודר בסדר נפלא מאד מאד. כשקמים בבוקר הדבר הראשון צריכים ללכת לבית הכנסת ולהתפלל שחרית במנין, כשמגיע אחר הצהרים, בסביבות השעה שלוש כבר מתחיל זמן תפלת מנחה, ואיך שנעשה לילה כבר מתחיל זמן תפלת ערבית, והסדר הזה זה יסוד מוסד אצל כל בר ישראל, וכפי זה הוא צריך להנהיג את היום שלו, וכך הוא יהיה מסודר בסדר נכון מאד. אדם צריך לדעת שהוא לא כמו רובוט וכו', שיכולים לכוון אותו שיעשה כך כל יום ויום וכו', כי על כל אחד ואחד עובר בכל יום משברים וגלים ונסיונות קשים ומרים אחרים וכו', ולכן כל אחד צריך לתמרן עם היום שלו כפי שהוא וכו', היינו כפי בחינתו וכפי ירידתו וכו' וכו', אבל היסוד מוסד צריך להיות כשקם – יתפלל תפלת שחרית במנין דייקא, ואחר הצהרים הוא צריך לעצור את הכל ולחטוף תפלת מנחה במנין דייקא, ולעת ערב כשגמר את היום, הוא צריך להכנס לבית הכנסת ולחטוף תפלת ערבית במנין דייקא, וסביב אלו התפלות הוא צריך לתמרן את היום שלו. העיקר רק להתחזק ולא להשבר משום דבר, כי גדול אדונינו ורב להושיע, והקדוש ברוך הוא אב הרחמן, ומוחל עוונות עם ישראל, ואסור להכנס בתוך עצמו ולהיות שבור ועצוב ומדוכא וכו' וכו', אדרבה, כל בר ישראל צריך להתחזק ביתר שאת וביתר עוז, אפילו שעובר עליו מה שעובר נסיונות קשים ומרים, עם כל זאת שלושת התפילות מדי יום זה צריך להיות אצלו יסוד מוסד וחזק מאד, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שזה מחנה ישראל, היינו כל זמן שאדם הוא חזק עם שלושת התפלות – שחרית מנחה וערבית, הוא עדיין נמצא במחנה ישראל, אבל תיכף ומיד כשמתחילים לזלזל בזה וכו', אזי יוצא ממחנה ישראל רחמנא ליצלן, וכך מדרדר עד שפורק עול לגמרי. ולכן צריכים להיות חזק מאד מאד עם שלושת התפלות הקבועות בכל יום, וכך יכול לתמרן את היום שלו סביב סביב וכו' וכו', ואז תהיה לו הצלחה הן בגשמיות והן ברוחניות, וזה מעלת בר ישראל – שהוא מסודר בסדר נכון בזכות שלושת התפלות שלו. העיקר הוא התחזקות – להתחזק, כי בזה העולם מוכרחים להתחזק ולא ליפול בדעתו אפילו שעבר עליו כבר מה שעבר, עם כל זאת תמיד ישתדל להכנס לבית הכנסת שלוש פעמים ביום אפילו שמרגיש שהוא הכי גרוע וכו' וכו', ואפילו שהוא עשה מה שעשה וכו' וכו', ונפל למקום שנפל וכו' וכו', כל זמן שיהיה חזק להיכנס לבית הכנסת שלוש פעמים ביום, אזי יזכה לטהר את עצמו סוף כל סוף מהפח יקוש שנכנס בו וכו' וכו', כמאמרם ז"ל (ילקוט בלק רמז תשע"א) מה נחלים הללו בני אדם יורדין לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין, כך בתי כנסיות ובתי מדרשות – בני אדם נכנסין לתוכן כשהם מלאים עוונות, ויוצאים מלאים מצוות; ולכן אפילו שנכשלת בעבירות חמורות רחמנא ליצלן, עם כל זאת זכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן. בני אדם לא יודעים מה זה להיות קבוע להתפלל את שלושת התפלות – שחרית מנחה וערבית בבית הכנסת דייקא, כי אם היו יודעים מהי מעלת בית הכנסת, היו תמיד נכנסים שמה אפילו שמרגישים שהם הכי גרועים והכי פחותים וכו' וכו', כי חכמינו הקדושים אמרו (שיר השירים רבה פרשה ה' סימן ג') "אני ישנה" – בבית המקדש, "וליבי ער" – לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. ואמרו חכמינו הקדושים (שיר השירים פרשה ב' סימן כ"ד) על הפסוק (שיר השירים ב' ט') "הנה זה עומד אחר כתלנו" – אחר כתלי בתי כנסיות ובתי מדרשות, "משגיח מן החלונות" – מבין כתפיהם של כהנים, "מציץ מן החרכים" – מבין אצבעותיהם של כהנים; כי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שמתפללים שם והכהנים עולים לדוכן, על ידי זה ממשיכים את שכינת עוזו יתברך אלינו, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) כל זמן שישראל מעצרין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, הקדוש ברוך הוא עוצר שכינתו עמהן. ולכן אל תהיה בטלן, ותמסור את נפשך לבוא לבית הכנסת להתפלל את השלוש תפלות, ולא יהיה הדבר הזה קל בעיניך, כי אתה יכול לזכות על ידי זה לכל טוב אמיתי ונצחי.
|