שאלה: מאת נתנאל: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר תולדות כ"ה חשוון ה'תשע"ד שלום וברכה אל נתנאל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אני מוכרח להגיד לך שיש לך זכות מאד גדולה שראית את רביז"ל ואת מוהרנ"ת ז"ל בחלום, כי כך מובא (חיי מוהר"ן סימן תצ"ז) הוטב בעיניו מאד מי שזכה לראות אותו בחלום אפילו בחייו. ואמר שיש אנשים מאנשיו שהוא נראה להם בחלום בדמות זקן גדול. ואמר שאם היינו אנשים כשרים כרצונו היינו יכולים לשמוע ממנו דברים גדולים ונוראים בחלום, והעיקר לזכות שלא ישתכח מה שרואין ושומעין בחלום, כי לפעמים רואין ושומעין איזה דבר ואחר כך נשכח, וזה מחמת שלוקחין וטורפין ממנו הדבר בחזירתו כמובא בזוהר הקדוש (בראשית קצ"ט:) . ולכן אסור לך להתבלבל כלל, אדרבה, אתה צריך לראות איך שרביז"ל אוהב אותך מאד שנתגלה אליך בחלום וכו', ולמה אתה צריך להטריד את עצמך? אתה צריך לדעת שכדי להיות מקורב אל רביז"ל, צריכים שני דברים: א. להיות רק בשמחה, כי השמחה זה הגאולה של האדם, וככל שאדם שש ושמח עם כל הנקודות טובות שיש בו, על ידי זה נגאל מכל צרותיו, כמו שכתוב (תהילים ס"ט י"ט) "קרבה אל נפשי גאלה". ב. להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו בתמימות ובפשיטות גמורה שזה נקרא 'התבודדות', ודייקא על ידי שתי העצות האלו האדם מקורב אל רביז"ל, מצד אחד הוא תמיד שש ושמח על כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ומצד שני הוא תמיד מבקש את הקדוש ברוך הוא להתקרב אליו יותר ויותר, ולעלות מעלה מעלה וכו' וכו'. ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתמסור את נפשך להיות בשמחה, ואף שאני יודע שזו העבודה הכי קשה לאדם, כי אין עבודה שבאה קשה לאדם כמו שמחה, כי טבע של אדם שנמשך אחר העוביות והגשמיות, וכל כך חבל כי הנשמה מושכת רק לרוחניות ששם מקור השמחה, והגוף סוחב ומושך רק לגשמיות ששם מקור העצבות והמרירות והדכאון, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות. ולכן אשרי אדם שיש לו שכל וקולט תיכף ומיד שבו ברגע שנמשך עליו עצבות ומרירות ודכאון וכו', זה בא מצד הטומאה, ולהיפך, כשימשיך את עצמו אל השמחה, ויפקח את דעתו, זה בא מהקדושה, ולכן תראה מה לפניך, תמסור את נפשך להיות רק בשמחה, ואז טוב לך כל הימים, וכן תרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, שזה נקרא אצל רביז"ל התבודדות. ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד, דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר, ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו. ולכן אסור לך להתבלבל משום דבר שבעולם, אלא להתקרב מחדש אל רביז"ל שאמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) שעיקר ההתקרבות אל הצדיק צריכה להיות בכל יום ובכל שעה מחדש, ואל יחשוב שהוא כבר מקורב אל הצדיק, אלא צריכים לבוא בכל פעם בהתחדשות חדשה מאד כאילו עדיין לא התקרב כלל, ועל כן אתה צריך להיות מאד מאד בשמחה שרביז"ל בא לך בחלום והוא מעורר אותך שלא תעזוב אותו. יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד תבשר לי בשורות משמחות.
|