שאלה: מאת רחמים: שלום לכבוד הרב. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר וישב י"ד כסליו ה'תשע"ד
שלום וברכה אל רחמים נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. דע לך, ענין חינוך זו סוגיא עמוק עמוק מי ימצאנו, כי כל ילד וכל ילדה הם עולם אחר לגמרי לגמרי, ואי אפשר לכתוב בפרטי פרטיות על כל אחד ואחת איך להתנהג עמהם, כי סוף כל סוף כל אחד ואחת יש להם טבע אחר, יש ילדים יותר שקטים, ויש ילדים יותר שובבים, ויש ילדים שפשוט הם מאד מאד רגישים, וכדומה, כל מיני הפרשים שיש בין כל ילד וילדה שאי אפשר לתת כלל בחינוך. דבר אחד אבא ואמא צריכים לדעת, כי לחנך את הילדים צריכים להתחיל עם עצמם, כי ההורים הם ספר החינוך הכי נחוץ, כי הילדים מחקים את ההורים, ומה שרואים ושומעים מההורים, זה מה שהם עושים, כמאמרם ז"ל (סוכה נ"ו:) שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה, מה שהתינוק מדבר בשוק, את זה שמע או מהאבא או מהאמא, ולכן החינוך מתחיל מהבית, איך שהם רואים את ההתנהגות של ההורים כך הם יתנהגו, זה לא יכול להיות שהאבא או האמא רבים ביניהם ומקללים אחד את השני, ומנבלים את הפה וכו' וכו', והילדים לא יחקו אותם, וכמו כן לא יכול להיות אבא שמוציא כספים מאחרים בדרך ערמה וגניבה, שהבן שלו לא יחקה אותו וכו', וכדומה כל מיני ענינים שליליים, הילדים לומדים מההורים. ולכן חינוך מתחיל בבית – שההורים צריכים לחנך את עצמם, הן בשמירת הדיבור לשמור מאד מאד שהדיבור שלהם יהיה דיבור נקי, ושלא ינבלו חס ושלום את פיהם, וכן במעשיהם – צריכים להרגיל את עצמם לעשות רק חסד עם הזולת, ולמסור את נפשם על מדת החסד שזה נקלט מהר בתוך הילדים, כי אם ההורים מתחמקים מלעשות צדקה וחסד עם כל מיני שקרים וכו', כגון כשבא עני לדלת האבא צועק או האמא צועקת לבן או לב: "לך תגיד שהאבא לא בבית, לכי תגידי שהאמא לא בבית" וכו' וכו', זה כבר משפיע על הילדים הן במדת האכזריות וכו', הן לשקר וכו' וכדומה, או כשמבטיחים לילדים משהו ולא מקיימים, הילדים מתרגלים לשקר, כי הם ראו את זה אצל ההורים. וכעין שאמרו חכמינו הקדושים (סוכה מ"ו:) לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה, משום דאתי לאגמוריה שיקרא, שנאמר (ירמיה ט' ד') "למדו לשונם דבר שקר" [לא יאמר אדם לתינוק שאני אתן לך משהו ולא נותן לו, כי מלמדו לשקר]. רואים מכל זה שחינוך מתחיל קודם כל עם עצמם, שאבא ואמא צריכים לחנך את עצמם במדות טובות, ואזי הילדים יראו את זה וישתדלו לחקות אותם, וזה החינוך הכי טוב שהילדים רואים ומבינים מה שקורה בבית. הכלל הוא אמר רביז"ל (ספר המדות אות בנים סימן ס"ד) צריך ללמד את התינוק דרך ארץ מנעוריו, והעיקר ללכת עם הילדים רק בדרכי נועם, וחס ושלום לא להרביץ להם, כי רביז"ל הקפיד על זה מאד מאד, ואמר שילדים אסור להכות, ומכל שכן כשהילדים גדולים אמרו חכמינו הקדושים (מועד קטן י"ז.) על הפסוק (ויקרא י"ט י"ד) "ולפני עיור לא תתן מכשול", במכה לבנו גדול הכתוב מדבר. הרי שלך לפניך, שאסור להרביץ לילדים גדולים. להכות ילדים זה בא רק מעצבים, שהאבא או האמא הם עצבנים אזי הם מוציאים את כל העצבים שלהם על הילדים, ועל ידי זה הם מתפרעים יותר ויותר, ואחר כך קשה להשתלט עליהם, כי אם הולכים עם ילדים באלימות, אז הם נעשים בעצמם אלימים, ומוציאים את האלימות שלהם גם על ילדים אחרים, ולבסוף גם נגד ההורים, ולכן עיקר החינוך הוא רק על ידי דוגמא חיה שהילדים יראו את ההורים איך שהם מתנהגים, וכן עם הידברות – צריכים לדבר הרבה עם ילדים כמו שמדברים עם מבוגרים, ואל יאמר האבא או האמא מה יש לי לדבר ולהסביר, הרי הוא עדיין ילד או ילדה קטנה? אל תאמרו זאת, כי אם מדברים עם הילדים כמו שמדברים עם מבוגר, זה נכנס להם טוב טוב בלב, ובונה להם את הבטחון עצמי. ועל כולם אבא ואמא צריכים הרבה לבקש ממנו יתברך שיזכו לילדים טובים, כי מה שתפלה פועלת שום דבר בעולם לא פועל. שאלו את הגאון האלקי הבעל "חתם סופר" זי"ע איך זכה לבנים ובנות כל כך מוצלחים? ענה ואמר: כל לילה בעת תיקון חצות מילאתי את הכוס עם דמעות, והתפללתי על הצלחת ילדיי, וכך זכיתי לזה.
וכן מסופר מאחד מאנשי שלומינו שהיו לו עשרה ילדים, וכולם היו מוצלחים ובעלי דרך ארץ גדולה, ושאלו אותו אנשי שלומינו: איך זכית לילדים טובים כאלו? ענה ואמר: מה אתם חושבים שהם צמחו לי על העץ? כל לילה שפכתי דמעות להקדוש ברוך הוא, ומלאתי את הכיפה שלי עם הדמעות, ואחר כך רחצתי את פני עם הדמעות וכו', עד שזכיתי לראות מהם מה שראיתי וכו'.
ידוע שפעם באה אמא אל החפץ חיים זצ"ל וביקשה ברכה על ילדיה שיהיו תלמידי חכמים. ענה ואמר: עם ברכה אתם רוצים שהילדים יהיו תלמידי חכמים? צריכים להשקיע בהם, והעיקר להתפלל הרבה להצלחת הילדים, וזה מועיל מאד מאד, כי תפלת האמא על ילדיה עושה רושם בשמים. והוציא מארון הספרים שלו תהלים ישן נושן שהיו הדפים מנופחים עם המון כתמים וכו', וזה היה מרוב דמעות של האמא שלו שהתפללה עליו, והראה את זה לאשה ואמר לה את רואה, זה התהלים של האמא שלי שהירבתה להתפלל עלי. רואים מכל זה שעיקר הצלחת הילדים זה רק על ידי תפלה, ולכן אשרי האשה שמתפללת על הצלחת ילדיה, ובוודאי תפלת האבות על הבנים מועילה מאד מאד.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדכם שתזכו לרוות רוב נחת דקדושה מילדיכם, ונשמע ונתבשר תמיד בשורות משמחות.
|