שאלה: מאת אור: שלום רב לכבוד הגאון מורנו ורבנו הרב אליעזר שלמה שיק שליט״א. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר כי תשא י"א אדר א' ה'תשע"ד
שלום וברכה אל אור נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. פעם בא יהודי אל הגאון הקדוש רבי ישראל סלנטר זצ"ל, ואמר לו שאין לו רק חצי שעה ביום ללמוד, ושאל אותו מה יותר טוב ללמוד בחצי שעה הזו? ענה ואמר לו: בחצי שעה הזו תלמד מוסר. ושאל אותו היהודי: רבי, ומתי אלמד שולחן ערוך וגמרא וכו'? ענה ואמר לו הגאון: אם תלמד חצי שעה מוסר ביום, יתוודע לך שיש לך יותר מחצי שעה ביום וכו'. כי באמת אדם לא שם לב כמה זמן הוא מבזבז בהבל ובריק, והוא כבר לא תופס איך שיכולות לעבור לו שעות במשך היום בלי מעש ובלי כלום וכו' וכו', וכבר אמר החכם "אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו. דמיו אינם עוזרים וימיו אינם חוזרים", וכן אמר "שוטה מתאבל על איבוד דמיו, ולא ישית על אבידת ימיו", כי אדם אינו שם לב שבכל רגע ודקה הוא מת וכו', כי אף פעם לא יוחזרו לו הרגעים והדקות האלו שמבזבז, ומכל שכן השעות, ומכל שכן וכל שכן הימים. ולכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ד) לאדם אחד שהתנצל לפניו שאין לו פנאי ללמוד מחמת שעוסק במשא ומתן, אמר לו רביז"ל: אף על פי כן, ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום. ואמר, שזהו מה שאמרו חכמינו הקדושים (שבת ל"א) ששואלין את האדם 'קבעת עתים לתורה?' – קבע הוא לשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כ"ב) "וקבע את קובעיהם נפש"; היינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עיתים לתורה, כי צריך האדם לחטוף ולגזול עיתים לתורה מתוך הטירדא והעסק דייקא; אשרי מי שמכניס את הדיבורים האלו בתוך לבו, ואז טוב לו כל הימים, כי אל רב טוב הגנוז והצפון יזכה על ידי שמירת הזמן.
|