שאלה:
מאת גיל: תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר אמור כ"ז ניסן ה'תשע"ד
שלום וברכה אל גיל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. קודם כל, אני רוצה להרגיע אותך ש'הרב' המפורסם הזה ששמעת ממנו את השיעור וכו', הוא בעצמו התקרב אל חסידות ברסלב על ידי קונטרס אחד מהקונטרסים שהדפסתי, שהם תמצית דברי רביז"ל ומוהרנ"ת ז"ל, ויש גם תמונות איך שהוא היה פעם עם שערות גדולות וארוכות, ולומד עם בנות את הקונטרסים כדי לקרב אותן אל חסידות ברסלב, ולכן אל תתבלבל כלל וכו', ואל תיכנס בלחץ וכו. ועכשיו אצטט לך את דעת רביז"ל עם המקורות, ואתה בעצמך תבין מה לפניך וכו', ואיך יכולים להטעות בני אדם וכו'. בענין ח"י פרקים משניות – עיין שיחות הר"ן סימן קפ"ה, וזה לשונו שם "לכמה אנשים ציווה לומר ח"י [שמונה עשר] פרקים משניות בכל יום", עיין שם. מה כתוב שמה? לומר ולא יותר, היינו רק לומר, וידוע שמוהרנ"ת ז"ל היה אחד מאלו מאנשים שציוה להם רביז"ל לומר ח"י פרקים משניות בכל יום, ועל זה היה למוהרנ"ת ז"ל מחלוקת גדולה מאביו רבי נפתלי הירץ ז"ל כי אמר בני הוא למדן כל כך גדול, ולו הרבי שלו נותן לו תיקון רק לומר ח"י פרקים משניות, וכעס עליו מאד. בענין לימוד אפילו שלא מבינים כל מה שלומדים – ידועה דעת רביז"ל בענין סדר דרך הלימוד שלו, עיין שיחות הר"ן סימן ע"ו, וזה לשונו שם: "וסיפר עמנו הרבה הרבה בענין זה שטוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן, ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר', שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם. ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה. ופעם אחד חישב רביז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק, דהיינו לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש, וארבעה שולחן ערוך הגדולים, וכל המדרשים כולם, וכל ספרי הזוהר והתיקונים וזוהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאריז"ל. גם צריכין ללמוד איזה שיעור ביום בקצת עיון, ועוד חישב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום, ותחינות ובקשות הרבה הרבה. ואז סיפר הרבה מענין זה שצריכין ללמוד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין. והדברים הללו הם בדוקים ומנוסים, גם לא היה מצווה לחזור תיכף על לימודו, רק רצונו תמיד היה ללמוד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות, ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמור אותו כולו. וכן פעם אחר פעם", עיין שם. הרי שלך לפניך, מה אמר רביז"ל ומה דעתו בענין זה, היינו ואמר שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, ובאמת זו גמרא מפורשת (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר', שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", ופירש את המאמר חז"ל הזה הן המהר"ל מפראג זי"ע בספרו (חידושי אגדות) והן החיד"א זי"ע בספרו (פתח עינים) היינו שאמירת אותיות התורה תזכך את נשמתו, ובוודאי מה שאדם למד בזה העולם מזכירים לו אחר כך בשמים, עיין שם. ועיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ד, וזו לשונו שם: יש דיבור בלא דעה, ויש דיבור בדעה וכו', הושענא רבה הוא דיבור בחינת בלא דעה וכו', ומביא שמה רביז"ל את הזוהר (קדושים פ"ה:) ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא [ומי שיש לו רצון ללמוד תורה] ולא אשכח מאן דיוליף ליה [ולא מוצא מי שילמד אותו] והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה [והוא מרוב אהבה לומד תורה] ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע [ומגמגם בלימוד ולא מבין מה שלומד], כל מילה ומילה סלקא [כל מילה ומילה עולה למעלה בשמים] וקודשא בריך הוא חדי בההיא מלה [והקדוש ברוך הוא שמח עם המילים שהוא גורס], וקביל לה ונטע לה סחרניה דההוא נחלא [ומקבל אותם מילים ונוטע מזה אילנות סביב על נחל העליון], ואתעבידו מאלין מלין אילנין רברבין ואקרון ערבי נחל [ונעשים מאלו המילים שמגמגם בתורה אפילו שהוא לא מבין אילנות גדולות, ונקראים ערבי נחל], מכל זה רואים את מעלת האדם שזוכה אפילו לגמגם בתורה, איך שזה מאד מאד חשוב למעלה, עיין שם. ולא עוד, אלא שחכמינו הקדושים אמרו דבר פלא (שיר השירים רבה פרשה ב' סימן ט"ו) אמר רבי אחא: עם הארץ שקורא לאהבה איבה, כגון ואהבת ואייבת, אמר הקדוש ברוך הוא (שיר השירים ב' ד') "ודילוגו עלי אהבה"; כל כך חביב אצל הקדוש ברוך הוא שאפילו שעם הארץ מגמגם ולא אומר בצורה נכונה את המילים, אז הקדוש ברוך הוא אוהב אותו, עיין שם. על כל פנים, איך שהוא, אף אחד לא חולק שבוודאי אם אדם מבין מה שהוא לומד אין למעלה מזה, אבל מה לעשות כשאדם פגום וכו' וכו', והמוחין שלו לא קולטים מה שהוא לומד וכו' וכו', או מפני סיבות אחרות וכו' וכו', אזי רביז"ל נותן לנו עצה קלה ונעימה איך שכל אחד יכול ללמוד על ידי שירגיל את עצמו לומר מקרא, משנה, גמרא, מדרש וכו' וכו', עד שבסוף על ידי ריבוי האמירה יצליח בגדול, ויזכה גם להבין, וגם לזכור. וסיפר הגאון המופלא רבי יוסף ענגיל זי"ע שחיבר המון ספרים, כששאלו אותו איך זכה כל כך להתעלות בתורה עד שזכה לחדש בכל מקצועות התורה, ענה ואמר: כשהתחלתי ללמוד למדתי ארבעים פעמים ש"ס במהירות – גמרא בלי רש"י ותוספות, ופירשתי את הגמרא לפי דעתי, אפילו לא כרש"י וכו', ואחר כך כשנכנסה לי תשוקה עצומה ללמוד, אז נכנסתי במלוא המרץ ללמוד עם רש"י ותוספות ומפרשים, וכך התחלתי לחדש חידושים רבים. הרי שלך לפניך, שקודם צריכים הרבה לגרוס עד שיכנס בו חמידו דאורייתא – חשק ללמוד תורה הקדושה. ועיין בספר "רחמי האב" (אות לימוד) "עוד זאת אומר לי לבי, עצה טובה למי שלא זכה ולא השיגה ידו בתורה או מי שטרוד מאוד בעסקיו ודאגות ואין דעתו צלולה ללמוד בעיון, שילמוד בכל יום דף גמרא ופרק משניות באמירה בעלמא כלומד הזוהר אף שאינו מבין מה קאמר, כי הלשון מסוגל לנפש, ובלבי ספק שישאר על כל פנים קצת בלבו. ואני הכרתי סנדלר אחד שלא היה לו יד בלימוד והיה גומר בכל שנה סדר הש"ס באמירה בעלמא, והיה צלם אלקים על פניו כאחד הגדולים", עיין שם. ויש עוד המון מקורות להראות לך איך שכל דיבור של רביז"ל זה דיבור משכינת עוזו יתברך, ואוי לו למי שחולק על זה וכו', וכבר אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין ק"י.) כל החולק על רבו כחולק על השכינה; (שם) כל העושה מריבה עם רבו כעושה עם שכינה; (שם) כל המתרעם על רבו כאילו מתרעם על השכינה (שם) כל המהרהר אחר רבו כאילו מהרהר אחר שכינה, ולכן אחד שקורא את עצמו חסיד ברסלב, איך הוא יכול לחלוק על דברי רביז"ל? אין זה אלא טינוף מעשיו שעדיין לא ניקה את עצמו מהחמץ בפסח שזלל, ואכל וזלל טריפות ונבילות ביום הכיפורים וכו' וכו', וחילל שבת בקביעות וכו', ועבר על כל העריות שבתורה וכו', זה מה שמקרקר בו וכו', ועוד לא מתבייש להעביר לרבים דמיונות ושטויות כאלו שהמציא מכריסו וכו', וחבל מאד שהמון עם נמשכים אחר אנשים כאלו שקוראים את עצמם 'רבנים' מפני שיש לו זקן ארוך עד הטבור… וכבר אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ב') ולא עם הארץ חסיד; אדם רוצה להיות חסיד, שקודם ילמד את דברי רבו ישר והפוך והפוך וישר וכו', עד שיהיו שגורים על פיו ממש וכו', וגם אז שתהיה לו אימה ויראה ופחד גדול מאד איך אומרים תורה ברבים, שבפירוש אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ז) והצדיק האמת יש לו אימה גדולה כשאומר תורה, יותר מאימת ראש השנה ויום הכיפורים, עיין שם. ולכן צריכים מאד מאד לשמור מעצות המון עם שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') וכשמקבלים עצות מרשעים הוא בחינת נישואין בקליפה וכו', עצות הנחש וכו', זיווג דסטרא אחרא וכו', מה שאין כן עצות הצדיק הוא כולו זרע אמת, עיין שם. ועתה אספר לך סיפור מעניין: ביקרתי פעם אצל הרב החסיד ר' לוי יצחק בנדר ז"ל והיה זה ביום ראשון, ואז התחיל ללמוד מסכת קידושין, וכשבאתי, סגר את הגמרא ודיבר איתי הרבה, וכשנפרדנו, ליווה אותי עד הדלת. באותו שבוע חזרתי אליו ביום חמישי, והנה מה אני רואה? שהוא אוחז בדף פ' במסכת קידושין, וכשראה שאני כל כך מסתכל על הדף איפה שאוחז, אמר לי: נשארו לי עוד שתי דפים לסיים, וחייך, ודיבר עמי אז הרבה מענין סדר דרך הלימוד של רביז"ל, ואיך שצריכים לציית אותו בלי שום חכמות והשכלות כלל, ואמר לי אז בזה הלשון: "בני אדם יכול לעבור להם ימים ושנים שלא יפתחו לא משניות ולא גמרא וכו', והכל מפני שהם חכמים בעיניהם ולא רוצים לציית את רביז"ל", והאריך לי בשיחה זו הרבה מאד, עד שאמר לי: "רד ל'שוּל' ותשאל שמה את האברכים אם אפילו פעם אחת זכו לסיים ש"ס"? ועכשיו אשאל אותך: איך יכולים להתחיל ביום ראשון מסכת קידושין, ולסיימו ביום חמישי, אם לא שלמד על פי סדר הלימוד של רביז"ל? כי הרי היה לו עוד הרבה שיעורים וכו'. היוצא מדברינו, שצריכים לזכור טוב טוב מה שאמר החכם מכל אדם (משלי ט') "אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא", אם אדם חכם – הוא חכם לעצמו, ואם הוא עושה ליצנות מהזולת – הוא עושה ליצנות מעצמו ולא מהזולת, כי הזולת היה לו שכל וציית את רביז"ל, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד, ורואים בחוש שאדם יכול לחיות בזה העולם שבעים שנה, ופעם אחת לא סיים תנ"ך, ששה סדרי משנה, בבלי ירושלמי תוספתא, רמב"ם טור שולחן ערוך, ספרי הזוהר והתיקונים וכו' וכו'. [עיין במכתבי ר' אברהם ב"ר נחמן ז"ל מכתב ג', וזו לשונו שם: כפי בקיאותי ברובם מאנשי שלומינו שגם הם אין להם זכיה לידע מאור הגנוז והצפון מוהר"ן זצוק"ל וכו', עיין שם]. הקדוש ברוך הוא יוליך אותנו על הדרך הנכונה, ונציית את רביז"ל בתמימות ובפשיטות גמורה בלי שום שכל והשכלות כלל, ולא יטעו אותנו המון עם כלל.
|