שאלה: מאת שמעון שחר: אני בן שלושים ושש, גרוש ללא ילדים, ואני מרגיש שאין לי ברכה בחיים. חשבתי שאולי מישהו פגוע ממני ולכן אני סובל, ולכן ביקשתי מחילה מכל מי שציערתי, אך עדיין אני מרגיש משהו לא תקין. מה עליי לתקן? תודה! תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בהר ט' אייר ה'תשע"ד
שלום וברכה אל שמעון שחר נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. עיקר התיקון שלך הוא למסור את נפשך להיות בשמחה עצומה, כי כל הצרות והיסורים והמרירות והדאגות שבאים עליך זה רק מחמת חסרון השמחה, כי אם הייתה לך שמחה אמיתית והיית שמח עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בך, היית זוכה לישוב הדעת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך, הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת, ואינם מיישבין עצמן. והעיקר להשתדל ליישב עצמו היטב, מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה, הן תאוות הנכנסות לגוף, הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד, ואז בודאי ישוב אל השם יתברך. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המוח כרצונו, ועל כן קשה לו ליישב דעתו. רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המוח כרצונו, ויוכל ליישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, כמו שכתוב (ישעיה נ"ה) "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות. ועל כן כשמקשר שמחה אל המוח, אזי מוחו ודעתו בן חורין ממש, ואינו בבחינת גלות, ואזי יוכל להנהיג את מוחו כרצונו וליישב דעתו, מאחר שמוחו בחירות ואינו בגלות. כי על ידי גלות אין הדעת מיושב כלל וכו'. ולבוא לשמחה הוא על ידי מה שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה, כי איך שרק יהיה, יש אצל כל בר ישראל נקודות טובות מנקודת יהדותו, כמאמרם ז"ל (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ועל כל פנים יש לכל בר ישראל לשמוח במה שזכה להיות מזרע ישראל, ושלא עשני גוי כגויי הארצות, כי השמחה הזה עולה על כל השמחות, ועל ידי שמחה מתרחבים מוחו ודעתו וכבר יש לו ישוב הדעת אחר לגמרי. ולכן אל תבלבל את עצמך משום דבר בעולם, רק תתחיל לעבוד על נקודה אחת – נקודת השמחה, ואי אפשר להיות בשמחה בשלימות אלא כשמתחתנים, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה י"ז סימן ב') תני רבי יעקב: כל שאין לו אשה שרוי בלא טובה, בלא עזר, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא כפרה; עיין שם. ולכן אתה מוכרח להתחתן כי כך כתב מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות יום הכיפורים הלכה א' אות א') מי שאינו נשוי הוא פגום בברית, וידוע שמי שפגם בברית על ידי זה נמשכים עליו תמיד עצבות ועצלות וכו', ולכן הדבר הראשון – צריכים להתחתן שזה יסוד גדול בטהרה וכו.
יעזור הקדוש ברוך הוא שתזכה למצוא בת זוגך ותתחתן לשם שמים, ותקים בית נאמן בישראל ותצליח בחייך.
|