שאלה: מאת אליהו: אני רואה שחבריי זכו לדברים גדולים בעבודת ה' יתברך – הם לומדים ומתפללים ומקיימים את המצוות בשלמות, ואני עדיין עומד בחוץ ונופל בכל פעם מחדש אל הטומאה. זה גורם לי חלישות הדעת וייאוש. אשמח לעצתו המחכימה של הרב. תודה. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר קרח כ"א סיון ה'תשע"ד שלום וברכה אל אליהו נרו יאיר לנכון קיבלתי את מכתבך. לדעתי אתה חי בטעות גדולה מאוד, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן לד) שכל בר ישראל יש בו נקודה מה שאין בחברו, ולא רק זה, אלא חברו לא יכול לחקות אותו כלל, כי כל בר ישראל נשלח לזה העולם לתקן מה שעליו לתקן בעולם הזה וכן בכל חלקי העולמות מצד נשמתו, ולכן זה שטות להסתכל על הזולת ומכל שכן לחיות בחלישות הדעת מפני הזולת, כי צריכים לדעת שכל אחד נברא בזה העולם בשביל שליחות מיוחדת ששייכת רק לו, ורק הוא צריך ויכול לתקן את זה, ולכן תיכף ומיד כשיתוודע לו דבר זה כל החיים שלו ישתנו לגמרי. אדם צריך לשאוף רק אל דבר אחד והוא איך לזכות להוציא את "נקודותיו" דייקא, ואיך זוכים לבטל את עצמו כל כולו אליו יתברך ולא לרצות שום רצון אחר, ולכן אפילו שכבר נפל במקום שנפל וכו' ונכשל במה שנכשל וכו' עליו לעשות כל מיני מאמצים שבעולם איך להחזיק מעמד, ודייקא מהירידות והנפילות שלו עליו להתחזק, ולהחזיק מעמד, ולא להישבר כלל, רק לשוב אליו יתברך ממקומו השפל דייקא, כי מי יודע עוד כמה נשמות ירודות ונפולות וכו' נמצאות באותה ירידה וכו' שדייקא הוא יכול להגביה אותן? ולכן דייקא אם הוא יתחזק ויחזיק מעמד יוכל להעלות ולהגביה עוד נשמות לאלפים ורבבות שעברו את הירידות והנפילות שלו ולהחזירם למוטב. הכלל, אדם אסור לו להסתכל על מה שקורה אצל אחרים בין לטוב ובין להיפוך, שזה הלימוד העמוק שלימד אותנו רביז"ל על הפסוק (יחזקאל לג) "אחד היה אברהם" – שאברהם אבינו עבד את הקדוש ברוך הוא רק בבחינת "אחד" – שלא הסתכל על אף אחד, וכן כל הבא להיכנס אל הקדושה עליו להסתכל רק על עצמו ולהחיות את עצמו עם כל נקודה ונקודה טובה שרק מוצא בעצמו, שזה מה שגילה רביז"ל עם התם הקדוש (סיפורי מעשיות מעשה ט') שהתם אמר "מה לי להסתכל על אחרים? זה מעשה שלו וזה מעשה שלי!" והיה תמיד שמח עם הנקודות הטובות שלו והחייה את עצמו אפילו שעבודתו לא הצליחה והיה בבחינת נעל של שלש קצוות וכו', עם כל זאת שמח מאוד על עבודתו והצלחתו וכו' אף שהיו בה הרבה חסרונות בעיני אחרים וכו' הוא טען "מה לי ואחרים? העיקר הוא כמה הרווחתי מיד ליד" וכו', ושמח מאוד מאוד עם כל הנקודות הטובות שלו. ואף שאלו הדברים נראים דברים פשוטים ושטחיים, עם כל זאת, אלו הם סודות עמוקים עמוק עמוק מי ימצאנו בסודן של נשמות ישראל, שכל נשמה יש לה את התפקיד שלה בזה העולם ואסור לקנאות באף אחד בעולם בכלליות, וכן בפרטיות אי אפשר לידע בזה העולם כלל מי יותר גדול ממי וכו' ואם לא איזו עבודה קטנה של איזו נשמה פגומה גדולה יותר מהרבה עבודות גדולות וכו'. אין דבר כזה גדול וקטן, צריכים רק להתחזק עם נקודת עצמו ולהיות תמיד שמח עם הנקודות הטובות שלו.
|