שאלה: מאת אברהם: תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר פנחס ט' תמוז ה'תשע"ד שלום וברכה אל אברהם נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. בוודאי בעל תשובה מעלתו גדולה בשמים עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות לד) במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, כי בליבו הוא נשבר לגמרי ואצלו יתברך מאוד מאד חשוב לב נשבר כמו שכתוב (תהילים נא) "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה", וככל שאדם יותר שבור ומחזיק את עצמו ללא כלום, כן נתעלה בעצמו מעלה מעלה מעלה וכו' וכו'. בפרט כשעבר על כל מיני עבירות חמורות וכו' וכו' עליו להתחזק בכל מיני התחזקות ולזכור את העבר שלו כדי שלא יבוא לידי גאות והתנשאות וכו'. בוודאי אלו התנאים כמו רבי עקיבא או בן בג בג או בן הא הא לא דחפו את עצמם להתפרסם בעולם, אלא מרוב שברון לב שהיה בהם זכו שהשכינה הייתה שורה בהם, כי אין השכינה שורה אלא במקום נמוך, ומי לנו גדול מגדולי התנאים והאמוראים שהיו בטלים ומבוטלים לאין סוף ברוך הוא, ולכן נעשו מנהיגים, אבל לא שהם דחפו את עצמם להיות מנהיגים, אדרבא, הם לא רצו בשום פנים ואופן ומן השמים הכריחו אותם. רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ') שאדם צריך לברוח מהתנשאות ולא לבקש גדולות, ואז אם יבואו אליו וירצו לנשאות אותו וללמוד אצלו מה טוב ומה נעים, אבל סתם ללכת לדחוף את עצמו בלי שום שכל רק מחמת ישות וגאות אז כדאי לזכור את העבר, ולא בחינם שאמרו חכמינו הקדושים (שבת קי"ד) אין ממנין פרנס על הציבור אלא מי שיש תחתיו קופה של שרצים וכו' כי כך תמיד הוא מסתכל חזרה, ואם מתגאה אזי תיכף ומיד ראוי לו להסתכל על העבר שלו ולא יתגאה וכו' שזה מאוד מאוד מגונה. יעזור הקדוש ברוך הוא שכל מי שחוזר בתשובה שיכיר את מקומו וישב בין תנור לכירים ולא יתערב בדברים שהם למעלה ממדרגתו ושכלו ודעתו וכו'.
|