שאלה: מאת הודיה: שלום! אני יוצאת עם החבר שלי כבר שנה וחצי. הוא חולה בסוכרת נעורים, וההורים שלי לא רוצים אותו בשום פנים ואופן, בניגוד להורים שלו שלהם אין בעיה איתי. הוא קצת ילדותי אבל הוא בחור עם לב טוב, דואג ואכפתי מאוד, ועם עבודה הוא יכול להגיע רחוק. ההורים שלו פרודים, והמשפחה שלו חסרת חינוך, כך שכל אחד מתנהל לפי מה שנראה לו, שזה מסביר למה הוא מתנהל כמו ילד… תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר מטות י"ח תמוז ה'תשע"ד שלום רב אל הודיה תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. את צריכה לשמוע בקול ההורים אשר בוודאי רוצים את הטוב ממך. את צריכה להבין שיש שכל ויש רגש וכו', ואדם צריך ללכת אחר השכל הבריא ולא אחר הרגש וכו', ולכן תצייתי את ההורים שלך ותצליחי. תעזבי אותו מה שיותר מהר כי אם הוא ילדותי וכו' הוא ישאר ככה, כפתגם העממי "כמו שהוא בגיל שבע כך יהיה בגיל שבעים", אזי למה את צריכה להיכנס בדברים כאלו? חכמינו הקדושים אמרו (תנא דבי אליהו רבה פרשה כ"ו) כל העולם כולו של הקדוש ברוך הוא, ואין הקדוש ברוך הוא מבקש מהאדם רק שיכבד אב ואם; ואמרו (פסיקתא רבתי) חמורה שבחמורות – כבד את אביך ואת אמך; ואמרו (קידושין ל:) שלושה שותפין הן באדם – הקדוש ברוך הוא, ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני; רואים מזה שאם מכבדים את אבא ואמא בזה מכבדים את הקדוש ברוך הוא.
|