שאלה: מאת מתי: שלום לרב. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר מסעי כ"ה תמוז ה'תשע"ד
שלום וברכה אל מתי נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ק"ע) שהעיקר בעבודת השם יתברך זה היגיעה והטירחה – ככל שאדם יגע וטורח יותר בעבודת השם יתברך, יכול להגיע למדריגות רמות מאוד, ובלבד שלא ישבר משום דבר, כי מנסים את כל אחד בנסיונות קשים ומרים, והעיקר הוא שיחה בינו לבין קונו, שזה נקרא התבודדות, וצריכים להיות חזקים בזה מאד מאד, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק') שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם על ידי התבודדות. והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפורסמים אמיתיים, ואמר שכולם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות ושיחה בינו לבין קונו. ולכן אם מרגילים את עצמם מדי יום ביומו לדבר עמו יתברך, ואפילו שבהתחלה אינו רואה שום דבר, אבל הולכים בעקשנות גדולה מאד לא להניח את עצמו ליפול בשום פנים ואופן, על ידי זה לאט לאט יתעלה בעליה אחר עליה, כמובא בזוהר (משפטים צ"ד:) תא חזי, בר נש כד אתיליד יהבין ליה נפשא מסיטרא דבעירא מסיטרא דדכיו, מסיטרא דאלין דאתקרון אופני הקודש. זכה יתיר – יהבין ליה רוחא מסיטרא דחיות הקודש, זכה יתיר – יהבין ליה נשמתא מסיטרא דכרסייא, ותלת אלין אינון, אמה עבד ושפחה דברתא דמלכא. זכה יתיר – יהבין ליה נפשא באורח אצילות מסיטרא דבת יחידה, ואתקריאת איהי בת מלך, זכה יתיר – יהבין ליה רוחא דאצילות מסיטרא דעמודא דאמצעיתא, ואקרי בן לקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב (דברים י"ד א') "בנים אתם להוי"ה אלקיכם", זכה יתיר יהבין ליה נשמתא מסיטרא – דאבא ואמא, הדא הוא דכתיב (בראשית ב' ז') "ויפח באפיו נשמת חיים", מאי חיים? אלא אינון י"ה, דעלייהו אתמר (תהלים ק"נ ו') "כל הנשמה תהלל י"ה", ואשתלים ביה יהו"ה. זכה יתיר – יהבין ליה יהו"ה בשלימו דאתוון יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דאיהו אד"ם באורח אצילות דעילא, ואתקרי בדיוקנא דמאריה, ועליה אתמר (בראשית א' כ"ח) "ורדו בדגת הים" וגו', והאי איהו שולטנותיה בכל רקיעין, ובכל אופנים ושרפים וחיוון, ובכל חיילין ותוקפין דלעילא ותתא וכו'. ולכן ראה להיות חזק ואמיץ ברצונות וכיסופים חזקים להתקרב אליו יתברך, ואפילו שבין כך יהיו לך נסיונות קשים מאוד שיבוא הס"מ וישבור אותך ויאמר לך שזה לא בשבילך ואתה לא תצליח וכו' וכו' – תלעג לו! כי בפירוש גילה לנו רביז"ל שהעיקר הוא היגיעה והטירחה, וככל שאדם יגע וטורח יותר ויותר בעבודת השם יתברך, כן הוא זוכה להתעלות בעליה אחר עליה וכו' וכו', עד שזוכה להיות נכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא.
|