האם אין בעיה בזה שלומדים 'טבע' בבתי ספר ובתלמודי תורה?
אני מבין שבית הספר מחוייב ללמד טבע, אבל הסברתי לאשתי ולילדה שאפשר לקרוא לזה נפלאות הבריאה ולא טבע. האם נהגתי נכון שהתעקשתי עם הילדה על אף שהמורה אמרה להיפך? והאם יש טעם לכתוב מכתב למורה ולהסביר את כוונתי?
מאת דוד: לכבוד כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א.
זכיתי ולמדתי אצלכם ברוך ה' הן בצעירותי כשגרתי ביבנאל והן במתיבתא היכל הקודש באמריקה, ותודה רבה על כל ההשקעה לאורך השנים.
זכינו לשמוע מכם אין ספור פעמים וכך אתם כותבים תמיד בספריכם שאין שום טבע מקרה ומזל כלל. ברוך ה' יש לנו היום חמישה ילדים – הבת הגדולה כבר בכיתה ד' והילדים מתחנכים על אדני התורה. בתחילת שנת הלימודים בתי הגדולה סיפרה לי שיש לה מחר שיעור טבע, ואני בתגובה אמרתי לה שאין כזה דבר טבע, והסברתי לה שהמושג 'טבע' זה מושג של אנשים שרחוקים מתורה ומצוות, ואנו קוראים לזה 'נפלאות הבריאה'.
למחרת בכיתה המורה שאלה מה הם למדו בשנה שעברה בשיעורי טבע, והילדה שלי הצביעה וסיפרה למורה שאמרתי לה שאין דבר כזה טבע. המורה התווכחה עם הילדה וטענה שיש דבר כזה טבע. בבית שוב הילדה חזרה על דברי המורה, ואני הסברתי לה שוב שאין טבע כלל וכל הבריאה זה רק ה' יתברך, ואנחנו לומדים את זה כדי לדעת את נפלאות בריאת ה' בעולם. אשתי קצת נלחצה מזה שאני מדבר הפוך מהמורה וביקשה לא לבלבל את הילדה, אז הסברתי גם לה את ההבדל.
אני מבין שבית הספר מחוייב ללמד טבע, אבל הסברתי לאשתי ולילדה שאפשר לקרוא לזה נפלאות הבריאה ולא טבע. האם נהגתי נכון שהתעקשתי עם הילדה על אף שהמורה אמרה להיפך? והאם יש טעם לכתוב מכתב למורה ולהסביר את כוונתי?
תשובה:
בעזה"י יום ב' מחרת יום הכיפורים שם השם [ה'] י"ב תשרי ה'תשע"ה
שלום וברכה אל דוד נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
אתה למדת במשך ימים ושנים את דרך האמונה הפשוטה – לדעת שאין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, וגם הטבע הוא כסא להשגחתו הפרטית וכו', ואתה רוצה שבין לילה ליום כמו הקקיון דיונה וכו' גם אחרים ישיגו את זה וכו', ולכן אני לא יודע למה אתה צריך להלחיץ את הבת שלך ולעורר מריבות, ובפרט ללכת נגד המורה שהיא מסכנה, היא לא יודעת את זה. יש טבע שזה מה שאנחנו רואים בעינינו – דומם צומח חי מדבר, ויש השגחה שהכל מושגח ממנו יתברך, ולרוב העולם קשה להם להשיג איך בתוך הטבע טמונה ההשגחה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"א) שרוב בני אדם לא יכולים להשיג בין הידיעה להבחירה, כי מצד אחד הכל ממנו יתברך, ומצד שני יש בחירה וכו', ואיך הם הולכים ביחד? ולכן מזה יוצא הרבה שיוצאים מהדת רחמנא ליצלן.
אבל אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) באמת גם הטבע היא השגחתו יתברך, וזה אי אפשר לאדם להבין שני דברים כאחד, היינו הטבע שבאמת הוא השגחתו יתברך.
ולכן אשתך צודקת – למה אתה צריך להלחיץ את הבת שלך בדברים שהם למעלה מהשכל וכו', ומכל שכן למה אתה צריך להיות חכמולוג שנקרא באידיש 'אויבער חכם' כדרכך תמיד, וכבר לכתוב מכתב למורה וכו'? איפה השכל שלך? מה אתה צריך להלחיץ את המורה? ומה אתה צריך להלחיץ את הבת שלך? הרי דבר זה שגם לגדולים ומפורסמים קשה להבין, אז אתה רוצה שהבת שלך תבין, או המורה של הבת שלך תבין? ולכן תפסיק עם החכמות שלך ואל תכנס יותר בזה, רק תדבר דיבורי אמונה והשגחה פרטית.