שאלה:
מאת יהושע: תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' ערב חג הסוכות שם השם [ה'] י"ד תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל יהושע נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. שלימות אמירת תיקון הכללי הוא לא להפסיק באמצע כלל, ולומר את זה בפעם אחת, וזה לוקח בסך הכל משהו כמו שבע עד עשר דקות, ואני לא יודע למה אתה צריך להפריד את זה חלק עכשיו וחלק יותר מאוחר וכו', הרי זה תיקון מרביז"ל וכו'. תתאר לעצמך שרופא נותן לך תרופה שתיקח את זה פעם ביום, האם תחלק את זה לשלוש-ארבע פעמים ביום? הלא אדם לא שפוי תהיה וכו', כמו כן אם רביז"ל אמר להגיד את העשרה מזמורי תהלים לא צריכים שום חכמות והשכלות כלל, רק לקחת את התיקון הכללי – העשרה מזמורי תהלים ולא להפסיק ביניהם, וזה תיקון גמור לפגם הברית. ואפילו אדם אומר את כל ספר תהלים זכותו גדולה מאד מאד, אבל זה לא התיקון הכללי, וזה כמו שאדם יגיד את כל ספר תהלים, ויגיד אם כן מה אני צריך להתפלל בשחרית את המזמורים, הלא כבר אמרתי את זה באמירת תהלים וכו'. אתה צריך לדעת שרביז"ל אמר (שיחות מוהר"ן סימן קמ"א) על התיקון הכללי שגילה לעם ישראל, שזה תיקון גמור לפגם הברית, וכמה וכמה צדיקים גדולים שרצו לעמוד על ענין זה ונתייגעו למצוא לזה תיקון גמור, וקצתם לא ידעו כלל מהו ענין זה וכו', וקצתם התחילו לידע קצת בענין תיקון זה וכו', ונסתלקו לעולמם באמצע עסקם בזה ולא גמרו וכו', ולי עזר השם יתברך שזכיתי לעמוד על זה בשלימות. וענין תיקון זה על ידי אמירת העשרה קפיטל תהלים הוא דבר חדש לגמרי חידוש נפלא, כי הוא תיקון נפלא ונורא מאד מאד, ומי שיוכל לילך למקווה ואחר כך יאמרם בודאי מה טוב, אך אפילו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבול כגון שהוא חולה או שהוא בדרך, אף על פי כן אם יאמרם אשרי לו, כי הם תיקון גדול ונורא מאד, ואם יאמרם בכונה כראוי בודאי מה טוב, אך גם האמירה בעצמה מסוגלת מאד, ואמר רביז"ל כי לא נודע זאת מיום בריאת העולם. מסתמא הייתי רוצה לבטל את התאווה הזו לגמרי וכו', אך אי אפשר זאת לא בגשמיות ולא ברוחניות – בגשמיות אי אפשר כי היה צריך לבטל ולשנות הטבע של כלליות בני האדם בתמידות, וזה דבר שאי אפשר, כי אפילו משה רבנו וכיוצא שביטל הטבע היה רק לפי שעה ובדבר פרטי, כגון קריעת ים סוף, או בקיעת הירדן וכיוצא, שהיה רק לפי שעה וכו', אבל לבטל הטבע של כלליות בני אדם, כי כל אחד ואחד בהכרח לבטל ולשנות הטבע אצלו, וגם צריך לבטל ולשנות הטבע תמיד וזה דבר שאי אפשר וכו'. וגם ברוחניות אי אפשר וכו', אך העשרה קפיטל תהלים האלו הנקראים תיקון הכללי הם דבר נפלא ויקר ומועיל מאד. גם יחד כבר רביז"ל שתי עדים על דבר זה, ואמר שגם כי ימלאו ימיו, אזי אחר הסתלקותו מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה קפיטל תהלים ויתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו וכו'. ואמר: אני חזק מאד בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר שאלו העשרה קפיטל מועילים מאד מאד. ואלו הן העשרה קפיטל תהלים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ, ויאמרם כסדר שהם כתובים בתהלים. ואמר שהוא תיקון הכללי, כי כל עבירה יש לה תיקון מיוחד אבל תיקון הזה שהוא תיקון הכללי כלול כבר מכל התיקונים. גם אמר והזהיר רביז"ל שענין הזה של אלו עשרה קפיטל תהלים שנקראים תיקון הכללי, יאמרו ויגלו ויפרסמו בפני הכל. ואמר רביז"ל אף על פי שהוא דבר קל לומר עשרה קפיטל תהלים, אף על פי כן גם זה יהיה כבד מאוד לקיים. וכן נתקיים עתה בעוונותינו הרבים שמחמת ריבוי המחלוקת רוב ההמון עם רחוקים מאוד לקיים זאת, ורביז"ל הודיע כל זאת מקודם. ואנחנו עשינו מה שמוטל עלינו להודיע התיקון לכל החפץ להתתקן, וכל אחד הטוב בעיניו יעשה – השומע ישמע, והחדל יחדל ואנחנו את נפשנו הצלנו. הקדוש ברוך הוא יעזור לנו שנזכה לסלק את חכמתנו המדומית ולומר בתמימות ובפשיטות בכל יום את העשרה מזמורי תהלים, ולא נבלבל את עצמנו יותר מזה.
|