מוהרא"ש ז"ל אמר, שבהגיע חודש ניסן ראוי לאדם להתעורר מאד למדת ההתחדשות, להתחדש מאד בעבודת השם יתברך, ולהיות כבריה חדשה ממש, היינו לשכוח כל העבר שלו ולעשות התחלה חדשה, כי כל הענין של חודש ניסן הוא מדת ההתחדשות, וכמו שכתוב (שמות י"ב) החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה, ונזכרת שלש פעמים תיבת "חדש" בפסוק אחד, להורות על מדת ההתחדשות, כי דבר המוזכר שלש פעמים הוא 'חזקה', ואף על פי שאדם צריך להתחדש בכל יום, ולהיות בכל יום כבריה חדשה ממש, אף על פי כן יש מקור ושורש לכל מדה, והמקור והשורש למדת התחדשות הוא חודש ניסן, כי אז מתחדשת כל הבריאה, ועל זה נאמר (תהלים ק"ד) תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה.
כי ראש חודש ניסן הוא ראש השנה לפי דברי רבי יהושע, שבניסן נברא העולם (ראש השנה י"א.), והוא ראשון לכל י"ב חדשי השנה, שכולם נקראים "ראש חודש" על שם מדת התחדשות, כי הקדוש ברוך הוא נתן ראשי חדשים לעמו ישראל, למנות בהם ימות השנה כפי חדשי הלבנה, כדי שיתחדשו נשמות ישראל בכל עת כמו טבע הלבנה, המתחדשת בכל חודש, והולכת ומתגדלת עד אמצע החודש, ואחר כך הולכת ומתמעטת, עד שבאה לתכלית המיעוט, ואז דייקא נולדת עוד הפעם מחדש, ומתחיל חודש חדש, וזה סוד מעלת נשמות ישראל הקדושים, שמתחדשים תמיד בכל עת, ואף על פי שלפעמים נראה שבאים לתכלית המיעוט, ואין רואים מעלתם כלל, אבל דייקא אז מתחדשים מחדש, ומתחילים לצמוח מחדש ממש, ובאים אל תכלית המילוי והשלימות, ולכן דייקא מחודש ניסן שהוא ראשון לחדשי השנה, הזמן מסוגל ביותר לקנות בנפשו מדת ההתחדשות, ולקבוע מדת ההתחדשות בנפשו על כל ימות השנה.
ואמר מוהרא"ש ז"ל, שעל כן אנחנו מציינים את יום הולדת רבינו ז"ל החל בראש חודש ניסן, כי כל עניינו של רבינו ז"ל הוא עניין התחדשות, להתחיל "מעכשיו" להיות כבריה חדשה ממש, וכמו שהיה רגיל רבינו ז"ל לעשות עוד מימי צעירותו, שהיה עושה הרבה התחלות ביום אחד ממש (שבחי הר"ן סי' ו'), ורבינו ז"ל פעם אמר (חיי מוהר"ן סי' רמ"ז) "חידוש" כמוני לא היה בעולם, ואחד מן הפירושים שאמרו אנשי שלומינו על זה הוא, "חידוש" כמוני, להתחדש תמיד בכל עת, כמוני, לא היה בעולם, כי רבינו ז"ל היה חידוש נורא בענין זה, ואחר כל ההשגות הגבוהות שזכה להשיג, היה בוכה לפני השם יתברך ואומר, "איך זוכין להיות יהודי…" כאילו עדיין לא התחיל להשיג שום דבר כלל, ומדה זאת הוריש לנו רבינו ז"ל, להתחדש תמיד בכל עת, ולכן מתאים מאד יום הולדת רבינו ז"ל ליום ראש חודש ניסן, כי אז מאירה מאוד מידת ההתחדשות.
ואמר מוהרא"ש ז"ל , שאחת מן ההתחדשויות שצריכין ביום ראש חודש ניסן, היא בענין תפילה והתבודדות, וכמו שאמר רביז"ל בפירוש (שיחות הר"ן סי' ע"ב וסי' צ"ח), שבחורף כל העשבים וכל הצמחים כולם מתים, כי בטל כוחם בחורף, והם אז בבחינת מיתה, וכשבא הקיץ כולם נתעוררים וחיים, ואז טוב ויפה כשיוצאים לשוח בשדה, 'שיחה-זו תפלה' (ברכות כו:), ועוסקים בתחינה ותשוקה וגעגועים להשם יתברך, ואז כל שיח השדה המתחילים לחיות אז ולצמוח, כולם נכספים ונכללים בתוך תפלתו ושיחתו, עיין שם.
ואמר מוהרא"ש ז"ל, שאפילו אם אין לאדם שדה בסמוך לו בפועל ממש, אף על פי כן יכול לקיים זאת באיזה מקום שהוא, כי כל העולם נדמה כמו שדה אחת גדולה, ובני אדם המסתובבים בתוכה אם אין להם דעת, נדמים כחיות השדה (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ז'), ולכן בכל מקום שאדם הולך, נחשב כמו שדה, ויכול להתבודד ולפרש שיחו ותפילתו לפני השם יתברך בכיסופים וגעגועים גדולים, והזמן המסוגל לזה ביותר הוא בחודש ניסן, שאז כל עשבי השדה מתחילים לצמוח מחדש, וכולם משתוקקים להכלל בתוך תפילתו, וכשאדם זוכה אז לדבר אל הקדוש ברוך הוא, מעלה כל הבריאה אל שורשה, וכל העולם עומד בזכותו.
ואמר מוהרא"ש ז"ל, שבי"ב ימים ראשונים של חודש ניסן, מסוגל לבקש ולהתפלל על השפעות טובות לכל י"ב חדשי השנה כולה, וכמובא בספרים הקדושים (עי' ספר הקדוש אגרא דכלה פרשת פקודי), שי"ב ימים ראשונים של חודש ניסן מכוונים כנגד י"ב חדשי השנה, ויכולים לפעול אז השפעות טובות לכל השנה כולה, ולכן צריכין לבקש בפרטיות בכל יום על החודש המכוון כנגדו, כגון למשל ביום א' ניסן, לבקש על כל ימי חודש ניסן שיהיה לו חג הפסח כשר ושמח, ויזכה לקיים כל מצוות חג הפסח בשמחה עצומה, ולהיות נזהר ממשהו של חמץ וכו', וביום ב' ניסן, להתפלל על חודש אייר, שיזכה לקיים מצות ספירת העומר בשלימות גדולה, ולשמוח בל"ג בעומר בהילולא של רבי שמעון בר יוחאי וכו', וביום ג' ניסן להתפלל על חודש סיון, שיזכה לקבל חג השבועות בקדושה גדולה, ולקבל התורה בשמחה רבה וכו', וכן שאר כל החדשים כולם, כל חודש כפי ענינו, ולכן אשרי המנצל ימים אלו בקדושה וטהרה, ועוסק בהם בתפילה הרבה, כי על ידי זה יזכה להמשיך על עצמו השפעות טובות לכל השנה כולה.
ואמר מוהרא"ש ז"ל, שמנהג ישראל קדושים לקרוא בי"ב ימים ראשונים של חודש ניסן את פרשת הנשיאים הכתובה פרשת נשא (במדבר ז' – א'), כל יום נשיא אחד, וגומרים ביום י"ב ניסן כל הפרשה ביחד עם תחילת פרשת בהעלותך (במדבר ח' פסוק א' – ד') עד "כן עשה את המנורה", ויש נוהגים לקרוא אותם אחר התפילה מתוך ספר תורה, וכן מנהגינו, שאחר שגומרים "אין כאלקינו" וקדיש דרבנן, מוציאים ספר תורה, וקורין בפרשת הנשיאים, ואחר כך אומרים ה"יהי רצון" הנדפס בסידורים, ואחר כך "עלינו לשבח", וקריאה זאת מסוגלת מאד לכל מיני דברים, ובפרט למציאת הזיווג ולשלום בית, כי רביז"ל אומר (ספר המדות אות חתן חלק ב' סי' ו'), מי שקשה לו למצוא זווגו, ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים, עיין שם, ומציאת הזיווג כוללת גם שלום בית, כי עיקר שלימות שלום בית הוא על ידי שחושב לעצמו שהיום נכנס לחופה והיום מצא את זיווגו, ולכן על ידי שקורין בקרבנות הנשיאים, ומזכירים איך שכל הנשיאים נדבו לבם ומסרו נפשם להביא קרבנות רבות לחנוכת הבית והמזבח, על ידי זה יזכה גם הוא למסור נפשו לחנך ביתו, היינו למצוא זווגו, ולזכות לשלום בית אמיתי, הכל בכח חודש ניסן המסוגל למדת התחדשות, אשרי הזוכה לחודש ניסן כזה. (שיחות מוהרא"ש חלק ט"ז) |