היום לפני ארבעים ושמונה שנים כתב כ"ק מוהרא"ש שליט"א את המכתב הראשון שהודפס בספר "אשר בנחל". מאז ועד היום כתב כבר כ-70,000 מכתבים! • כמה כרכים כבר הודפסו וכמה ממתינים לדפוס? מה הסיפור שעומד מאחרי כתיבת המכתבים? ומה הבטיח הצדיק למי שיעזור בהדפסת ספרי "אשר בנחל? כ"ד כסליו תשע"ב, 20/12/2011
|
||||
| לפני ארבעים ושמונה שנים, ערב חנוכה של שנת תשכ"ד, כתב כ"ק מוהרא"ש שליט"א את מכתב החיזוק הראשון אשר הודפס לאחר מכן ב"אשר בנחל", מאז ועד היום כתב הצדיק כ-70,000 מכתבים(!) אשר בנויים על ספרי רבנו נחמן מברסלב זי"ע ומשם שואבים רבבות בני ישראל חיזוק בעבודת ה' ובחיי היום יום.
עד כה הודפסו 95 כרכים של הספר הקדוש והנפלא "אשר בנחל" וישנם עוד כ-255 כרכים שעדיין לא הודפסו! כ"ק מוהרא"ש שליט"א עצמו התבטא ואמר דברים מיוחדים על ספרו הקדוש. פעם אמר שאת ספר "אשר בנחל" נתן לו רבינו ז"ל במתנה. גם הבטיח מוהרא"ש שליט"א, שכל מי שידפיס איזה חלק מספרי "אשר בנחל", תהיה לו ישועה במה שצריך – בָּנֵי, חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, ואמר שהוא חזק בדיבור זה. פעם שאל אחד את כ"ק מוהרא"ש שליט"א, מדוע ספר זה חשוב יותר מספרים אחרים שחיברתם? ענה ואמר: "כי ספר זה נכתב בצורה פשוטה מאוד, מכתבי תשובות שעניתי וכתבתי לשבורי לב, והם החיו את עצמם מאוד מאוד במכתבים, וחזרו בתשובה אמיתית, והתחילו להתמיד בתורה ובתפילה וכו', ואצל השם יתברך יקר מאוד מאוד כשמחזקים את בניו, ועל-כן גם אצלי יקרים הספרים האלו יותר מכל הספרים שחיברתי". בספר שיחות מוהרא"ש מובא הסיפור המעניין איך החל הצדיק בכתיבת המכתבים, וכדאי להעתיק אותו כאן: וסיפר סיפור נפלא איך התחיל להתכתב עם צעירי אנשי שלומנו וכו' (ועד היום שמתכתב כבר עם כמה אלפי אנשים בכל חלקי העולם, שמריצים בעיותיהם לפניו), והיה זאת קודם חנוכה תשכ"ד שהתחילו להתקבץ סביבו בחורים צעירים, וקרבם אל דעת רבינו ז"ל, ולמדו באיזו ישיבה והתחיל ראש הישיבה לרדוף אותם, והתחילו להתכתב עמו, וכתבו לו כל אחד את מר לבו וכל מה שעובר עליו בפרטי פרטיות וכו', והוא היה אז עדיין צעיר מאוד, ואף שכבר היה אז בקי בכל ספרי רבינו ז"ל בעל-פה, וכן הייתה לו ידיעה רבה בכל כתבי האריז"ל, ולמד הרבה ש"ס ופוסקים ומדרשים וספרי חסידות, אבל עוד לא היה רגיל בדבר זה, שיבואו אליו אנשים ויספרו לפניו את כל בעיותיהם וירידתם ופגמם ולכלוך מעשיהם וכו', ועל-כן כשכל אחד התחיל לפרט לפניו מעשיו במכתב, לא רצה להשיב להם, כי חשש מאוד, היות וזו אחריות גדולה. ואמר אז בשם מוהרנ"ת ז"ל, שהתבטא פעם בזו הלשון: "לדבר עם אדם ולתת לו עצות, זוהי האחריות הגדולה ביותר, כי אולי אתן לו התחזקות, והוא צריך עכשיו להתעוררות, או להיפוך, שמא אתן לו התעוררות, והוא צריך להתחזקות, הלא אני הורס אותו. ומהטעם הזה חשש מוהרא"ש נ"י מאוד מאוד, אך אחר-כך כשהרבו לבוא בחורים אל ביתו, וגם התחילו לשטוח בעיותיהם במכתב אליו, אזי הרבה בבכי יום אחד בכמה שעות של התבודדות, שיגלה לו השם יתברך מה עליו לעשות, ומה לכתוב ומה לענות להם, והלך לישון מתוך בכייה והתבודדות. ויהי בחלומו הוא רואה את רבינו ז"ל מטייל עם מוהרנ"ת ז"ל, ובאים מולו, והוא עומד על מקומו ומתסכל עליהם איך שמתקרבים ורבינו ז"ל דיבר עם מוהרנ"ת ז"ל באיזה עניין עמוק, (כך סיפר מוהרא"ש נ"י, כי ראה והבין כפי התנועות של מוהרנ"ת ז"ל שהיו פניו לגמרי אל רבינו ז"ל, ומסתכל אל תוך פני רבינו ז"ל, וכל דיבור שדיבר רבינו ז"ל, כיווץ את מוחו והיה שומע, כדרך בן-אדם שרוצה לשמוע ולהבין עניין עמוק), והם היו הולכים כך ביחד, רבינו ז"ל מדבר ומוהרנ"ת ז"ל שומע, עד שהגיעו אל המקום שעמד מוהרא"ש נ"י, ואז נעצר רבינו ז"ל וחייך אליו, וניגש מוהרא"ש נ"י אל רבינו ז"ל ואמר לו באוזנו מה שאמר, וגם סיפר לו כל העניין של הבחורים ובכה אז הרבה מאוד לפניו, ואמר: רבי מה אעשה? ומה אשיב להם? וכל זאת אמר לרבינו ז"ל בלחישה באוזנו, שלא ישמע מוהרנ"ת ז"ל, כי מוהרנ"ת ז"ל היה בקפדה גדולה עליו, והראה לו פנים קפידות וזועפות למה הפסיק את רבינו ז"ל מלדבר אליו. (ואמר מוהרא"ש נ"י: כפי הקפדה של מוהרנ"ת ז"ל היה נראה, שדיבר עמו רבינו ז"ל איזה עניין נפלא, ועל-כן הקפיד מאוד למה הפסקתי את השיחה), ואף-על-פי-כן לא הסתכל מוהרא"ש נ"י עליו, רק סיפר לרבינו ז"ל הכל, ורבינו ז"ל חייך אליו, ואמר לו בזו הלשון: "שרייב מיין קינד שרייב, איך וועל דיר מגלה זיין שיינס אין מיין תורה, איך וועל זיין מיט דיר" (כתוב, בני, כתוב, אני אגלה לך דברים יפים בתורתי, אני אהיה עמך), והבטיח לו עוד הרבה הבטחות, (מוהרא"ש נ"י לא גילה מה), ואחר-כך הלכו להם. ומוהרא"ש נ"י היה עומד על מקומו ומסתכל איך שהם הולכים, רבינו ז"ל מדבר ומוהרנ"ת מקשיב כשפניו לגמרי אל רבינו ז"ל כנ"ל, וכך עמד מוהרא"ש נ"י עד שנעלמו מעיניו, (וכל זה היה באיזה שדה), ומוהרא"ש נ"י התחיל להתבודד אז עמו יתברך, ופתאום באמצע ההתבודדות ראה מוהרא"ש נ"י שאחד רץ מרחוק אליו (מאותה דרך שהלכו רבינו ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל), ורץ אליו בשמחה עצומה עד שהגיע על ידו, ונתן לו "שלום עליכם" בפנים שוחקות, ואמר לו: עתה אני יודע מי אתה, והתחיל ללטפו על כתפו, ואף נשק על מצחו ואמר לו: "אל תפחד, אני אהיה עמך תמיד, ובכל חידושיך אהיה עמך תמיד", וזה היה מוהרנ"ת ז"ל בעצמו. (ואמר מוהרא"ש נ"י, שהבין מתוך דבריו, שרבינו ז"ל דיבר עמו ממנו ואמר לו מה שאמר, ועל-כן חזר בשמחה עצומה כזו ונתן לו "שלום עליכם" בפנים שמחות, וגם הבטיח לו הבטחות חזקות, שיהיה עמו בעת כתיבתו חידושי תורה, וכפי המובן מדבריו הקדושים היה, שיתעבר בו בעת הכתיבה וכו'). ומאז ערב חנוכה תשכ"ד התחיל מוהרא"ש נ"י לכתוב, והשם יתברך עזר לו ונעשה כמעיין המתגבר, וכבר זכה לחבר הרבה ספרים. עד כאן הסיפור מתוך ספר שיחות מוהרא"ש. אשרי ואשרי מי שיתמיד בכל יום בספרי "אשר בנחל" ושם ימצא מרגוע לנפשו ומובטח לו שיהיה לו חיזוק כל ימי חייו! |
||||
