ועכשיו בעניין החלישות הדעת וצער ועגמת נפש, מה כבר אומר אני בעצמי, אם הייתי מספר אחד מיני אלף ממה שעבר עלי בעניין ההדפסה, ומה שעובר עלי, לא היית מאמין, איך שאדם אחד יכול לסבול כל כך.
השקעתי רבבות רבבות בהדפסה, והמדפיס עשה עמדי מה שרצה וכו' וכו', כמה פעמים נתן לי נייר מסוג הכי גרוע וכו', והדפיס על זה את הספרים, ולא יכולתי לומר לו שום דבר, כי הוא ניצל אותי בזה שאני חייב לו רבבות דולרים, וכן עם הכורך ספרים, ניצל אותי עד לשד העצמות, ואחר כך בעניין ההפצה.
לדוגמא, הדפסתי חמשת אלפים "ליקוטי תפילות", ועלה לי עשרים וחמשה אלף דולר, ולבסוף הפיצו את זה המפיצים, ובקושי הכניסו לי בחזרה שלושת אלפים דולר… הדפסתי חמשת אלפים "פעולת הצדיק", והכורך נכנס בכעס (כי טבעו היה כעסן נורא, ובאמת אני דן אותו לכף זכות, כי היה לו בן חולה, ואף לא היה לו שלום בית), עם כל זאת אני סבלתי מהכעס שלו, וכרך רק ב' אלפים ספרים, והלכתי אצל כורך אחר שלקח פי שניים, וכרכתי עוד אלף, ואלפים הלכו ממש לאיבוד (יש בזה סיפור שלם, שבא אחד ושילם לכריכה פשוטה עם קרטון, ולקח את זה לארץ ישראל, ואני לא ראיתי מזה פרוטה).
ההדפסה בעצמה עלתה לי שמונה עשר אלף דולר, והכריכה גם כן כמה אלפים, ולבסוף נאבד לי הכל, וכן היה עם ה"אשר בנחל" הכרכים הגדולים שעלו לי הון תועפות, ועדיין נשארו לי המון ספרים, וכן שלושה חלקי "אשר בנחל" ה' ו' ז' הדפסתי שלושת אלפים מכל אחד, ונשאר אצל הכורך ספרים וכו' וכו', אבדתי סכומים של אלפי אלפים דולרים בלי שום גוזמה כלל, ומה כבר אני יכול לומר, ואל מי אני יכול שיהיו לי טענות?!
אני כבר לא מדבר מאז שהתחלתי להכנס בעסק הרבים, והדפסתי את ה"ליקוטי מוהר"ן" ו"ספר המידות" ו"שיחות הר"ן" ו"חיי מוהר"ן", וכל ספרי רבנו ז"ל ומוהרנ"ת ז"ל, שמאז התחילה עלי מחלוקת עצומה מחמת קנאה וכו', וקראו אותי לדיני תורה, ואיימו עלי בכל מיני איומים, ומה שרק קרה בעניין הדפסה מאז שנת תשכ"ה עד עכשיו (שנת ה'תשנ"ג), איני יכול להסביר לך כלל, כי אין מילים לפרש את זה, ואם מוהרנ"ת ז"ל אמר: "בעניין ההדפסה יהיה לי הרבה מה לספר בעולם העליון", מה אני יכול לומר כבר.
קפצתי ממש בתוך ים הגדול מבלי יכולת לשחות, אשר בוודאי אדם כזה מוכרח לטבוע, ומה קבלתי על זה חזרה? שונאים מרורים וכו' וכו', עד אשר מדברים עלי כל דבר אסור על לא דבר, כמו שראית אתה בעצמך אתמול בשדה, בשעה שפגשת את הבחורים בשדה בעת ההתבודדות, אם תסתכל בתאריכי המכתבים של "אשר בנחל", תראה שכבר התכתבתי מכתבים עם אנשי שלומנו בעוד שאבותיהם היו בחורים צעירים, ועכשיו מדברים ממני בביזיונות ובזלזולים כאלו וכו' וכו'.
ולגבי מה אני מספר לך את כל זה? כי אני רואה, אם דבר קטן ופעוט כל כך לבלבל אותך, מה אני כבר יכול לומר?! אבל אני מקוה להקדוש ברוך הוא למלא את כל העולם כולו עם ספרי רבנו ז"ל, וממש אין חלק בחלקי העולם שלא הגענו אליו עם ספרי רבנו ז"ל, וממש אין חלק בחלקי העולם שלא הגענו אליו עם ספרי רבנו ז"ל, כל ארצות הברית לארכה ולרוחבה, שהיא כלולה מחמישים ושתים מדינות, כל ערי אירופה, כי אין עיר באירופה, שלא יהיה קיבוץ מאחינו בני ישראל, שלא היינו שם עם ספרי רבנו ז"ל, המקום הנידח ביותר, וכן מהמזרח הרחוק – יפן וסין עד דרום אפריקה, מאוסטרליה הרחוקה שלוקח עשרים וארבע שעות טיסה עד מרוקו וכו' וכו', ממש לא היה מקום שלא הגענו לשם עם ספרי רבנו ז"ל, אשר לדעתי, רק על ידי זה נתפרסמה דעת רבנו ז"ל בעולם, ומתנגדי היקרים ניצלו את זה היטב היטב, כי הם הלכו לקבץ נדבות… עבור ברסלב… ובוודאי הצליחו, כי הספרים מצאו חן בעיני כל רואיהם, וכל אחד אמר: "אה, לברסלב? כל הכבוד, אנחנו נותנים"…
וזה רק היה בעסק ההדפסה שכתבתי לך רק כטיפה מן הים הגדול, שיש לי עוד לספר מכל פרט ופרט. ואיפה כל המקורבים שקירבתי זה יותר משלושים ושתים שנה?! שממש עמלתי עמהם יומם ולילה, פשוטו כמשמעו, בגשמיות וברוחניות, ולבסוף נתהפכו עלי ומדברים עלי כל דבר אסור, ממש אחד אחד, ומה כבר אגיד על זה?! הרי אתה בעצמך במשך השנים האחרונות, מאז שהתקרבת אל רבנו ז"ל, אתה בעצמך יודע רק כמה מהם שיגעתי וטרחתי עמהם ממש במסירות נפש, והם היו לי כל כך נאמנים ומסורים, ועכשיו נתהפכו עלי, אשר כל אלה אתה מכיר היטב, היום הם ממש שונאים אותי בשנאה כזו, שאם היו יכולים לעשות לי משהו, היו עושים לי הכי גרוע, ובאמת עשו מה שעשו וכו', ואף על פי כן הכניס בי הקדוש ברוך הוא התחזקות עצומה, שאיני מתפעל משום בריה שבעולם, אדרבה זה מכניס בי יותר חיזוק, ואלו האנשים אתה מכיר טוב, ומה עם מאות אנשים שאתה לא מכיר, אף על פי כן שום דבר שבעולם לא יוכל להפילני, אדרבה כל המחלוקת רק מחזקת אותי יותר ויותר להדפיס ולהפיץ יותר, וכל כשלון שעבר שרק עבר אצלי, וכל אכזבה שרק עברה עלי, זה הכניס בי יותר אומץ להמשיך, ואני כבר לא מדבר ממה שעבר עלי בשנים האחרונות מהסמ"ך מ"ם ביבנאל, אשר אני רוצה להקים עיר על שם רבנו ז"ל.
וגודל הצרות והעגמת נפש והכישלונות שרק עברו עלי – אין לתאר ואין לשער כלל, ואני מקווה עוד להוציא ספר על זה, כי האכזבות והכישלונות של יבנאל, זה עולה על הכל, על אף שכל מה שעבר עלי הן בעסק ההדפסה והן בקרוב רחוקים, סבלתי צרות מרורות כל השנים כנ"ל, אינם מגיעים לצער והעגמת נפש ממה שאני סובל ביבנאל, כי פה נפתח לפני עולם חדש של שחיתות, אחד שצריך להיות רב בישראל הוא מכשיל את הרבים בכריתות, פשוטו כמשמעו, שלא היה מים באוצר! ומכשיל את הרבים בטריפות ונבלות, פשוטו כמשמעו, ועוד יש לו גב מכל הרבנים ומבתי דינים… דבר כזה כבר איני מסוגל לבלוע וכו', איך יכול להיות דבר כזה?! האם התורה הפקר וכו'?! האם התורה והיהדות הם משחק?!
אתה יודע מה זה, שאדם עומד ביום היארצייט של אמו על קבר אמו ומתפלל, וניגש אליו שליח בית דין, ומוסר לו הזמנה לדין… דבר כזה אפילו ערבי הכי גרוע לא היה עושה... ומי עשה את זה? הבית דין הכי קדוש, קודש קודשים… האם דבר כזה לא יכול לשבור את הגיבור הכי חזק?! וזה אשר היה צריך להיות ירא שמים הכי גדול… עיוות את הדין, פשוטו כמשמעו, על גנב שגונב לאור היום בלי שום בושה הוא מחפה, ונותן לו התר והמלצות… האם דבר זה לא יכול לשבור את האדם הכי חזק?!
קורים עכשיו מקרים מזעזעים בעולם, ובכל יום נהרגים אחינו בני ישראל, הן שמתים כל ידי ערבים, יימח שמם וזכרם, והן על ידי תאונות דרכים, והן שמתים אנשים גיל צעיר על ידי מחלות משונות וכו' וכו', וכולם עושים עצרות תפילה, וכל אחד זורק על השני את האשמה וכו' וכו', וכל אחד מחפש בשביל מי באה הצרה הזאת וכו' וכו', וכל שני וחמישי עושים עצרת תפילה על הצרות שפוקדות אותנו, הן מניתוחי המתים, והן בחיטוטי שכבי והן בחילול שבת וכו' וכו', ואף אחד אינו יודע בשל מי הצרות האלו, בשעה שיש גמרא מפורשת (שבת קלט.): תניא רבי יוסי בן אלישע אומר: אם ראית דור, שצרות רבות באות עליו, צא ובדוק בדייני ישראל, שכל פורענות שבא לעולם, לא באה אלא בשביל דייני ישראל וכו', ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל, עד שיכלו השופטים והשוטרים רעים מישראל וכו'.
וחכמינו הקדושים אינם אומרים שום דבר אחר, רק מזכירים את דייני ישראל. ועד שבאתי ליבנאל, לא עלה על דעתי דבר כזה, איזו שחיתות יש היום, ואני כבר לא מדבר מהשטויות וההבלים והבלי הבלים והשקרים שגרמו אלו שעושים עכשיו חורבן נורא בעולם, שכל מה שיגעו ארבעים שנה ועשו דברים יפים, שאין מה להגיד וכו', לבסוף הפכו את הקערה על פיה וכו', הארכתי לך רק קצת כטיפה מן הים מה שיש לי להאריך ממה שעובר עלי על ימי חיי, שמאז שהתקרבתי לרבנו ז"ל, איני רואה לפני רק קיר מלא קוצים ודרדרים וזכוכיות וסכינים חדים, ואני צריך לדחוף קיר כזה… ואיני אומר לך מליצה, רק ככה פשוטו כמשמעו, אף על פי כן אני מתחזק בכל מיני אופנים שבעולם, ועוד מחזק אחרים.
אשר בנחל חלק פט מכתב י"ט תתסא