הייתי מעוכב שידוך שנים רבות. שידוך התחלתי לחפש בשנות השלושים המוקדמות והתעכבתי עד אמצע שנות הארבעים, ירדתי מישראל ובמהלך חמש עשרה אלו גרתי בארצות הברית נפגשתי עם נשים רבות מתרבויות שונות ולא זכיתי לשאת אישה.
עליתי לישראל בתקן של "תושב חוזר" ושוב המשכתי במרוץ למצוא אישה ולהקים בית. הלכתי לקבל ברכות מרבנים להתפלל בקברי צדיקים אך בפועל הזיווג עדיין לא הגיע.
אני יהודי שבא מבית מסורתי, שמרתי על זיקה ליהדות אך כיוון שגרתי בניכר ובקרב גויים, תקופות רבות בחיי קיימתי אורח חיים שלא תואם את המסורת שספגתי מבית אבא.
בישראל, גרתי בתל אביב כרווק וחייתי את חיי החולין של העיר ללא הפסקה. עד שיום אחד התקשר אלי בן דודי והציע לי רעיון שגרם למפנה משמעותי וגדול בחיי.
חיים, בן דודי, הציע לי להצטרף אליו לנסיעה ליבנאל. "שם נמצא ציונו של הצדיק מוהרא"ש, אשר הבטיח ישועות ובפרט למציאת השידוך, והרי אתה מעוניין להתחתן" – הטעים חיים באוזני.
- "הצדיק מיבנאל?… מעולם לא שמעתי עליו" – עניתי בפליאה.
- חיים, לא הרפה ממני ואמר: "לצדיק הזה יש עניין במציאת שידוך, והוא הבטיח הבטחה חזקה שיעזור, רק שביקש שיקראו ספר תהילים שלם לזכותו… תבוא איתי".
שוכנעתי ונסעתי עם חיים ליבנאל. הגענו בשעות הבוקר המוקדמות, קראנו את ספר התהילים בשלמותו.
טרם צאתי מהציון נשאתי תפילה לה' ואמרתי:
"ריבונו של עולם, אתה הוא המשדך זיווגים וכאן טמון צדיק שיש לו עניין לעזור במציאת השידוך. אני מבקש ממך להכיר אישה בצורה טבעית, לא דרך שדכן או שדכנית, כפי שהייתי רגיל עד כה.
לא יודע אם ביקשתי בצורה הוגנת או לא, אך כך ביקשתי בתמימות כפי שהרגשתי באותו רגע בלבי.
ירדנו ממתחם הציון והחלטנו לטבול ולהיטהר במקווה הטהרה של הגברים ביבנאל, שעדיין היה פתוח.
קריאת ספר התהילים, התפילה שלאחריה והטבילה במקווה חברו יחדיו ונתנו לנו הרגשה של טהרה מרוממת שקשה לתארה במילים, הרגשנו בריות חדשות וטהורות.
חזרנו לחיי החולין בתל אביב וכעבור ימים מועטים הכרתי בחורה תל אביבית שמוצאה מהיישוב… יבנאל.
התפתחה בינינו שיחה מאוד רצינית ועניינית אך שגיליתי שהבחורה רחוקה משמירת תורה ומצוות – נפרדנו.
אף שאני התנהגתי כמעט כחילוני באותם הימים, אך תמיד שאפתי לשאת אישה מסורתית שתעזור לי לשמור על הגחלת היהודית ולשמור על הבסיס היהודי כמו: כשרות, שבת, וטהרת המשפחה.
ניחמתי את עצמי, שלפחות, קיבלתי רמז מהצדיק מיבנאל שאני צועד בדרך הנכונה לקבלת הישועה שלי. שהרי עד לאותם הימים לא שמעתי על היישוב יבנאל, והנה לאחר התפילה בציון הצדיק, נפגשתי עם יהודייה שמקורה מיבנאל.
בעידודו של בן הדוד הגעתי בשנית ליבנאל, קראנו שוב את ספר התהילים, וכעבור זמן מועט מאוד הכרתי בחורה דתיה, אומנם הפגישות בינינו לא הבשילו לכדי נישואין, מחמת שהיה פער גדול בגיל ביני לבינה. הקשר עמה נותק. אך, לא התייאשתי, הבנתי שאני עובר שלב ועוד שלב עד שאזכה לישועה שלי.
מה שחיזק אותי בימים ההם, היו דבריה של אמי שקודם פטירתה אמרה לי:
"שימי, אם אתה צריך דבר מסוים, תלך לציוני הצדיקים ושם תתפלל, ריבונו של עולם ידאג לך ויביא לך את הישועה…
נצרתי בלבי את דבריה האחרונים של אמי והם חיזקו אותי בימים הקשים שעברו עלי. האמנתי בכל לבי, שהתפילה על ציונו של הצדיק תביא לי הישועה, רק שצריך להתאזר בסבלנות רבה.
והישועה הגיעה ובגדול… היה זה יום אחד לפני יום כיפור, היום המקודש ביותר לעם ישראל. החלטתי לרדת לחוף הים בתל אביב כדי לטבול לקראת היום הקדוש.
כשאני מתארגן לקראת הנסיעה לחוף הים, זימן לי הקדוש ברוך להכיר בחורה ז'נט שמה. יהודייה דתיה עולה מצרפת. התרשמתי עמוקות מאישיותה ומצניעותה. קבענו פגישה בינינו והעניינים התגלגלו בטוב וזכיתי לשאת אותה לאישה.
ברוך ה', תפילתי התקבלה בציון מוהרא"ש זכיתי להתחתן עם אישה דתיה טובה, ללא התערבות של שדכן או שדכנית. נולדה לנו גם בת חמודה ומתוקה ואנו חיים באהבה ובשמחה גדולה.
בשבילי, כל עניין מציאת השידוך הוא נס אחד גדול. כי כל מי שמכיר אותי ויודע אילו מעברים עברתי בחיים בהיותי גר בניכר, וכמה ניסיונות עשיתי כדי לשאת אישה יודע את גודל הנס שנעשה עימי.
היו לי זמנים קשים מאוד עד שמרוב ייאוש חייתי תקופה ארוכה עם גויה וכמעט שהתחתנתי איתה ואז הייתי נכרת מעם היהודי.
אך הקדוש ברוך סובב את העניינים, ושבתי לישראל בעוד מועד כתושב חוזר. נסעתי עם בן דודי ליבנאל קראתי את התהילים וזכיתי להתחתן עם יהודייה כשרה צנועה וטובת לב.
אני היום מרגיש מחובר מאוד לצדיק מיבנאל, כי ראיתי ישועות גדולת על ציונו. זכיתי לישועה אישית ובן דודי שלקחני לציון זכה אף הוא לשידוך.
יתירה מזאת, יש לי חבר נעורים ששנים רבות מתגורר בדרום אפריקה, אני נמצא איתו בקשר חברי.
הוא רחוק מאוד מהיהדות גר במקום די נידח, שאין שם כמעט יהודים. גם הוא מרוב ייאוש וחוסר ברירה הכיר גויה מקומית וחי איתה תקופה ארוכה.
בעקבות הישועה שזכיתי לה ביבנאל. שכנעתי אותו להגיע לישראל ולהתפלל בציונו של מוהרא"ש, כי הרגשתי צורך עצום לעזור לו שלא יתבולל בין הגויות. דברי נשאו פרי והוא הגיע לישראל.
קרא את ספר תהילים על ציונו של מוהרא"ש, וביקש בקשה אישית מהצדיק:
"באתי במיוחד לציון מחוץ לארץ, אני מבקש שלא תאכזב אותי, ותעמוד בהטחתך. תעזור לי למצוא שידוך…
כשחזר לדרום אפריקה, כעבור שבועיים, הוא הכיר יהודייה צעירה ממנו, נפגשו, נשאו חן אחד בעיני השני והחליטו להתחתן.
הוא התקשר אלי וסיפר לי בהתלהבות על הנס שארע עמו:
"תבין, שימי, זו הפעם ראשונה בחיים שלי שאני קורא ספר תהילים מהתחלה ועד הסוף"…
זו הסיבה שאני משתהה מול הישועות שנעשים בציון מוהרא"ש. ברצוני להוסיף עוד עובדה מעניינת.
יצרתי קשר עם משרד הקהילה ביבנאל כדי לספר על המתנה שקיבלתי בציון מוהרא"ש. שוחחתי עם הפקידה גב' רבקה תחי' בתום השיחה היא שאלה אותי:
"אם אני מעוניין להשתתף בזיכוי הרבים של מפעלי הצדיק ולתרום?"
עניתי שמצבי הכלכלי, כעת לא מזהיר, וכשירווח לי אשמח לעזור".
גב' רבקה הסבירה: "רק כדי שתהיה שותף בזיכוי הרבים, אתה יכול לתת סכום של ח"י שקלים בלבד".
"כן, כן, סכום כזה בשמחה אתן" – עניתי.
כעבור זמן זכיתי לישועה נוספת. מאחורי גבי ונגד רצוני, קרוב משפחה של אשתי, איש רב תחבולות, החתים את רעייתי בצורה מתוחכמת על ערבות של 1.8 מיליון יורו ושעבד את נכסיי לבנק למשך עשרים וחמש שנה.
אני נלחצתי מאוד מהמעשה של קרובי, שוב הלכתי לקברי צדיקים להתפלל, כפי שהורתה לי אמי על ערש דווי, לעשות שיש צרות. הייתי בציון הרשב"י ובציון מוהרא"ש והתפללתי רבות.
ברוך ה', לאחר הליך משפטי קצר, שוחררתי מהערבות הקשה הזאת.
שוב קיבלתי רמז מהצדיק, מידה כנגד מידה. תרמתי 18 ₪ ונפטרתי מערבות בסך אדיר של 1.8 מיליון יורו.
מאז אני מחובר רגשית לצדיק מיבנאל, אף יש לי אהבה לכל הצדיקים אך אצלו אני מרגיש קרבה גדולה, כי נושעתי אצלו בגדול.