שאלה :
במהלך שיעור שמסרת הסברת שחשוב מאד לא להניח לקשר עם הילד להינתק. הכרחי שההורה ידאג לחדש אותו לאחר ניתוק מסויים כמו לאחר גערה או הרמת הקול על הילד וכן במקרה בו הילד הלך לחדר למרר בבכי. זה ממש לא כדאי להניח לילד להירדם מתוך בכי. ואני שואלת מה לגבי מקרה בו האבא הוא זה שגער בילד ושלח אותו לחדר, האם זה יהיה בסדר שהאמא תיגש אחר כך לילד ותסביר לו שאבא אוהב אותו ומתכוון לטובתו?
תשובה :
האמת היא שחכמינו הקדושים כבר העידו (קידושין ל:) שדרכה של האמא לשדל את הילד בדברים ולכן הוא מכבד אותה יותר. לעומת זאת מהאבא הוא מתיירא. אלא שהתורה הקדושה מבקשת להשוות את כבודם ומוראם בעיני הבן ולכן כשציותה על הכבוד הקדימה את האב ("כבד את אביך" ואחר כך "ואת אמך"), ואילו לגבי מורא הקדים הפסוק את האם ("איש אמו ואביו תיראו") כי גם מהאם צריך להתיירא.
יוצא מזה שהמטרה היא להביא את הילד להבנה ששני ההורים אוהבים אותו ושניהם מבינים אותו והקשר עם שניהם חשוב מאד.
וכאן אני שואל – לאחר שהאמא תרגיע את הילד ותדבר אל לבו, היא תעזוב את החדר ומה המחשבות שהילד עלול לחשוב? "את אמא אני אוהב. היא תמיד מרגיעה אותי. אבא רק צועק ואף פעם לא מסדר איתי את העניינים…".
על מנת למנוע חשיבה מסוג זה, יהיה כדאי שבמקום לגשת אל הילד ולדבר אל לבו, עדיף להמתין לרגע בו האבא יהיה רגוע ואז לדבר איתו ולהסביר לו את החשיבות של העניין וכמה תועלת תצמח אם דוקא הוא יגש אל הילד ויחדש את הקשר. וכפי שאני רגיל לומר ניתן לחדש קשר לאו דוקא על ידי התנצלות. ובאמת שפעמים רבות אין להורה כלל על מה להתנצל כי למעשה הילד הוא זה שהוציא את ההורה מדעתו…
ובכל זאת, על מנת לחדש קשר ניתן לגשת אל הילד, להניח את היד על כתפו ולדבר על משהו : על הכיתה, על מאכל או משחק שהוא אוהב, על ספר מעניין שקרא. קריצה עם העין, חיוך קל, ואפשר פשוט לומר לו : "אתה יודע, היה לי חבל על מה שקרה כאן מקודם. בא נתחיל מחדש. אתה ממש חשוב לי וחבל לי שאתה יושב פה בחדר". אפשר גם להציע לו לערוך טיול קצר על המדרכה שליד הבית וכו' וכו'.
באופן הזה אנו מרוויחים שהקשר עם האבא ישמר והילד יעריך אותו (וכמובן שלאחר מכן יש למצוא את הרגע הנכון ולהסביר לילד בצורה נכונה שלא לעשות את מה שגרם לאבא לגעור בו או לחשוב יחד איך הוא יוכל לעשות את זה באופן שלא יפריע לאבא).
את ההצעה שדוקא האמא תיגש לדבר עם הילד, הייתי שומר למקרה בו האבא לא מוכן להירגע והוא מתעקש שלא לגשת אל הילד. במקרה כזה אכן מסתבר שעדיף שהאמא תדבר על לב בנה ותנסה להסביר לו שלמרות שזה לא נראה ככה, אך אבא מתכוון לטובה וכו'.
אבל אני מאחל לעצמי ולכל עם ישראל שתמיד נשמור על קשר עם ילדינו ונדע גם לגשת אליהם כשצריך. ומי שיודע לעשות את זה, יוכל לטעון לפני ה' יתברך : "ראה רבונו של עולם, הבן שלי הכעיס אותי עד כדי כך שגערתי בו. ובכל זאת, הקשר שלי איתו חזק יותר מכל דבר אחר ואני ניגשתי אליו וקירבתי אותו מחדש. לכן, אנא ממך, גם אתה תנהג אתנו כך ובמקום לבקש מאתנו : "שובו אלי ואשובה אליכם", שמע לבקשה שלנו ואתה תיגש אלינו : "השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם".
בהצלחה…