מוהרא"ש נ"י היה מזרז את התלמידים, שיקומו מוקדם מאוד בערב היום הקדוש והנורא, שהוא יום הכיפורים, ואמר בשם מוהרנ"ת ז"ל, שהייתה דרכו גם-כן לזרז את אנשי שלומנו היקרים תלמידיו, שיכינו את עצמם אל היום הקדוש והנורא שבא ונכנס, והייתה דרכו לחזור בכל שנה על אשר שמע בעצמו מפי הרב הקדוש מברדיטשוב, זכותו יגן עלינו, (כידוע, שקודם התקרבותו לרבנו ז"ל, הייתה דרכו לנסוע אליו): "ערב היום הקדוש ציטערין אפילו די פיש אין וואסער (רועדים אפילו הדגים במים) מאימת יום הדין".
וסיפר מוהרא"ש נ"י, שאצל מוהרנ"ת ז"ל הרגישו מאוד את היראה בערב היום הקדוש, ובשעת הסעודה היה חוזר הרבה על הפיוט שבעבודת יום הכיפורים – "נכנס למקום שנכנס" וכו` וכו`, "עמד במקום שעמד" וכו` וכו`, ואמר זאת באימה וביראה גדולה, עד שנפלה יראה גדולה על כל המסובים, ובפרט בערב יום הכיפורים האחרון שבימי חייו הקדושים, היה בשעת הסעודה מאוים מאוד מאוד, ודיבר הרבה מאימת יום הדין הקדוש והנורא, וחזר הרבה על הפיוט מעבודת הכהן הגדול: "ופשט את בגדי הזהב, וטבל ולבש את בגדי לבן", ואמרו בניגון מיוחד בהתעוררות גדולה, ובבכיה רבה "ופשט את בגדי הזהב ולבש את בגדי לבן" וכו`, ועל זה חזר פעמים רבות, והתלמידים שביו מסובים עמו לא ידעו אז על מה מכוון, אך אחר-כך כשהסתלק בשנה זאת, הבינו למפרע למה בכה הרבה. ומוהרא"ש נ"י זרז את התלמידים מאוד, שינקו את בית-המדרש, וחזר הרבה על זה, שבערב היום הקדוש צריכים להזדרז לנקות את עצמו ואת בית-המדרש, וכוונתו הייתה באמת לנקות את עצמו ואת הרבים מהעברות שבידם.
ובכל שנה ושנה בערב היום הקדוש חוזר מוהרא"ש נ"י על מה שמובא בשולחן ערוך, סימן תר"ו: "עברות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו, ואפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו", ומוסיף שם הרמ"א: "ואם הוציא עליו שם רע, אין צריך למחול לו", ואמר על זה מוהרא"ש נ"י, כי גם ה"טורי זהב" מביא מה"מרדכי": "אם הוציא עליו שם רע, אין לו מחילה עולמית", משמע שאין המוחל אכזרי כשאינו מוחל", כן מובא בפרוש ב"טורי זהב" בשם המרדכי, וסיים מוהרא"ש נ"י: "על מי עוד הוציאו שם רע בחינם על לא דבר, כמו שהוציאו עלי?!"…
והייתה דרכו לומר, שכל אלו שהוציאו עליו שם רע, יהיה מי שיהיה, עתידים ליתן את הדין בעולם הזה ובעולם הבא, כי הוא לא עשה לשום בריה שום דבר, אלא תמיד כל מחשבתו ורצונו הם רק – איך לגלות ולפרסם את דעת רבנו ז"ל בעולם, ולגלות את אמיתת מציאותו יתברך בעולם, עד שכל אחד מישראל יזכה להיות דבוק בחי החיים, ועל-כן כשאחד מדבר עליו או מתלוצץ ממנו, צריך לידע שלא ממנו הוא מתלוצץ ולא עליו הוא מדבר, רק על רבנו ז"ל ועל הקדוש-ברוך-הוא בעצמו, ועל-כן מי שפגע בכבודו, עליו לילך לבקש ממנו יתברך מחילה.
וסיפר מוהרא"ש נ"י, שדרכו של מוהרנ"ת ז"ל בערב יום הכיפורים, שהיה פתוח על שולחנו כל היום ה"שולחן ערוך" בהלכות יום הכיפורים, ובין גברא לגברא שנכנסו אליו אנשי שלומנו, למד קצת, וכן נוהג מוהרא"ש נ"י, וכן הזהיר את תלמידיו, שיהיה פתוח לפניהם ה"שולחן ערוך" בהלכות יום הכיפורים, ויחזרו בהן כל היום, ופעם אחת אמר, שדבר זה צריך להיות לפני כל חג – שיהיה ה"שולחן ערוך" פתוח לפניו, וילמד את ההלכות השייכות לחג הזה, על אף כל הטרדות והבלבולים שיש בכל ערב חג, שעל-פי-רוב אין זוכים ללמוד דבר וחצי דבר בימים אלו, אבל בדרך ובאופן הזה, יזכה ללמוד בכל ערב חג בין טרדה לטרדה וכו`, ויקבע ויגזול לעצמו עיתים לתורה (עיין ליקוטי-מוהר"ן, חלק א`, סימן רפד).
ובעניין זה – שבערב יום הכיפורים צריכים לפייס את חברו, דרכו של מוהרא"ש נ"י לומר: "יותר טוב להיזהר כל השנה, שלא יהיה לו עסק עם אחרים, ואז לא הצטרך לבקש ולהתחנן לחברו שימחל לו, מאחר שלא היה לו עמו שום עסק כל השנה", וסיים: "כמה טוב הדבר כשהאדם יודע, שלא הסתבך כל השנה עם שום בריה, ולא היה לו שום עסק עם אחר, באופן שלא יצטרך להיות עכשיו בערב יום הכיפורים עבד לחברו, ולבוא ולהתחנן ולבקש ממנו מחילה.
ובעניין הטבילה בערב יום הכיפורים, הייתה דרכו של מוהרא"ש נ"י לומר, אף שכל השנה נזהרים לילך למקוה רק קודם שחרית, בערב יום הכיפורים טוב להיזהר לילך קודם שחרית וקודם מנחה וקודם כניסת היום הקדוש והנורא, וכן מנהגו.
ודרכו להוסיף עוד שתי פעמים בטבילה, פעם אחת קודם חצות היום, שאז הוא כבר מלביש עצמו בבגדים לבנים, ופעם שניה קודם הסעודה המפסקת, והיה אומר שחמש הטבילות הן כדוגמת הכהן הגדול, שטבל ביום הכיפורים חמש פעמים.
ואמר מוהרא"ש נ"י, שבערב יום הכיפורים צריך להכין את עצמו להתבודד הרבה עמו יתברך, ולהכניס בעצמו אמונה פשוטה, כמו שאמרו חכמינו הקדושים, שעיצומו של יום מכפר לשבים, ועל-כן מה טוב ומה נעים לשוב בתשובה אמיתית, בתשובה שלמה, ולבדוק אצלו בחורים ובסדקים את מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו של כל השנה. (ופעם אחת יצא למוהרא"ש נ"י ללמוד הלכות פסח בלימודו ב"שולחן ערוך", [כדרכו ללמוד אחר התפילה קודם "עלינו"], וזה היה ערב יום הכיפורים, וכשאחד ניגש אליו וראה במה שלומד עכשיו, ענה לו מוהרא"ש נ"י בצחות: "גם הלכות אלו שייכות להיום – לבדוק את החמץ שהוא היצר הרע בחורים ובסדקים, ולנקותו מעצמו לגמרי").
ואמר מוהרא"ש נ"י, שביום הכיפורים מתוודים עשר פעמים, וצריכים לכוון בפשיטות, שיזכה להוציא ממנו העשרה חיצים שהכניס בו היצר הרע כל השנה, אשר חץ משוח בעשרה סמים, שהם כלל חלישות הדעת והעיצבון והדיכאון, שבאים מחטאותיו המרובים, ועל-ידי וידוי דברים יזכה להוציא את כל החצים מעצמותיו (עיין ליקוטי-הלכות, ראש השנה, הלכה ו`, אות ט` ובליקוטי-מוהר"ן, חלק א`, סימן ד` ובסיפורי-מעשיות, מעשה י"ג מיום ו`, ותבין).
אשרי מי שמכוון את עצמו ליום הקדוש והנורא בצורה כזו, אשרי לו ואשרי חלקו. |