רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר הרביעי לשושלת חסידות ויז'ניץ, מחבר הספר "אמרי חיים". חי בשנים: תרמ"ח-תשל"ב, נפטר בגיל 85 • מקום מנוחתו: בני-ברק, ישראל |
||||
|
||||
ממנהיגי היהדות חרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממעצבי דרכה. מחבר ספר "אימרי חיים", האדמו"ר הרביעי לשושלת החסידית ויז'ניץ.
תולדות חייו
נולד ביום ט"ו בכסלו שנת תרמ"ח לרבי ישראל הגר ('אהבת ישראל') האדמו"ר מויז'ניץ בויז'ניץ. נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב ('תורת חיים') וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. נישואיו
בשנת תרס"ה נישא למרגלית בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו ותקופה קצרה לאחר מכן חזר לגור בויז'ניץ. הכתרתו לאדמו"ר
במלחמת העולם הראשונה עבר לגור עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) ברומניה.בתרצ"ו אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. מצבם של יהודי הונגריה הורע עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והאדמו"ר היה פעיל בהצלתם של צעירים רבים שנלקחו לצבא ההונגרי . הצלתו מגיא ההריגה
מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים אך היא לא צלחה. בשנת תש"ד, עם פלישת הצבא הנאצי להונגריה עבר האדמו"ר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. במחנה עבודה זה פצע האדמו"ר את עצמו כדי להימנע מעבודה בשבת. עם סיום מלחמת העולם השנייה, חזר הרב הגר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר .
עלייתו לארץ הקודש
כעבור שנה החליט האדמו"ר להגר לבלגיה שם התגורר כשנה ובחודש אלול תש"ז עלה לארץ ישראל. בשנת תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. ייסד מוסדות חינוך לבנים ולבנות, ארגון ארגוני חסד כעזרה לתושבי השיכון ועזר בבניית מאות דירות לחסידיו. מלבד זה בנה מלון, אולם שמחות וכן קנה חלקה בבית הקברות 'שומרי שבת' כשהכנסות ממקומות אלו נועדו להחזיק את מוסדות התורה והחסד של חסידות ויז'ניץ. הליכותיו בקודש
ביום עסק בעבודת ה' ובקבלת הקהל הרב שפנה אליו ובלילות שקד על לימוד התורה בסתר. תמיד היה שרוי בשמחה של קדושה. אהב מאוד את ילדי ישראל, צעירי הצאן ואף התבטא ואמר עליהם: "הם החיות שלי" .
מאמרותיו הקדושות
היה רגיל לומר לשומעי לקחו: 'בגינה משעינים את השתילים הרכים על מקלות כדי שיצמחו ישר. אני דומה בסך הכל למקל ואתם לשתילים הרכים. רצוני שתצמחו ותלכו בדרך הישר ובגלל המקל השתילים צומחים ישר אולם המקל הוא בסך הכל מקל' . הקשר לחסידות ברסלב
כשהיה הרב חיים מאיר האדמו"ר מויז'ניץ בניו יורק, נכנס אליו הרה"ח הר' ברוך ראבינזאהן ז"ל לתת לו את ספרי רבנו שהדפיס. האדמו"ר קבלו בסבר פנים יפות ותוך כך אמר לו כי אצלו זקנו (הרה"צ בעל "תורת חיים") לא ירד הספר "ליקוטי מוהר"ן" מעל שולחנו.
משנשאל פעם הרה"ח ר' דוד לייב שווארץ זצ"ל, אם היה לרבו בעל "אמרי חיים" זצ"ל ספרי ברסלב , נענה ואמר: "אודאי! – דער רבי האט געלערנט אין די ספרים" (ודאי! – הרבי למד בספרים הללו).
בפרוס חג הפסח, עת שסדרו וניקו בחורי ישיבת ויז'ניץ את הספרים בחדרו של האדמו"ר בעל "אמרי חיים"- הבחין האדמו"ר כי ר' ברוך משה ויזל הי"ו (שהיה עדיין בחור) מתעכב זמן רבי בעיון באחד הספרים- תוך כדי עמידה על סולם.שאלו האדמו"ר: במה הנך מעיין? – אך ר' ברוך משה היה שקוע מאוד בעיון ולא שמע את דברי רבו. ניגש אליו האדמו"ר, וראה כי מחזיק הוא בידו את הספה"ק "סיפורי מעשיות" מרבנו, נענה ואמר לו: דער ספר איזה ויל קבלה !!!" (הספר הזה כולו קבלה).
סיפר הרה"ג הרב מאיר שטרן שליט"א, רבה של מירון ומחותנו של מוהרא"ש הצדיק מיבנאל, כי באחת הפעמים בהם נלווה את האדמו"ר בעל " אמרי חיים: בלכתו לשאוף אוויר, שאל מה דעת האדמו"ר על ספרי וחסידות ברסלב, נענה האדמו"ר בהתלהבות: "גרויס ! גרויס! גרויס!" (גדולות ונצורות). ניגוניו
היה בעל כשירון מוזיקלי, וזכה לחבר מספר ניגונים המתאפיינים ברגש רב. הנפוצים מבין ניגוניו הם: "ויהי בנסוע הארון", "ישמחו במלכותך שומרי שבת", "כבודו מלא עולם", "השבת נועם הנשמות". צאצאיו
• רבי משה יהושע הגר – האדמו"ר מויז'ניץ בבני ברק. אחרית ימיו
השיב את נשמתו הטהורה לבוראו בט' ניסן תשל"ב ונטמן בחלקת – ויז'ניץ בבית הקברות 'שומרי שבת' בעיר בני ברק. לאחר פטירתו הקים חתנו הרב משה ארנסטר את קריית 'מאור חיים' בירושלים ואת קריית 'מאור חיים' בצפת, על שמו .
זכותו הגדולה של הצדיק תגן עלינו ועל כל עם ישראל. אמן |
||||